הממשלה אישרה הבוקר פה אחד את תקציב המדינה בתום לילה של דיונים בתוך הממשלה ובין נציגי המשרדים לנציגי האוצר. היקף התקציב עומד על 452.5 מיליארד שקל. חוק ההסדרים לשנים 2021-2022, שאושר גם הוא, כולל כמה רפורמות דרמטיות שהאוצר ביקש להעביר, בהן העלאת גיל הפרישה לנשים ל-65, רפורמה בתחבורה הציבורית בגוש דן הכוללת הטלת אגרת גודש וחקיקת חוק המטרו, תוך עקיפת התנגדויות של ראשי הערים ברחבי המדינה. גם הרפורמה בחקלאות עברה, חרף מחאת החקלאים שנמשכה אתמול שעות ארוכות במקביל לדיוני הממשלה. גם העלאת המס על הכלים החד פעמיים והמשקאות הקלים בפנים, וכך גם הרפורמה לפתיחת הייבוא וביטול החסמים של מכון התקנים שאמורות להשפיע על יוקר המחיה.
קיצוץ רוחבי בשל התוספת לבריאות
מוקדם יותר הבוקר הושגה פשרה בסוגיית תקציב הבריאות. לפי הסיכום, התוספת התקציבית ל-2022 תהיה כ-2 מיליארד שקל. יעודם המוצהר הוא הסיוע לבתי החולים הציבוריים, קיצור משמרות המתמחים ושיפור שרות הרופאים המומחים בפריפריה. הסיכום הזה מסיר את המכשול המרכזי מההצבעה בממשלה. בתוך ההעלאה של תקציב הבריאות, כרבע ישמש להגדלת סל התרופות.
בד בבד שרת האנרגיה אלהרר סיכמה עם האוצר כי 200 מיליון שקל מתוך כספי מס הפחמן שיוטל ועיקר את החשמל, ישמשו לסיוע שכבות הנזקקות בתפעול משרד הרווחה.
ההערכה שההכנסות השנתיות ממס פחמן יהיו בין 1.8 ל-2.4 מיליארד שקל בשנה.
בכיר באוצר אמר לגלובס כי התוספות שסוכמו הלילה לא יגדילו את מסגרת התקציב, משמע הן יהיו על חשבון המשרדים האחרים, ומחיר התוספות לבריאות משמעו קיצוץ רוחבי של 1.5% ביתר המשרדים. זאת מלבד משרד הביטחון אשר הוחרג מהקיצוץ הרוחב, בשל הסכמות בין ראש הממשלה, שר האוצר ושר הביטחון לצורך הבטחת יציבות תקציבית במשרד הביטחון בשנתיים הקרובות.
ראש הממשלה, נפתלי בנט, מסר לאחר האישור כי "רבותיי, גבירותיי, יש תקציב בישראל. תקציב של ממשלה שאכפת לה. לאחר שלוש שנים של קיפאון, ישראל חוזרת לעבוד.
אני מבקש מחברי הממשלה להבין את גודל הרגע: אחרי שנים של הזנחה, אנחנו מביאים הבוקר את התקציב הכי נועז, הכי תחרותי, הכי מסייע לשכבות החלשות והכי דואג לעתיד ילדינו מזה שנים".
במהלך הלילה כינס בנט את ראשי מפלגות הקואליציה לרבות ח"כ מנסור עבאס, ובישיבה הזהיר כי אי הסכמה כעת לאישור התקציב תסכן את יציבות הממשלה.
לאחר האישור בממשלה יובא החוק לכנסת לאישור בקריאה ראשונה ומשם יועבר לטיפול הוועדות ובראשן ועדת הכספים, שתטפל בחוק התקציב וברוב סעיפי חוק ההסדרים. באוצר מתכוונים להעביר את התקציב וחוק ההסדרים לאישור הכנסת עד ה-31 באוגוסט, רגע לפני חופשת החגים הממושכת בחודש ספטמבר, ומביעים אופטימיות לגבי הסיכוי של התקציב והרפורמות לעבור (לדברי גורמים באוצר: "אנחנו חושבים שכל חוק ההסדרים יעבור בכנסת").
אגרת גודש ותוכנית חומש לחברה הערבית
"אחרי לילה לבן, הכול סוכם. לילה ארוך ולא קל שבסופו הגענו לתקציב פה אחד בהיקף 452.5 מיליארד שקל עם חוק הסדרים מקיף שנוגע בכל אחד מרבי החיים של כל אחד ואחת מאתנו, גם ביוקר המחיה וגם באיכות המחיה", אומר גורם בכיר באוצר הבוקר.
חוק ההסדרים עבר ברובו פה אחד, למעט התנגדויות קלות של משרד הבריאות, שהובילו כאמור להעלאת תקציב המשרד וגם לשינויים קלים בחוק ההסדרים בפרק הבריאות ביחס לקופות החולים. כך, הוסכם להוריד מהרפורמה המתוכננת בקופות החולים את הסעיף אשר חייב מבוטחים לקבל הפניה מרופא המשפחה כדי לקבוע תורים לרפואה מקצועית, ובנוסף נקבע כי הסעיף אשר קבע תשלום של 20 שקל בגין אי הגעה לתור שנקבע לרפואה יועצת יהפוך לסעיף וולנטרי שכל קופת חולים תחליט אם ליישם או לא.
בדיונים על חוק ההסדרים הושלמה גם רפורמות היבוא של מזון ותמרוקים, הסרת חסמים מיבוא הקנביס הרפואי וביבוא ציוד תקשורת אלחוטי לשימוש ביתי.
בנוסף, בין היתר, אושרה במסגרת חוק ההסדרים התוכנית להטיל אגרת גודש בכניסה לגוש דן בשעות העומס - יוזמה שעד כה נחסמה על ידי כל שרי התחבורה בעבר, אך שרת התחבורה מירב מיכאלי הצביעה להעברתה הפעם. לדברי גורם באוצר, מיכאלי שהתנגדה בגלוי ליוזמה בשבועות האחרונים הסירה את התנגדותה ואף השתכנעה כי מדובר בתוכנית נחוצה. על פי התוכנית, בשנת 2024 תכנס אגרת הגודש לתוקף, ולכל המאוחר בתחילת 2025.
בנוסף במסגרת התקציב התחייבה הממשלה לשלוש תכניות חומש משמעותיות למגזר הדרוזי, הערבי והבדואי. לדברי גורם באוצר, הממשלה מתחייבת להגדיל את היקף את תכניות החומש שנגמרו ויגמרו לאותן אוכולוסיות, כאשר הכספים לכך יגיעו גם מתוספת אוצרית וגם מכלל משרדי הממשלה. עוד התקבלה החלטה להגדיל את המימון של המשטרה למלחמה בפשיעה באוכלוסייה הערבית בכ-800 מיליון שקלים, צעד אותו מכנים באוצר כ"דרמה".
בנושא הרפורמה באג"ח מיועדות לגבי קיימת מחלוקת של האוצר עם ההסתדרות - התוכנית נותרה בחוק ובשבועות הקרובים ימשכו הדיונים בין האוצר להסתדרות עד להנחת החקיקה לאישור הממשלה. לדברי גורם באוצר "מדובר ברפורמה מעולה שלדעתנו לא תיתקל בסוף בקשיים מצד ההסתדרות. הם רוצים לוודא שהרפורמה לא פוגעת בוודאות של החוסכים ואנחנו סבורים שהיא מגבירה את הוודאות של החוסכים. נציג להם את הנתונים ונראה שזו אחת הרפורמות החשובות והמועילות לחוסכים וגם עוזרת למדינה בשנים האחרונות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
