האמריקאים עומדים לגלות: יש משהו יותר גרוע מאינפלציה

בחודש שעבר השווקים עצרו את נשימתם. הפדרל ריזרב עמד לבשר לעולם את תוכניותיו בעניין הריבית וההרחבות. לאחר רוב מחשבה באה ההפתעה - דבר לא יקרה לפני 2023. בעוד שנתיים הריבית, העומדת על אפס בשעה שהאינפלציה עומדת על 5%, תועלה במשהו. אולי פעמיים, אולי לשלושת רבעי האחוז. על מועד הפסקת ההרחבות, הדפסת הכספים - שעמדה בחודש מאי על כ-160 מיליארד דולר, ולחצי השנה הראשונה של 2021 הסתכמה ב-654 מיליארד - טרם נמסרה הודעה. אפרופו מאזן הפד, בחודש שעבר הוא עבר את השיא ההיסטורי של 8 טריליון דולר, משלים גידול של כמעט פי 10 מאז ערב המשבר של 2008.

מי שעוקב אחרי התנהלות הפד בעשור האחרון אינו מופתע. מילים ריקות הן כל מה שנשאר באמתחת הבנקים המרכזיים שעה שהכלכלה העולמית בניצוחם מסתחררת בעיניים פקוחות לתוך טריטוריה מסוכנת בה לא ביקרה מעולם. שוב הוכח בישיבת הפד האחרונה, כי המשק הובל לדרך ללא מוצא המכונה ריבית אפס. התוצאה המתמשכת היא קומבינציה רעילה של חוב ללא תקדים, שיבוש מתמשך של מנגנוני היסוד בכלכלה, בועת נכסים מונמנטלית, הדפסת כסף מופקרת, ועליית מחירים מואצת לכל רוחב הכלכלה.

אילו נתוני מאקרו עולים?

  

אילו נתוני מאקרו יורדים?

  

אין מה לעשות עם הכסף

עודף הנזילות העצום, תוצאה של הטריליונים שהודפסו מאז מרץ 2020, מציץ מכל פינה. כך למשל מסתבר, כי לבנקים בארה"ב אין עוד מה לעשות עם כסף. פשוטו כמשמעו. מאז תחילת יוני מפקידים הבנקים המסחריים עודפי מזומן בהיקפים ענקיים אצל הפדרל ריזרב. מהלך זה המכונה "רוורס ריפו", מאפשר לבנקים החברים בפד להפקיד ללילה אחד את עודפי המזומנים ולקבל תמורתם אג"ח ממשלתיות. מאז תחילת יוני עמדו סכומים אלו על כמעט 500 מיליארד דולר ללילה, וב30 ביוני נשק הסכום לטריליון דולר. לשם השוואה בחודשים מרץ או פברואר עמדו הסכומים על בקושי עשרות בודדות של מיליארדים.

גם שוק איגרות החוב הקונצרניות שבסיכון הגבוה ביותר והמדורגות כ"אג"ח זבל" מגיב לעודף הנזילות העצום. על פי בלומברג הריבית על איגרות חוב בדירוג ספקולטיבי נפלה במאי לשפל חדש של 3.84%. לאחר שברבעון הראשון של השנה גיוסי אג''ח הזבל שברו שיא חדש של 139.6 מיליארד לרבעון, במאי שוב נשבר השיא, ולווים מדירוג זבל מכל הסוגים מכרו כמות שיא של איגרות חוב. לרבים הייתה אף החתמת יתר מסיבית. גם המרווח בין הריבית המשולמת על איגרות החוב הממשלתיות וזו המשולמת על אג"ח הזבל ירד לשפל כמוהו לא ניצפה מאז 2007.

