סין וארה"ב הפעילו בשבועות האחרונים ארטילריה כבדה בלוחמה הכלכלית ביניהן. הנפגעות העיקריות הן חברות סיניות הרשומות בבורסות בארה"ב. תחילה הייתה זו ממשלת סין שמסוף 2020 ניהלה חקירה אנטי-מונופולית נגד ענקית הסחר המקוון עליבאבא וקנסה אותה באפריל 2021 ב-2.8 מיליארד דולר.
בתחילת יולי הודיעה סין כי היא פותחת בחקירה נגד חברת דידי גלובל DiDi Global (הגרסה הסינית של חברת UBER) על שימוש באפליקציות האוגרות מידע אישי חסוי. שתי חברות אלו רשומות בבורסות בארה"ב, וההודעה באה ימים ספורים אחרי הרישום בערך כספי של 4.4 מיליארד דולר. נפגעות אחרות הן חברות סיניות העוסקות בחינוך פרטי מקוון כמו Tomorrow Advancing Life (TAL) הפועלת ב-90 ערים בסין ו- Gauto Techedu.
בסוף יולי הודיעה הוועדה לניירות ערך בארה"ב כי כחלק מחובות הדיווח המוטלות על כל החברות, אלו הסיניות צריכות לדווח על סיכונים הנובעים מהתערבות ממשלת סין בעסקיהן. נציבת הוועדה אמרה שהמשקיע האמריקאי חייב לדעת על סיכונים כפי שהתגלו לאחרונה בהתנהלות הסינית. מאידך הוועדה אינה מדווחת על חקירות שנפתחו, אלא אם כן הוגשו כתבי אישום נגד חברה ספציפית. בשנה שעברה אימץ הקונגרס חוק המאפשר ביטול הרישום של חברות סיניות בבורסות בארה"ב אם אלו אינן מדווחות על פי כללי הדיווח החשבונאי האמריקאי.
שתי המערכות אינן קשורות לכאורה למאבק הסחר הישיר בין שתי המעצמות. זו של סין יכולה להיות מוצגת כמאבק אנטי-מונופוליסטי וזו של ארה"ב כהגנה על המשקיע בחברות סיניות. מאידך, אפשר לפרש את המערכה של ממשלת סין כמסר אזהרה לחברות הענק לצאת מהמסחר במניותיהן בארה"ב וכהתנגדות להקשחת המדיניות האמריקאית נגד גיוס הון של חברות סיניות בארה"ב. לפי פרשנות זו, ממשלת סין לא תאפשר לגופי רגולציה אמריקאים להדק את הפיקוח והבקרה על חברות סיניות.
נכון לחודש מאי, 248 חברות סיניות רשומות בבורסות אמריקאיות
פרשנות אפשרית אחרת מייחסת למשטר בסין את הרצון לשמר בידיו בכל מחיר את הבלעדיות בבעלות על מאגרי מידע אישי שהיא חלק מכוחו האבסולוטי. התוצאה הברורה היא ירידת ערך אסטרונומית של מניות סיניות הנסחרות מחוץ לסין. רשת CNN העריכה כי ב-17.8 איבדו מניות סיניות כ-50 מיליארד דולר מערכן, בעוד שוועדת המעקב הממשלתית האמריקאית לכלכלה וביטחון ביחסי סין-ארה"ב פירסמה הערכה לפיה במהלך יולי איבדו חברות סיניות הרשומות בארה"ב 400 מיליארד דולר מערכן. לפי דיווח ועדת המעקב, בתחילת מאי היו 248 חברות סיניות שרשומות בבורסות אמריקאיות עם הון שהוערך ב-2.1 טריליון דולר.
בטווח הקצר החברות הסיניות והמשקיע האמריקאי ספגו את ההפסדים. בטווח הבינוני והארוך חלק מהחברות הסיניות עשוי להעביר את הסחר במניותיהן לבורסות אחרות כמו לונדון, או סינגפור ובוודאי זו שבהונג קונג שמאבדת במהירות את המאפיינים העצמאים שלה. כבר בשלב זה ברור כי גם סין וגם ארה"ב עלולות לספוג הפסדים כבדים יותר אם חזית המאבק תתרחב, והשאלה היא מתי כובד הנזק הכלכלי יביא את שתי המעצמות היריבות לנסות להגיע ל"עסקת חבילה". הביטוי הכלכלי לנזקי אסונות הטבע וגלגוליה העתידים של מגפת הקורונה יקלו על השגתה.
יש להניח כי גם משקיעים ישראלים, מוסדיים ופרטיים, שהשקיעו ישירות במניות סיניות או בקרנות השקעה ישראליות, אירופיות ואמריקאיות, נפגעו. לכאורה, אין לרגולטורים הישראלים ענין ישיר במאבק הסיני-אמריקאי אך חשוב לעקוב אחרי ההתפתחויות ולהתעדכן מהמקבילים האמריקאים.
הכותב הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת תל אביב, ולשעבר סמנכ"ל כלכלה במשרד החוץ ושגריר באיחוד האירופי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.