ההפרדה המגדרית באקדמיה משרתת את השוויון, לא פוגעת בו

אין דבר קל יותר מאשר להתנגד להפרדה המגדרית בקמפוסים החרדיים באקדמיה הישראלית. אתה זורק לתוך הטיעון כמה אזכורים של חוקי ג'ים קרואו (שהנהיגו את ההפרדה הגזעית בארה"ב עד לשנות ה-60), מתבל בחוקי הדיכוי שכפה שלטון של הטאליבן על נשות אפגניסטן ורגע לפני שהטיעון מסתיים, מפזר מלמעלה פירורים של פסה"ד בראון נגד מועצת החינוך של טופיקה שביטל את דוקטרינת ה"נפרד אך שווה" וזהו - העסק סגור.

מי שמתנגד הוא מיזוגן תאב-בצע ואינך נדרש להתמודד עם דבר. לא עם המחיר האישי הנורא שמשלמות נשים חרדיות שמושלכות חזרה לסמינרי ההוראה שהן לא רוצות בהם, לא עם המחיר הקהילתי של אוכלוסייה שחיה בעוני ומתקשה לפרנס עצמה משום שמקצועות העלית חסומים בפניה ולא עם המחיר החברתי שכולנו נושאים בו.

דברים נכוחים וברורים

משום כך, משמח היה לקרוא את פסק דינו של בג"ץ, שבניגוד לשיח הציבורי הרדוד, הבין את מורכבות הנושא ודחה את העתירות נגד ההפרדה המגדרית.

השופט מלצר שכתב את דעת הרוב אמר דברים נכוחים וברורים: "במקרה שלפנינו מרבית התלמידים הלומדים במסלולים הנפרדים בוחרים בכך מרצונם החופשי, בהתאם להשקפותיהם הדתיות התומכות בהפרדה מגדרית כדרך חיים. זאת בניגוד למקרים המוכרים של הפליה בין מגזרי אוכלוסייה, הנכפית על אחת האוכלוסיות המודרות". הוא הדגיש שמאחר ו"הציבור החרדי הינו קבוצת מיעוט, אשר ייצוגו בהשכלה הגבוהה נמוך מחלקו באוכלוסייה. אין טעם לפגם בפתיחת מסלולים מיוחדים עבור הציבור החרדי, אדרבה, יש בכך משום תרומה לשוויון המהותי, כך שיינתן ייצוג שוויוני בהשכלה גבוהה לכל חלק וחלק באוכלוסייה". מה גם, שההפרדה לא משפיעה "על המסלולים הכלליים המעורבים, אשר הם פתוחים לכל מי שחפץ וחפצה בכך, הן בציבור החרדי והן בכלל האוכלוסייה.".

מילים כדורבנות. בג"ץ הבין את שהעותרים עמוסי הכוונות הטובות סרבו להפנים: הפרדה מגדרית כשבאה מבחירה חופשית אינה פגיעה בשוויון כי אם להפך, תורמת לשוויון המהותי. חשוב יותר, בג"ץ גם הבין שהניסיון לכפות ערכים ליברלים על חברות שאינן כאלה לא רק שלא יצלח אלא שההיסטוריה מלמדת שהוא תמיד הוביל לתוצאות הפוכות. כך למשל קרה כשהשאה באיראן (שנחשב למרבה הגיחוך והזוועה גורם ליברלי ופרו-מערבי) אסר על נשים לצאת לרחוב מכוסות בכיסוי ראש מתוך הנחה שהן ייצאו אז לרחוב ללא הכיסוי שנתפס דכאני בעיני יועצותיו המערביות. בפועל, קרוב ל-%40 מהנשים עזבו את עבודותיהן ונשארו בביתן, מה שהפך אותן לעניות ולתלויות עוד יותר בגברים. את האלמנות והגרושות זה הוביל ממש לעברי פי פחת. וזו דוגמה אחת מני רבות.

לא כלי פוליטי

הניסיון שצברנו בקריה האקדמית אונו במשך קרוב לעשרים שנות הוראה לחרדים ולחרדיות מלמד שהם באים בהמוניהם כשהם משוכנעים שההשכלה לא משמשת כלי פוליטי לאינדוקטרינציה אלא מה שהיא אמורה להיות - מפתח לחיי חירות, חתירה אל האושר ומימוש עצמי. חירות. חיי חירות, חתירה אל האושר ומימוש עצמי כפי שהן והם יגדירו לעצמם ולעצמן, במינימום הכתבות חיצוניות. לא של דורשות טוב מת"א או רבנים מבני ברק.

דעת הרוב בבית המשפט העליון סירבה להתנשא מעל הנשים החרדיות ולקבל את הטענה האנטי-פמיניסטית שהן כנועות לדעת הגברים בחייהן מדעת או שלא מדעת. השופטים בחרו לשמוע את הקול השונה של הסטודנטיות החרדיות ולהאמין בכנותו.

שילוב של כל אלה מבהיר מדוע זו פסיקה משמחת ומשמעותית. לא רק לחרדים ולחרדיות, אלא לכל מי שמאמין שההשכלה הגבוהה במדינת ישראל חייבת, אחרי קרוב למאה שנות פעילות, להיות נגישה לכולם בדיוק מטעמים אלה. במילים אחרות, זו החלטה משמחת לכל מי שנפש ליברלית אמיתית פועמת בחובו.

הכותב הוא דיקן הקמפוסים הרב-תרבותיים של הקריה האקדמית אונו