להתראות קורונה, שלום דיבידנדים: הבנקים בעולם המערבי יוצאים עם עודפי הון אדירים

משבר הקורונה השפיע על הבנקים בעולם באופן שונה ממשברי העבר. לאורך ההיסטוריה, משברים משמעותיים התבטאו בפגיעה ביציבות הפיננסית, וחייבו את הבנקים להתאושש ולצבור הון. כך קרה למשל במשבר הפיננסי ב-2008.

אולם רובם המכריע של הבנקים בעולם המערבי יוצאים ממשבר הקורונה חזקים מתמיד, עם עודפי הון משמעותיים. בהיבט זה, הבנקים האמריקאיים בולטים במיוחד. ברשותם עודפי הון אדירים, שעשויים להיתרגם בעתיד הקרוב לדיבידנדים שמנים למשקיעיהם.

"תו ירוק" לבנקים

לפני כשבוע פרסם הבנק המרכזי האמריקאי (הפד) את תוצאות תרחישי הקיצון שביצע למערכת הבנקאית, לאחר שכבר עמדה בהצלחה בהשלכות משבר הקורונה.

הפד בחן כיצד ישפיעו על הבנקים שלושה תרחישי קיצון מחמירים. הם התמקדו בזעזועים בתחום הנדל"ן המסחרי ובשוקי החוב, וכללו גם צניחת מחירי המניות ב-55%, זינוק באבטלה ל-11% וירידה של 4% בתוצר.

תחת התרחיש המחמיר ביותר, 23 הבנקים הגדולים בארה"ב אומנם יפסידו יחד למעלה מ-470 מיליארד דולר, אולם ייוותרו עם עודפי הון משמעותיים ביחס למינימום הנדרש בתקנות באזל III.

כתוצאה מכך, הפד קבע שברשותם הון מספק כדי לעמוד במשבר משמעותי נוסף ולתמוך בהתאוששות הכלכלה. לכן, לאחר כשנה וחצי שבהן הוגבל גובה הדיבידנדים שהבנקים הורשו לחלק, ונאסר עליהם לבצע רכישות עצמיות (buyback) של מניות, כדי לצבור הון להתמודדות עם משבר הקורונה, הפד משחרר רשמית את ברז התשלומים למשקיעים.

בשבוע שעבר 13 בנקים כבר עדכנו את המשקיעים בנוגע לתוכניותיהם לשלם דיבידנדים מוגדלים. לצד מגמת הגידול הכללית, שיעור התשלומים למשקיעים מתוך הרווחים משתנה. עבור חלק מהבנקים, החלוקות תהיינה גבוהות מהרווח נטו בשנה האחרונה, בעוד שעבור אחרים - נמוכות בהרבה.

בראש, מורגן סטנלי הודיע שיכפיל את הדיבידנד הרבעוני שלו ל-70 סנט למניה. גם וולס פארגו הכפיל את הדיבידנד שלו, ל-20 סנט למניה (אך עדיין נמוך מ-51 סנט למניה טרם הקורונה). גולדמן זאקס יגדיל את הדיבידנד ב-60%, ג'יי.פי מורגן ב-11% ובנק אוף אמריקה ב-17%. החריג הוא סיטי, שהודיע שלא ישנה את הדיבידנד.

גם בהיבט הרכישות החוזרות, התמונה דומה. וולס פארגו הכריז על תוכנית בהיקף עתק של 18 מיליארד דולר, בעוד שמורגן סטנלי ירחיב את התוכנית מכ-10 מיליארד דולר ל-12 מיליארד דולר. יתר הבנקים טרם פרסמו תוכניות בנושא.

  

להערכתנו, הדבר נובע מכך שהעליות במחירי מניות הבנקים מאז ספטמבר הפכו תוכניות רכישות חוזרות ליקרות במיוחד. בנוסף, מאז הסבב האחרון של מבחני הקיצון בדצמבר, בנקים רבים כבר הודיעו על תוכניות גדולות של רכישה עצמית. בהם ג'יי פי מורגן - בהיקף של 30 מיליארד דולר, ובנק אוף אמריקה ב-25 מיליארד דולר.

איך זה קרה?

שורת גורמים תומכת במצבם ההוני של הבנקים. ראשית, בעשור שקדם לפרוץ המגפה ביצרו הבנקים האמריקאיים את ההון שלהם משמעותית. לקחי המשבר הפיננסי וקריסות הבנקים במהלכו המחישו את המחסור בהון איכותי, וכחלק מהם הושתו על הבנקים דרישות הון ונזילות מחמירות של כללי באזל 3.