השווקים מנפצים שיאים

שוק המניות גם הוא מגיב לנזילות העצומה. ישנם מספר מדדים למדידת השווי של שוק המניות. אחד המקובלים הוא היחס בין ההכנסות למחיר המניה (The price-to-earnings או P/E) חישוב פופולרי של מדד זה מכונה "מדד רוברט שילר". על פיו עמד בתחילת החודש מדד S&P 500 על 38.2, לעומת חציון רב־שנתי שעומד על 15.85. המשמעות היא שהמשקיעים מוכנים לשלם עבור המניות בממוצע 38 שנות הכנסה של החברות שבמדד.

למשקיע וורן באפט מדד אחר להערכת שווי שוק המניות והוא מכונה על שמו "מדד באפט". מדד זה מודד את היחס בין שווי השוק המצרפי לתל"ג. נכון למחצית יוני עמד המדד בארה"ב על 234%, לערך 2.9 סטיות תקן או 88% מעל הממוצע הרב‏־שנתי. גבוה ב-21% או 0.9 סטיית תקן מעל שיאו הקודם בשנת 2000. גם מדד באפט של השוק העולמי הגיע במחצית יוני לשיא חדש של 133% אחוז.

העליות הבלתי נגמרות בשווקי המניות ניטרלו את מנגנון "גילוי המחירים", הפכו כל משקיע למומחה, ואת הבורסה לקזינו בו "כל מספר זוכה". לא יפלא איפוא כי אלו, ביחד עם ריבית האפס הביאו לשיא את מספר הסוחרים באשראי. סך המסחר באשראי עמד בסוף חודש מאי על 861 מיליארד דולר, לעומת 569 מיליארד במאי 2019, כך על פי הדיווח האחרון של הרשות לרגולציה פיננסית.

עליות חוצות מגזרים

יצור הכסף המסיבי החל מחלחל גם לכלכלה האמיתית. האינפלציה השנתית בארה"ב, זו הרשמית הנמדדת במדד המחירים, עמדה נכון לסוף מאי על 5%. בחודש מאי המדד עלה ב 0.6%. חישוב ההתייקרויות והמדד בדרך שהייתה נהוגה בשנות ה-70 של המאה הקודמת, אז הגיעה האינפלציה בשיאה לכ-13%, הייתה מגלה כי איננו רחוקים כלל ממספר זה כבר היום.

בתגובה לעליית המחירים של הרבעון הראשון, החל עתה גל שני, ותהליך של עלייה חדשה במחירים מתפשט לכל רוחב הכלכלה האמריקאית. כך למשל בחודש שעבר הודיעה רשת המסעדות הפופולרית צ'יפוטלה כי תעלה את המחירים ב-4%. ההודעה הייתה רק האחרונה במבול של הודעות דומות מחברות כמו פרוקטר אנד גאמבל, קימברלי קלארק וקוקה קולה. גם מחירי שירותים צפויים לגדול בהתאמה.על פי דוח של "פרייס ווטרהאוס קופרס" התייקרו שירותי הרפואה ב-2021 ב-7% והם צפויים להתייקר בעוד 6.5% בשנת 2022. שעה שמחירי הבתים לחודש אפריל 2021 סיימו קפיצה של 17.2% לעומת המחירים שנה קודם, החלו גם מחירי השכירות לעלות. אלו עלו בין 5.3% ל-7.9% בשנה האחרונה. גם מחירי הדלק לקראת עונת הנסיעות של הקיץ קפצו - הם התייקרו בכ-70% אחוז מאז השפל של אפריל 2020, בכ-2.2% בחודש יוני ובכ-5.2% בחודש מאי. מאז יולי 2019 עלו מחירי הדלק בכ-16%.

אבטלה לצד זינוק בשכר

אך עליית המחירים המפתיעה ביותר, שמהווה גם אינדיקציה לעתיד לבוא, מתרחשת דווקא בעלויות השכר. על פי הלשכה הממשלתית לסטטיסטיקה בין ינואר למאי השכר השעתי בענפי הפנאי והאירוח גדל ב-7.2%, בתחום הייצור השכר זינק אף יותר, בכ-8.9% ובסקטור הייצור של מוצרים בני קיימא ב-11.7%.

