אילו היה ענף אולימפי לצריכת פלסטיק חד פעמי, ישראל הייתה בוודאות מתחרה בולטת למדליה. אך בכל הנוגע למיחזור, אין לה במה להתגאות: רק 9% מהפלסטיק שצורכים הישראלים מגיע לכדי מיחזור. את העובדה הזו מנסים לשנות במכון להנדסה וכלכלה מעגלית של מכללת אפקה להנדסה בתל אביב.
במסגרת פרויקט UNIDO Switchmed פיתחו במכון כלי שיסייע ליצרנים מקומיים לתכנן מראש את המוצרים שלהם, כך שיהיו מותאמים לתשתיות המחזור המקומיות. באמצעות הזנת מספר מאפיינים בסיסיים של האריזה, כמו חומר הגלם, הצבעים, ושיטות ההרכבה שלה, היצרנים יוכלו לדעת מה השיפורים הנדרשים על מנת שניתן יהיה למחזר אותה בארץ.
למעשה, הכלי של הדסה יאותת ליצרנים באמצעות רמזור: האריזה שלכם אדומה ולא ניתנת למחזור, צהובה ותתמחזר בשינויים קלים בייצור, או ירוקה ומתאימה לתשתיות בישראל. לפי אבי בלאו, ראש המכון, "כיום אין חובה חוקית לפתח אריזה בת מיחזור, וניתן לומר שכמעט ואין מוטיבציה כלכלית או שיווקית.
"באירופה כבר נכנסה השנה לתוקף חקיקה שלפיה מכלי משקה שלא יכילו לפחות 30% חומר ממוחזר - ייקנסו. ישראל מייצרת כמיליון טון פלסטיק בשנה. רובו המכריע מופנה כיום להטמנה, במקום להיות חלק מהכלכלה המעגלית. הכלים החד פעמיים, למשל, שעליהם יש מיקוד ציבורי בימים אלו, מהווים אחוז קטן ממשקל הפסולת. לכן, התייחסות גם לסוגיית האריזות עשויה להביא לתחילת הדרך להתמודדות עם הבעיה".
אחד האתגרים הגדולים מגיע מכיוון האריזות הגמישות. שקית במבה או אריזת אורז אינן מתאימות למפעלי המיחזור בארץ, ולכן לא מתמחזרות. ברוב המקרים, הן פשוט יגיעו להטמנה. נתח האריזות הקלות הללו הולך וגדל משנה לשנה, ללא פתרון לפסולת המזהמת.
הפתרון הטוב ביותר לצמצום הפלסטיק בעולם הוא כמובן צמצום צריכתו ככל הניתן. למרות היתרונות שבמיחזור צריך גם לזגור שהוא מזהם וכרוך בצריכת משאבים. לכן, יותר ויותר מדינות מתקדמות לכיוון של כלכלה מעגלית, שתשנה את מערכי הייצור כך שמשאבים שנעשה בהם שימוש - יישארו בתוך הכלכלה ולא יסיימו את חייהם במזבלות.
הכלי של הדסה אינו פיתוח טכנולוגי חדש, אך הוא מספק ליצרנים את המידע על השוק ועל השינויים שהם צריכים לבצע במוצרים, ככל שיש להם מוטיבציה לכך. האם יש להם? זאת כבר שאלה אחרת, שתעמוד השנה למבחן.
ליברמן בדלת
בחודשים האחרונים זכתה העיר אשקלון למעמד כפול ומוזר: העיר המטווחת ביותר, אך גם המבוקשת ביותר למגורים בישראל. כעת מנסה העיר לשפר את מעמדה גם בתחום העסקים, והשבוע אף ביקר בה שר האוצר אביגדור ליברמן - וליתר דיוק, במפעל של חברת רב-בריח, שמתכננת הנפקה בבורסה בעוד שבועות אחדים, אחרי היעדרות של כמעט 20 שנה.
"התעשייה חייבת כתף חזקה ואוזן קשובה לבעיות קשות של רגולציה, משבר בשרשרת האספקה ובעיה חמורה וקשה עם עובדים לתפקידים השונים", אמר שמואל דונרשטיין יו"ר ובעלי קבוצת רב-בריח תעשיות, בזמן הביקור.
ליברמן השיב כי "אני לא מזלזל בעניין איוש העובדים המקצועיים בלואו טק, ולכן נפעל לייצר תוכנית סדורה עבור התעשייה הישראלית, שכוללת בתוכה גם בתי ספר מקצועיים".
ביקור השר אביגדור ליברמן מפעל רב בריל / צילום: ויטלי זגורסקי
חדשות טובות
ביום שני הקרוב ייפתח סניף של ארגון אמיצים בעפולה. הארגון דואג לרווחתם של האלמנות והיתומים בישראל, ומספק להם תמיכה וכלים על מנת להתמודד עם שגרת החיים החדשה כמי שחוו אובדן. עלות ההפעלה של מועדון כזה עומדת על כ-300 אלף שקל בשנה.
כיום ישנם שני מועדונים של אמיצים, הפועלים תחת הרשות לביטחון קהילתי, וכעת מצטרף אליהם השלישי. העיריות שבתחומן נמצאים הסניפים דואגות למקום, לרכזת ולפסיכולוגית חינוכית, ואילו הארגון דואג למימון הפעילויות למשפחות, ההכשרה והליווי המקצועי לצוות. 75% מהתקציב מגיעים מארגון אמיצים ו-25% מהרשות לביטחון קהילתי.
אירוע הפתיחה בצפון ייערך בהשתתפות ראש עיריית עפולה, אבי אלקבץ, ח"כ לשעבר יהודה גליק, ראש הרשות לביטחון קהילתי, דני שחר, ומייסדת ומנכ''לית ארגון אמיצים, הדס דיסין.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.