בהכשרת תוספת הרמטכ"ל, ממשלת ישראל פוגעת בדורות הבאים

אין חדש תחת השמש, ממשלה הולכת וממשלה באה, ועולם כמנהגו נוהג. בשנת 2014 מונתה על-ידי ראש הממשלה ועדה בראשות האלוף יוחנן לוקר במטרה לבחון את הניהול התקציבי של מערכת הביטחון וצה"ל. לאחר עבודת עומק ודיונים רבים המליצה הוועדה, בין השאר, על יצירת שקיפות בתקציב משרד הביטחון וצה"ל, צמצום כוח-האדם בהיקפים משמעותיים ובהוצאה לשכר הנגזרת מכך, תוך העדפת המסגרות המבצעיות והלוחמים, שינוי מבנה השכר לשכר דיפרנציאלי וגמיש בהתאם לתפקידים, קיצור שירות החובה, והמרת פנסיית הגישור במענק סיום שירות ראוי.

יישום המלצות אלה יכול להשפיע על הציבור הישראלי כולו בהפחתת הגירעונות העתידיים ויוקר המחיה כשלעצמו. אך כל אלה נשארו בגדר המלצות עבר וחלומות בהקיץ, בעוד הציבור הישראלי נאבק מדי יום בנטל הכלכלי שנושא על גבו.

בסוף שנת 2016 נחשף לראשונה לציבור בכלל ולמשרד האוצר בפרט דוח חמור של מבקר המדינה "הסדרי הפנסיה במדינה - דוח מיוחד", בדבר ההיקף הבלתי נתפס של רכיב הגדלות הרמטכ"ל לפנסיה התקציבית שמשולם בניגוד לחוק - 1.3 מיליארד שקל מדי שנה. עוד עלה מהדוח כי לצה"ל אין חישובים אקטוארים לגבי העלות של רכיב זה למשלם המסים, זאת מכיוון שצה"ל מסרב למנות חשב מטעם האוצר ומנהל תקציבי עתק ללא כל פיקוח ובקרה, כפי שמבוצע בכל זרוע של הרשות המבצעת (כולל המוסד והשב"כ).

כולנו נשלם

השבוע, שרי הממשלה סיכמו על העלאה דרמטית של תקציב הביטחון בלא פחות מ-13.5 מיליארד שקל, וזאת בניגוד לעמדת הגורמים המקצועיים ולמרות שצה"ל לא עמד בהתחייבויותיו להתייעלות תחת הסכם כחלון-יעלון משנת 2015; האריך את שירות החובה והמשיך לשלם תוספות פנסיוניות, בלתי חוקיות בסך כ-1.1 מיליארד שקל בשנה ותוספת של עוד 400 מיליון שקל לפנסיות של אנשי קבע מתחת לגיל 40. התוספת השערורייתית הזו תעלה לכל משק בית משלם מסים בישראל כ-1,000 שקל בשנה ולמשק בכללותו כ-1.5 מיליארד שקל בכל שנה בעשור הקרוב, ואף למעלה מכך במקרה שתיערך השוואת תנאים לשאר גופי הביטחון.

הודעה זו על הגדלת התקציב הגיעה כיום לאחר שהדוחות הכספיים של מדינת ישראל לשנת 2020 חשפו ניפוח של 30% בתוך שנתיים בהתחייבויות לפנסיה התקציבית של צה"ל. סך כל ההתחייבויות לפנסיה של מערכת הביטחון טיפס ל-336 מיליארד שקל, כ-40% מסך הגירעון האקטוארי של מדינת ישראל.

יתרה מזאת, תקדים מפסק הדין של בית הדין לעבודה מ-2019 בדבר השוואת תנאים צפוי לגרום לכך שאישור התוכנית יעורר דרישה להשוואת תנאים מצד יתר גופי הביטחון, לרבות המשטרה ושב"ס - מה שיכפיל את סכום ההפרשות השנתי.

הדור הבא ייפגע

מי שהולך לשלם את המחיר של הרפיסות הפוליטית של שר הביטחון בני גנץ, ראש הממשלה נפתלי בנט ושר האוצר אביגדור ליברמן אל מול פקידי אכ"א, הם המורים, הגננות, המלצרים וכל אלה שלא זכו בלובי החזק במזרח התיכון, ובמיוחד הילדים שלנו והילדים שעוד לא נולדו אך ייאלצו להתמודד עם גירעון הולך וגדל שישית עלויות כבדות על תקציב המדינה בעשורים הקרובים ויקשה על התאוששות המשק הישראלי אחרי המשבר.

לא ייתכן שבזמן שנציגי הממשלה מעלים את גיל הפרישה לכלל האוכלוסייה בהתאם לתוחלת החיים, נוצרת מדיניות נפרדת לקבוצת כוח, המסתתרת תחת מעטה של ביטחון, כאשר אין כל קשר בין התוספות התקציביות הללו לבין ביטחון ישראל.

אנו, נציגי הדור הצעיר, האבות והאימהות של הדורות הבאים, אלה שניזוקו יותר מכל ממשבר הקורונה הנוכחי, מוחים על הכשרת "הגדלת הרמטכ"ל", על תוספות התקציב למשרד הביטחון ועל הגדלת החוב האקטוארי שיינשא על גבינו כנטל לאורך שנים רבות. אנו מצפים מצה"ל להירתם להפחתת הנטל הכבד של יוקר המחיה על כלל הציבור הישראלי, במקום להעמיס על גבנו עוד ממנו.

הכותב הוא עמית בתנועה ישראלית הפועלת לשינוי שיטת הממשל וחבר ועד מנהל ישראל 2050