העליות החדות במחירים בכל חלקי המשק ובעיקר בשוק העבודה מתרחשות למרות שמיליוני אמריקאים עדיין מובטלים ושיעור המשתתפים במעגל העבודה ירד מעט מאז אוגוסט 2020. ביוני השנה עמד מספר המשתתפים בכוח העבודה על 61.6% זאת לעומת 61.7% באוגוסט בשנה שעברה.

הסטגנציה במספר המשתתפים במעגל העבודה אינה צריכה להפתיע - היא מתבטאת היטב בדוחות החודשיים והשבועיים של החודשים האחרונים. דוח התעסוקה לחודש מאי איכזב עם 559 אלף משרות חדשות לעומת 671 אלף לפי תחזיות כלכלנים, דוח אפריל איכזב אפילו יותר, באותו חודש נוספו רק 266 אלף מישרות לעומת ציפייה לתוספת של מיליון מישרות.

גם שיעור תביעות האבטלה השבועיים איכזב. בחודש שעבר דווח כי "שיעור תביעות האבטלה לשבוע שעבר גדל באופן מפתיע, כך על פי דווח של משרד העבודה הפדרלי. מספר התובעים (של דמי אבטלה) לשבוע שהסתיים ב-12 ביוני עמד על 412,000 ... על פי סקר בקרב כלכלנים הצפיה היתה ל-360,000". לשבוע האחרון של יוני עמד הדוח השבועי הנ"ל על 364 אלף, שיפור קל אל מול התחזית. נכון לתחילת החודש עוד כ-8 מיליון משרות חסרות בכדי שהמשק יחזור למקום בו עמד לפני מרץ 2020. ונכון לסוף יוני 11 מיליון אמריקאים עדיין קיבלו סיוע ממשלתי מתוכניות הסיוע השונות הקשורות  במשבר הקורונה.

מחסור מתפשט בעובדים

כל זה מתרחש שעה שבמקביל מתפתחת תופעה מדהימה של מחסור מתפשט בעובדים. בתחילת יוני לשכת המסחר של ארה"ב השיקה קמפיין בשם "אמריקה עובדת" שמטרתו להסב את תשומת הלב למחסור הגדל ומעמיק של עובדים. "המחסור הוא אמיתי והמצב מורע בכל יום", אמר יו"ר לשכת המסחר, "עסקים באמריקה מכל סוג וגודל ובכל התעשיות מתקשות למלא מישרות פנויות. חוסר בעובדים הוא איום ממשי לשיקום הכלכלי השביר". הלשכה פירסמה כי 91% מלשכות המסחר המקומיות מדווחות כי מחסור בעובדים מעכב את הפיתוח הכלכלי והשיקום באזורן. 83% מהכלכלנים בסקטורים השונים מדווחים כי הם מתקשים למלא משרות יותר מאשר התקשו לפני חמש שנים. סקר שערכה לאחרונה חברת חקר שווקים, קורי פאררי, בקרב 50 החברות הקמעוניות הגדולות בארה"ב, מצא כי 94% דיווחו כי יש להם קשיים למלא תפקידים פנויים. לא יפלא איפוא כי מענקי חתימה בסך 1,000 דולר לעובדים חדשים צצו אף במקומות הבלתי צפויים ביותר כולל מסעדות, עובדים בשדות התעופה ואף ברשתות המזון המהיר.

הסיוע הממשלתי הנמשך, עוד 300 דולר בשבוע לדמי האבטלה, הקבוע בחוק עד סוף ספטמבר, וכן עשרות מיליארדים בסובסידיות ממשלתיות לשכירות, מעודדים ללא ספק רבים להשאר בבית או על חוף הים במקום לצאת לעבודה. גם העליות הרצופות בשווקים הפיננסיים למיניהם עודדו צעירים רבים להפוך מעובדים רגילים ל"משקיעים מקצועיים".