בנוסף, הרגולטורים בעולם החילו על הבנקים מבחני קיצון מחמירים. אלה בחנו עד כמה - בהינתן מבנה המאזן ואפיקי הפעילות של בנק ספציפי - מאפשר לו ההון שלו לעמוד במשברים. כך, התפיסה ה"סטטית" של דרישות ההון בבאזל III הורחבה לניתוח משלים של שרידות הבנק בתרחישים מאתגרים. הצורך לעמוד במבחנים חייב את הבנקים להעמיד כריות הון נוספות.

בפרט, הפד החיל על הבנקים האמריקאיים סטנדרטים מחמירים במיוחד של מבחני קיצון. הם הפכו לגולת הכותרת של חומרת הפיקוח הרגולטורי על הבנקים בארה"ב.

שנית, במהלך משבר הקורונה, הרגולטורים הגיבו מהר וחייבו את הבנקים לשמור הון - כאמור, באמצעות הגבלת יכולתם לחלק דיבידנדים ולבצע רכישה עצמית של מניות - דבר שהביא לצבירת הון.

שלישית, צבירת ההון התעצמה מאחר שבנקים רבים בוול סטריט תרגמו להכנסות עתק את השילוב בין התנודתיות העזה בשווקים ב-2020 ובין תוכניות התמריצים הממשלתיות. הכנסות אלה הגדילו את רווחיותם ואת הונם העצמי.

באופן אירוני, הבנקים האמריקאיים קוצרים את פירות הרגולציה שהושתה עליהם לאחר המשבר הפיננסי, ונהנים מיציבות לצד רווחיות גבוהה.

המצב השונה באירופה

מצבם של הבנקים בארה"ב בולט לחיוב גם בהשוואה גלובלית. בפרט מדובר בבנקים האירופיים, שמתמודדים עם מגוון אתגרים, הנובעים מהצמיחה האיטית ביבשת, עשור מתמשך של ריבית אפסית ותחרות מוגברת.

גם על הבנקים באירופה הוטלו בעקבות הקורונה מגבלות על חלוקות דיבידנדים ורכישות חוזרות - וגם הן עשויות להיות מוסרות בקרוב. להמחשה, בשבוע שעבר אמר בכיר בבנק המרכזי האירופי (ECB) כי בכוונת ה-ECB להסיר אותן בסוף הרבעון השלישי. תוצאות מבחני הקיצון שבוצעו באירופה צפויות להתפרסם בסוף החודש, והן ישפכו אור עדכני על מצב הבנקים.

להערכתנו, גם לאחר הסרת המגבלות, הדיבידנדים שישלמו הבנקים האירופיים יהיו נמוכים בהרבה מאלה של מקביליהם האמריקאיים.

מעבר למצבם העסקי המאתגר יותר, עודפי ההון של הבנקים באירופה נמוכים מבארה"ב, והם מחזיקים פחות הון כנגד הסיכונים במאזניהם. זאת, לנוכח השימוש בגישות מתקדמות להקצאת הון, שמצמצמות את דרישות ההון. אלה נפוצות באירופה אך לא בארה"ב.

סיבה נוספת לכך היא שהבנקים האירופיים נערכים עם הון כנגד שינויים בכללי באזל III בשנים הקרובות. אלה צפויים להגביל את השימוש במודלים מתקדמים ולקבוע "רצפות" להקצאת הון, שיגדילו את היקף ההון הנדרש מהם. השינויים אף עלולים ליצור מחסור בהון, שברמה המצרפית עלול להגיע למאות מיליארדי אירו.

במבט לעתיד, אנו מעריכים שהרגולציה הבנקאית מכוונת היום טוב בהרבה מבעבר לשמירה על יציבות הבנקים, כך שיוכלו לקחת חלק בהזרמת הון לכלכלה לאחר משברים. ייתכן שלאחר שנים ארוכות של ניסוי וטעייה, הרגולטורים בעולם הצליחו לעצב מסגרת רגולטורית מחמירה מספיק ומתעדכנת באופן שוטף, שמצמצמת מהותית את הסיכון במשבר הבא במערכת הבנקאית, ואת הפגיעה בכלכלות בעקבותיו. ימים יגידו.

הגורמים בטור זה עשויים להשקיע בניירות ערך או מכשירים, לרבות אלה המוזכרים בו. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.