למשבר הקורונה הייתה דווקא השפעה חיובית על תחום ההשקעות הסביבתיות

האם שנת 2021 תהיה שנת ההשקעות האחראיות? בשנתיים האחרונות, הולכת וגוברת המודעות הצרכנית לנושאים סביבתיים וחברתיים ולתפקידם של עסקים בקידומם, וכך גם חברות רבות יותר עושות צעדים כדי לצמצם את טביעת הרגל האקולוגית שלהן ולהפוך את שרשראות ההספקה להוגנות יותר כלפי האדם והסביבה. אך מה הן המגמות השולטות בצד המשקיעים? מחקר המשקיעים המוסדיים של שרודרס המתפרסם השבוע, מצא כי החשש הגדול של המשקיעים כי השקעות בנות קיימא עלולות לפגוע בביצועים, התבדה שוב, זו השנה הרביעית ברציפות. למשבר הקורונה, הייתה דווקא השפעה חיובית על תחום ההשקעות הסביבתיות; 52% מהמוסדיים רואים בהשקעות בנות קיימא כעת מוקד חשוב יותר בשל המגפה.

מחקר הדגל השנתי שעורכת ענקית ההשקעות הבריטית שרודרס, הכולל 750 משקיעים המנהלים נכסים של 26.8 טריליון דולר המשתרעים על פני 26 אזורים שונים, מצא כי החשש מפני יכולתם של קרנות בר קיימא לספק תשואות חזקות ממשיך לרדת. על פי המחקר, כ-38% מהמשקיעים המוסדיים הביעו חשש לביצועים לגבי השקעה בת קיימא. מדובר בירידה של 45% משנה שעברה, וירידה ניכרת של 48% בהשוואה לשנת 2019. זהו סימן נוסף לכך שהחשש כי השקעה בת קיימא עלולה לעכב את התשואות, הולך ופוחת בקרב המשקיעים.

מענה על צרכי הלקוחות בצורה בת קיימא היה מוקד ניהול חשוב

באירופה, הדעות היו יותר חד משמעיות כאשר 62% מהמשקיעים המוסדיים האירופיים מייחסים כעת משמעות רבה יותר להשקעה בת קיימא כתוצאה מהקורונה. יחד עם זאת, רק 8% מהמשקיעים בעולם אמרו שהם לא מאמינים ביתרונות של השקעה בת קיימא. מדובר בירידה משמעותית בהשוואה ל-23% מהמשקיעים שחשבו כך במסגרת הסקר של שנת 2018.

לקראת ועידת האקלים של האו"ם בנובמבר הקרוב, כמעט שני שלישים (64%) מהמשקיעים ברחבי העולם מאמינים כי העיסוק בנושאים סביבתיים כמו שינויי אקלים או שימוש בדלקים מאובנים הם נושאי הניהול החשובים ביותר. התמקדות זו בסביבה הייתה בולטת עוד יותר בקרב המשקיעים האירופיים והייתה גם המוקד העיקרי למשקיעים בצפון אמריקה ובאסיה ופסיפיק. עבור המשקיעים המוסדיים באמריקה הלטינית, מענה על צרכי הלקוחות בצורה בת קיימא היה מוקד הניהול החשוב ביותר.

בשרודרס משתמשים בתוצאות הסקר השנתי לאורך כל השנה, בעת ביצוע ההשקעות. התובנות העולות מתשובותיהם של המשקיעים משמשות את שרודרס כדי להבין כיצד תופסים הלקוחות את שוק ההון, והיכן היו רוצים לראות ערך מוסף.

עם זאת, בכל מה שקשור להשקעה בת קיימא, האתגרים עדיין נותרו בעיני המשקיעים. כשם שיותר ויותר חברות מבקשות להפחית את טביעת הרגל האקולוגית שלהן, רבות משתמשות בפופולריות של הנושא כדי להתהדר בפני הצרכנים בצעדים שאין בהם ממש. במילים אחרות; "גרינוושינג" ממשיך להיות הנושא הגדול ביותר עבור המשקיעים, כאשר 59% הדגישו את זה כמכשול המשמעותי ביותר. מדובר בשינוי מועט בלבד, לאחר שבסקר שבוצע בשרודרס בשנה שעברה עמד הנתון על 60%.

