קחי אותם שאשא-ביטון: חייבים לקדם את העברת מעונות היום לפיקוח של משרד החינוך

הכרזתה של שרת החינוך החדשה, יפעת שאשא-ביטון, על כוונתה להעביר את מעונות היום מפיקוחו של משרד הרווחה לפיקוחו של משרד החינוך, הינו מהלך חיוני והכרחי. מהלך זה יהווה נדבך נוסף, במשולב עם אכיפת חוק הפיקוח על מעונות היום והתקנות שמכוחו, בשיפור ובהסדרת איכות הטיפול והחינוך הניתן לגילאי לידה עד 3 במדינת ישראל. לצד זאת, חשוב לדאוג להכשרות מקצועיות למטפלות ולהקפיד על התפתחותן המקצועית לאורך כל תקופת תעסוקתן.

דוח מרכז טאוב 2021 שפורסם לאחרונה וסוקר את מסגרות הגיל הרך, מציג נתונים מרתקים, וביניהם כי מקרב מדינות ה-OECD במדינת ישראל ההשתתפות במסגרות חינוך וטיפול לגיל הרך גבוהה במיוחד - שיעור ההשתתפות של ילדים בגילי לידה עד שנתיים עומד על 56% לעומת 35% בממוצע במדינות האחרות. ישראל עומדת בראש הרשימה בשיעור ההשתתפות של ילדים בני פחות משנה וזאת בשיעור של 31% (לעומת 9% בלבד במדינות האחרות). ממצאים דומים נמצאו ביחס לילדים בני 3-5, נוכח חוק חינוך חינם שהוקדם לגיל 3 בהמלצת ועדת טרכטנברג - כמעט כל הילדים בגיל זה מתחנכים בגן ילדים.

על פי הדוח, ישראל עומדת בראש מבחינת המספר הגבוה של שעות לימוד שבועיות לילד (40-50 שעות בממוצע), בעוד שעלות ההוצאה הציבורית על שירותים אלה היא מהנמוכות ביותר מבין מדינות ה-OECD - מה שכמובן מעיד בראש ובראשונה על איכותן של המסגרות. בהתחשב בכמות הזמן הגדולה שילדי ישראל מבלים במסגרות החינוך לגיל הרך, הרי שלאיכותן ולפיקוח עליהן יש חשיבות מכרעת.

ממצאי הדוח מעלים גם תמונה עגומה ביחס להכשרות שעברו הצוותים המטפלים בילדים. כמות המטפלות חסרות ההשכלה הפורמלית במעונות בישראל קרובה לחצי ונעמדת בכ-45%. משמע, קרוב למחצית מהמטפלות לא עברו כל הכשרה לעבוד עם ילדים ואינן מצוידות עם הידע והכלים הנדרשים, מה שמשפיע כמובן על איכות הטיפל.

אכיפת חוק הפיקוח על מעונות היום והתקנות שמכוחו, באים לתקן מקצת מן המצב העגום המצטייר מנתוני דוח מרכז טאוב לשנת 2021. לראשונה באכיפתם מושם דגש גם על איכות הטיפול והחינוך במעונות היום - הצורך בהכשרה מעשית אחידה ובליווי והדרכה פדגוגיים בתוך המסגרות, ולא רק על תקינה, מבנה ועלויות (שכמובן אין לזלזל גם בחשיבותם של אלה).

רבות דובר ונכתב אודות הקשר החיובי בין איכות החינוך בגיל הרך ובין הישגי הילד בשלבים מאוחרים יותר בחיים. בין היתר, נמצא במחקרים שונים שוב ושוב כי ככל שהיחס בין מספר אנשי הצוות החינוכי למספר הילדים נמוך יותר והשכלת אנשי הצוות גבוהה יותר, כך הישגי הילדים בבית הספר יהיו גבוהים יותר.

לפיכך, נדרש עתה לבצע שלב נוסף בהסדרת איכות הטיפול בגיל הרך בארץ - וזאת בהעברתו של האגף למעונות היום למשרד החינוך, כחלק מהמערך החינוכי הכולל הניתן לילדי ישראל מרגע לידתם ועד גיל 18, הרואה את צרכי הילד וחשיבות התנאים להתפתחותו התקינה כערכים עליונים.

בהעברתם של מעונות היום לפיקוחו של משרד החינוך אין משום עניין ארגוני, כי אם עניין של מדיניות עתירת השלכות תקציביות. זוהי מורכבות הנובעת ממתח בין מספר יעדים חברתיים-כלכליים: מצד אחד, צורך במענה המאפשר להורים לצאת לעבודה (צמיחה לצד הפחתת העוני), הבטחת שלום ילדיהם והתפתחותם התקינה, אך מצד שני רצון ההורים במסגרות עם צוות איכותי שיעניק טיפול איכותי יותר, מה שמצריך השקעה כספית גבוהה יותר מצד המדינה. מדובר, אם כן, במתח יסודי בין המטרה לשמה הוקם מערך מעונות היום - להמריץ ולאפשר להורים לצאת לשוק העבודה, מטרה מהעולם המשקי-כלכלי, ובין האמצעי להשגתה, הנטוע בעולם החינוך והטיפול.

נדרשים כאן משאבים כלכליים ורפורמה עמוקה: העברת אגף מעונות היום לאחריות משרד החינוך תאפשר לאגד את כל מסגרות החינוך בארץ מגיל לידה, תחת אותו משרד ממשלתי. בכך, תקבע ותיושם מדיניות כוללת המביאה בחשבון את אחריות המדינה להשקעה בהתפתחותם של ילדים, הסדרת ותיאום רצף הטיפול בהם. ולא פחות חשוב מכך - כשם שכל גננת ומורה השייכים למשרד החינוך, נדרשים להמשיך ולהשתלם מקצועית בכל שנות עבודתם, על אחת כמה וכמה מן הראוי שאף מחנכות - מטפלות במעונות תדרשנה להמשיך ולהתפתח פרופסיונלית. באמצעות העברתן תחת קורת הגג של משרד החינוך, תחול עליהן מערכת פיקוחית צמודה יותר ורלוונטית יותר לעבודתן היומיומית עם ילדים.

"ממשלת השינוי" בראשותו של נפתלי בנט חרטה על דיגלה את הצורך בהפשרת הקיפאון הממושך בתחומים בעלי חשיבות עליונה - ובראש ובראשונה - תחום הגיל הרך. לאחר שנים ללא מדיניות, סדרי עדיפויות ותקציב, אני מלאת תקווה ששרת החינוך החדשה, שאשא-ביטון, אכן תאמץ לחיקו רב התקציבים של משרד החינוך גם את מעונות היום, תתווה מדיניות טיפולית-חינוכית אחידה ותביא בשורה בחינוך לגיל הרך בישראל. חינוך שמתחיל קודם כל בהקניית השכלה והכרה בעבודה עם הגיל הרך כפרופסיה לכל דבר. אין זה מספיק לעודד אמהות לצאת לשוק העבודה, יש צורך בתנאים מיטביים במסגרות הגיל הרך עבור ילדיהן.

הכותבת היא ראש תחום הגיל הרך בבית הספר ללימודים מתקדמים במכללת סמינר הקיבוצים