פוטנציאל היצוא מישראל למרוקו עומד על כ-250 מיליון דולר מדי שנה לעומת כ-10 מיליון דולר בלבד כיום. כך עולה ממחקר שערכו מכון היצוא בשיתוף המשרד לשיתוף פעולה אזורי, במטרה לאתר את ההזדמנויות לקשרים כלכליים ועסקיים בין המדינות.
המחקר מראה כי למרוקו חזון ותוכניות אסטרטגיות ארוכות טווח לחיזוק הכלכלה והפריון, בהן יש פוטנציאל לשיתופי פעולה עסקיים רבים בעיקר בתחומי ההשקיה, תעשייה חקלאית, סייבר וטכנולוגיות חכמות. לפי המחקר, החיבור התרבותי העמוק, המקשר אינטרסים כלכליים ועסקיים רחבים בין ישראל ומרוקו, יכול להוות זרז ומוטיבציה לשיתופי פעולה עסקיים ופריחה כלכלית בין שתי המדינות. נקודה חשובה נוספת היא כניסתה של מרוקו בתחילת השנה להסכם סחר חופשי עם יבשת אפריקה, דבר המהווה גם שער אפשרי נוח ליזמים ישראליים.
הזדמנויות רבות לשיתופי פעולה
נכון לעכשיו, בשל מה שהוגדר היעדר תשתית מדינית, הסחר בסחורות בין ישראל ומרוקו מזערי ועומד על עשרות מיליוני דולרים מדי שנה בלבד. מספר התיירים הישראלים אשר מבקרים במרוקו נע בין 30 אלף ל-45 אלף מדי שנה. על פי הערכות מכון היצוא, פוטנציאל היצוא המחושב מישראל למרוקו עומד על כ-250 מיליון דולר ועיקרו בתחומי תשומות לחקלאות, טיפול במים, דיגיטציה ותעשיות חכמות, סייבר, ביטחון פנים, מערכות בריאות דיגיטליות ומערכות ערים חכמות.
מניתוח הסביבה הכלכלית והעסקית של מרוקו נראה כי ההזדמנויות לשיתופי פעולה רבות ומגוונות כמעט בכל תחום ותחום. הציפיות הגבוהות והחיוביות והמוכנות לעשיית עסקים בשני הצדדים, יחד עם התשתית המדינית כלכלית המונחת בימים אלה, יוצרות את התנאים המתאימים כדי שיהיה ניתן לעשות זאת. כך במחקר.
השר לשיתוף פעולה אזורי, עיסאווי פריג' אמר עם הצגת הדוח כי הגברת שיתופי הפעולה של מדינת ישראל במרחב היא יעד אסטרטגי ראשון במעלה, המסייע להידוק הקשרים האזוריים, לחיזוק יחסי הגומלין בין האוכלוסיות ובהן החברה הערבית בישראל שחולקת שפה ומאפיינים תרבותיים עם עמי האזור, כמו גם לקידום תהליכי שלום ונורמליזציה.
אדיב ברוך, יו"ר מכון היצוא: "הסכם השלום עם מרוקו, הוא עד נדבך בפעילות הענפה של ישראל להישגי כלכלת השלום. אני בטוח כי שיתוף פעולה עסקי כלכלי עם מרוקו יביא לתוצאות משמעותיות לשני הצדדים. מכון היצוא בשת"פ עם מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והמשרד לשיתוף פעולה אזורי ימשיכו לבנות את התשתיות המקצועיות ביותר למען קידום פעולות כלכליות ועסקיות לחברות הישראליות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.