יתר על כן, ל-46% מהמשקיעים בעולם עדיין יש ספקות ביכולת למדוד ולנהל סיכון בעת השקעה בת קיימא. מדובר בעלייה משמעותית בהשוואה ל-33% מהמשקיעים בשנת 2020. לדבר חשיבות יתרה בשנה שבה רגולטורים דוחקים בגופים עסקיים וציבוריים לדווח על סיכוני האקלים הנשקפים מפעילותם או משפיעים על ליבת העיסוק שלהם.

למרות שבארץ מדובר במגמה זוחלת, יותר ויותר גופים מאמצים מדיניות השקעות אחראית (ESG) לניהול ההשקעות שלהם. באופן עקבי, הגופים הללו רואים שההשקעה משתלמת, ובשנים האחרונות, מחקרים קושרים חברות עם מאפייני קיימות טובים יותר, לתשואות גבוהות יותר. בשנה החולפת, התחזקה המגמה היטב, כאשר היקף הנכסים המנוהלים לפי כללי ESG ברחבי העולם עומד כאמור על כ-50 טריליון דולר, לאחר צמיחה של כמעט 40% בממוצע מדי שנה.

בתקופת הקורונה, קרנות התחום ה-ESG (ובכללן ETF) בחו"ל גייסו במהלך המשבר עשרות מיליארדי דולרים, בניגוד גמור לפדיונות כבדים שנרשמו בתעשיית קרנות הנאמנות וה- ETF העולמית. במקביל, גם ביצועיהן היו טובים, תוך שמירה על רמת סיכון יחסית נמוכה. אילו התחזיות העתידיות יתממשו, 3% מהתל"ג העולמי צפוי לזרום לכל המוצרים שיש להם ציון ESG גבוה, ולפי PwC עד שנת 2025 60% מכל הקרנות בעולם יעמדו בכללי ESG.

לא 'טרנד', אלא מציאות חדשה

נגה לבציון נדן, שותפה מנהלת של קרן ההשקעות האחראיות value^2, טוענת שהמחקר של שרודרס, בדומה לסקרים נוספים שנעשו בעת האחרונה, לא מסמנים 'טרנד', אלא מציאות חדשה. "הגיע הזמן להפסיק לדון האם זה רווחי או לא, זה כאן להישאר", היא אומרת. " שינויי ה אקלים מהווים סיכון מהותי, ועבור החברות עצמן, מסוכן להמשיך ולהתעלם מהערכות לשינוי אקלים. אלו מגמות שייפגעו בוודאות בפורטפוליו ובכלכלה, ויש דרך להתמודד עם זה. בעולם קיימת הבנה גדולה יותר שאחרי המגיפה השיגרה חייבת להיות יותר מקיימת. בארה"ב, למשל, ישנה רגולציה מתקדמת בתחום. בארץ אנחנו באיחור עם הטמעה של הנושא, וגם השווקים ישלמו על כך מחיר, אם לא תהיה התעוררות".

לפי לבציון נדן, גם הגופים הפיננסיים עצמם יעברו בשנים הקרובות תהליך של "התבגרות", כדי לפתור את הקשיים במדידת ערכי ESG בחברות בעת ביצוע השקעות. לדבריה, "כדי באמת להתמודד בתיק ההשקעות עם הסיכון של שינוי אקלים, וסיכוני ה- esg האחרים שכמו שראינו במחקר שמטרידים משקיעים ומנהלי השקעות, חייבים להתבסס על מערכות מידע שיתנו את הכלים לשקלל את זה בתהליך קבלת החלטות ההשקעה. לכן לא מספיקות הצהרות מדיניות אלא חשוב וקריטי להתבסס על מידע מהימן ומקיף כדי ליישם את המדיניות הזאת. יש היום גופים פיננסים בעולם וגם בארץ שמשתמשים במערכות מידע esg המקובלות בעולם. מאפשר להם לייצר מוצרים שעומדים ברגולציה הנדרשת. לא צריך להמציא יש מאין. זה קיים ונגיש".