נוכח התחרות הממשלתית בדמות דמי אבטלה מוגברים מצד אחד והשחיקה האינפלציונית בכח הקניה מנגד, הודיעו מקומות עבודה רבים כי הם מעלים את שכר המינימום לעובדיהם ל-15 דולר לשעה ואף יותר. לעליות המדווחות והצפויות בשכר יצטרפו בתחילת ינואר 2022 גם קיצבאות הביטוח הלאומי. אלו צפויות על פי חוק להתאים עצמן לעלייה במדד, ולפיכך לעלות בסך שבין 4% ל-6%.

אם לא די בלחצים האינפלציוניים הקיימים, המתיחות עם סין צפויה להגדילם. זאת שעה שעובדים סינים זולים יחסית מוחלפים בעובדים מקומיים יקרים הרבה יותר. תעשייה אחת כבר החלה בצעדים ממשיים להחזיר את הייצור לאמריקה. בחודש פברואר חתם הנשיא ביידן על צו שהפנה 50 מיליארד דולר מתקציב הסיוע של תחילת השנה לתעשיית המוליכים למחצה. חברת אינטל הודיעה בסוף מרץ כי תוציא 20 מיליארד דולר על הקמת שני מפעלי שבבים חדשים באריזונה.

אבל בהזרמה הממשלתית דרך דמי האבטלה המוגברים ואף בסיוע ישיר בדמות צ'קים בסך 1,400 דולר לאזרח לא היה די. גם החוב הצרכני המשיך לגדול ברבעון הראשון של השנה והגיע ל 14.64 טריליון דולר. מסך זה החובות לרכישת כלי רכב חצו את קו ה-1.36 טריליון - גידול של כמעט פי שניים מלפני שבע שנים. חובות הסטודנטים הגיע לשיא חדש של 1.58 טריליון דולר.

התאוששות איטית

אך בשעה שהמחירים, השכר, מחירי הנכסים והחוב מטפסים ועולים, הפעילות הכלכלית עצמה מתאוששת בקצב איטי. מדד הפד המכונה "מדד האמפייר סטייט" בודק את הפעילות בענפי הייצור בניו יורק. הוא נפל במאי בשבע נקודות ל-17.4, לעומת ציפייה בקרב אנליסטים לכך שיעמוד על 23 נקודות. גם המכירות הקמעוניות נפלו במאי ב-1.7%, ירידה הגדולה מהמצופה. המכירות באינטרנט נפלו אף הן בכ-0.8%.

לא רק כוחות קצרי טווח, כמו השיבושים הקשים במערכי הייצור והאספקה בשל הקורונה, מונעים גידול בייצור ובאספקה במקביל להתנפחות האדירה בכמות הכסף. גם כוחות אחרים ארוכי טווח דוחפים לכוון כזה. בראשם, המתיחות בין סין לבין ארה"ב, המדיניות המתפתחת בהקשר למשבר האקלים, ההתרחשויות בשווקי חומרי הגלם, והשינויים הדמוגרפיים בסין, ביפן ובמערב.

כך, הכלכלה לכודה בין מדיניות ריבית האפס להמשך הגדלה בלתי פוסקת של הנזילות ואין היא אלא במה שראש הממשלה המנוח אריאל שרון היה מכנה ה"קוראלס" - נתיב הפרים לשחיטה. נתיב ממנו יש רק יציאה סופית אחת. אך בניגוד לשוורים, לקוראלס הריבית יש גם אופציית יציאה שהיא גרועה יותר מאינפלציה. והנתונים המצטברים עתה מרמזים כי גם היא בקלפים. הנה כי כן המדיניות המופקרת של הפדרל ריזרב מאז 1987 וביתר שאת מאז 2008 עלולה להביא את אמריקה לסטגפלציה, מקום שהוא גרוע בהרבה מהאינפלציה המתפתחת עתה ממש למול עינינו.

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון. כותב הספר "Brief A Money of History" ומקליט הפודקסט kanamerica.com