צריך לאזרח מחדש את ההייטק הישראלי

רצף ההצלחות של חברות ההייטק הישראליות מעורר תחושות מעורבות בקרב הציבור הישראלי. מצד אחד, כמה טוב לדעת שמדינת ישראל הקטנה מקבלת הוכחות מדידות לכך שחברות הייטק בשווי מיליארדים מגיעות מאומת הסטארט-אפ, אך מצד שני לא ניתן להתעלם מתחושת חמיצות בקרב הציבור הישראלי לכך שהוא אינו שותף להצלחה, ששמורה ברוב המקרים לקרנות פרטיות (Private equity). החדשות הטובות הן שהוא יכול להרגיש חלק. כלי הגיוס - שותפויות המו"פ (מחקר ופיתוח) - עונה בדיוק על הצורך הזה. בנוסף, הבורסה הישראלית, כמו גם תעשיית ההייטק הישראלית הן מנוע הצמיחה של הכלכלה הישראלית. על כן, שיתוף הפעולה בין השתיים מתבקש.

בקצרה, שותפות מו"פ היא למעשה הקמה של תאגיד מסוג שותפות (בשונה מחברה) המאגד בתוכו מספר חברות אשר עוסקות במחקר ופיתוח של תחום מסוים או מגוון תחומים טכנולוגיים. זה יכול להיות תחום כמו הפודטק, פינטק או אגרוטק. התחום אינו באמת משנה העיקר שחברות שמרכיבות את השותפות (נקראות גם חברות הפורטפוליו) יעסקו במחקר ופיתוח בתחום מסוים.

בנוסף, בראש שותפויות המו"פ עומדת וועדת השקעות של צוות עתיר ניסיון בתחומו אשר מסייע לחברות הפורטפוליו בקידום המחקר והפיתוח, בהוכחת התכנות עסקית, בגיבוש אסטרטגיית אקזיט, עיצוב השדרה הניהולית ועוד. לבסוף וזה העיקר - שותפות המו"פ רוכשת אקוויטי (מניות/אופציות) בחברות אלה, מה שהלכה למעשה הופך את שותפויות המו"פ לשותפות בפועל של אותן חברות. כך כאשר ערכן של חברות הפורטפוליו עולה, עולה ערכה של השותפות כולה.

כידוע, אין ספור יוניקורנים שצמחו בישראל בוחרים להנפיק מעבר לים ולא בכדי, כך למשל חברות ענק כמו פלייטיקה , איירון סורס , סנטינל וואן , טאבולה , אאוטבריין , פיוניר   ועוד רבות וטובות אחרות הרעידו את פעמוני התפוח הגדול.

לטעמי, לא ניתן לבוא בטענות לחברות אלה על בחירה זו, הן עובדות קשה, יצירתיות, פורצות דרך ובעיקר מייצרות שם ענק לישראל בכל העולם ועל זה מגיע להן לצמוח בשוק שמעריך אותן וליהנות מפירות ההצלחה. בנוסף, הכסף שניתן לגייס שם לא קרוב למה שניתן לגייס בבורסה הישראלית. ועדיין, רצף ההצלחות הפנומנלי של חברות כחול לבן בנאסד"ק, צריך לעורר גאווה ישראלית, אך בפועל מעורר, בחלק מהמקרים, סוג של תחושת פספוס, ביחס לכך ששוק ההון המקומי אינו יכול לקחת חלק בהצלחה כבירה זו.

נכון, ההייטק הישראלי הוא באופן חד משמעי, מנוע הצמיחה של מדינת ישראל, חלק לא מבוטל מחברות אלה מעניקות זרם של עבודה ואינספור היבטים חיובים לכלכלה הישראלית. אולם, בסופו של יום, שוק ההון הישראלי אינו עומד בסטנדרט הגיוס של חברות אלה. מה עוד שבתחילת דרכן, רק יחידי סגולה כגון משקיעים כשרים (משקיעים שנחשבים עמידים כלכלית) בקרנות פרטיות ייהנו מפירות ההצלחה.

אזרח ישראלי מהשורה יכול בקלות להשתתף בהצלחה עתידית

הבשורה הטובה היא שאפשר ל"אזרח" את ההייטק הישראלי בחזרה אלינו, בעיקר בכל מה שקשור לגיוס הון כחול לבן. שכן, שותפויות המו"פ עונות בדיוק על הצורך הזה.

אזרח ישראלי מהשורה יכול בקלות לקחת חלק בהצלחה עתידית וגם כזאת שכבר קרמה עור וגידים ולהשקיע חלק מכספו בשותפויות אלה בדרך של רכישת יחידות השתתפות (המקבילות למניות בחברות ציבוריות), בכך, אזרחי ישראל ושוק ההון הישראלי יכולים וצריכים ליהנות מפירות ההצלחה של היי-טק הישראלי מעבר לים.

לאחרונה נמתחה ביקורת נגד שותפויות מו"פ אלה והרשות לניירות ערך אף הקשיחה את התנאים להקמה של שותפויות מסוג זה. הביקורת מופנית לכך שבסקירה של 12 שותפויות המו"פ שקמו עד היום, רק אחת הניבה תשואה עד כה. ביחס לביקורת מובנת זו, הרי שנדרש לקחת בחשבון ששותפויות מו"פ דומות באופיין לקרנות השקעה פרטיות. המשמעות היא שכאשר משקיעים בקרנות פרטיות, לא קיימת ציפייה כי הן תייצרנה ערך למשקיעיה בטווח הזמן מיידי או לתשואה וודאית כלל.

אם ניקח לדוגמה את הקרנות הפרטיות, הרי שלוקחות מספר רב של שנים עד אשר הן מניבות ערך וכאשר זה קורה, זה יכול לקרות ובגדול. כך למשל ההשקעה של קרן Viola הישראלית ביוניקורנים פיוניר ואיירון סורס, השקעה שהתבצעה אי שם ב- 2008, הניבה, על פי הערכות, החזר של פי 20 על פיוניר, וכפי 50 על איירון סורס. כאמור, השקעות שנעשו למעלה מ-12 שנים בטרם חברות אלה התפוצצו בנאסד"ק. תשואות בלתי נתפסות בכל מה שקשור לבורסה הישראלית.

כמו כן, כדאי וצריך להגיד, השקעה בסטארט-אפים והייטק באופן כללי, אינה השקעה סולידית, ולא בכדי זכו קרנות ההשקעה הפרטיות לשם הנרדף של קרנות הון-סיכון. כאמור, השקעה בקרנות פרטיות, לרוב, מותרות בעיקר למשקיעים כשרים. אולם, תחת עין מפקחת של הרשות לניירות ערך וכן תחת שקיפות ציבורית הרי ששותפויות המו"פ מהוות "הנגשה" של קרנות ההשקעה הפרטיות לציבור הרחב.

הכותב הוא מומחה לשוק ההון והשקעות במשרד עוה"ד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות'