"גם רותי ברודו מפנה כלים": רגע לפני החג, קפצנו לביקור בקבוצת המסעדות המדוברת בישראל

המטבחון של: 

R2M, קבוצת המסעדנות וקמעונאות המזון

משתתפים בשיחה:

1. מור פרנס. 46, נשואה + 3 מיפו, מנהלת משאבי אנוש. 3 שנים בחברה 

2. תומר פרג'. 42, נשוי + 2 מיהוד, שף תפעולי. 18 שנה בחברה 

3. נירית שקדי. 44, נשואה + 2 מבנימינה, מנהלת ריטייל. 19 שנה בחברה

מה מיוחד במטבחון: 

לחמים טריים, סלטים, גבינות, פירות ובשעות הצהריים מנות בשריות וצמחוניות מהדליקטסן. 

על מה מדברים:

מאיפה הגעתם? תומר התחיל בבראסרי כטבח בימים שבהם חיכה להתחיל את לימודי הפסיכולוגיה שלו. אחרי חצי שנה החליט לוותר על הלימודים ("הבנתי שאני לא רוצה לעשות שום דבר אחר"), והוא שם עד היום. נירית החלה את דרכה כמלצרית בקופיבר, לאחר מכן ניהלה את הבראסרי ואת רוטשילד 12, ולפני כחמש שנים עברה לבק אופיס כמנהלת הריטייל. מור, רכש חדש במונחי החברה ("אני נחשבת תינוקת כאן!"), עבדה שמונה שנים כעורכת דין, ואז, בביקור בלונדון, התאהבה במסעדנות: "ביקרתי במאפייה בשם 'גילס' באקראי, והתאהבתי לחלוטין. הודעתי להם שאני רוצה לעבוד שם, לא משנה לי במה. נכנסתי כיועצת משאבי אנוש ונשארתי שם ארבע שנים. שבוע אחרי שחזרתי לארץ נכנסתי לקופי בר ועשיתי לעופר, המנכ"ל, נאום למה הוא צריך להעסיק אותי".

איך זה לעבוד פה? "זה נראה זוהר מבחוץ עם המסעדות והפרחים, אבל העבודה פה מאוד תובענית וטוטאלית וכולם Hands on", מספרת נירית ותומר מוסיף: "המטבחים שלנו הם לא מטבחים קלאסיים עם ההיררכיה שנהוגה בהם. אצלנו השף עושה גם סרוויסים והכנות כאחרון הטבחים. עד היום תראי את רותי (ברודו - ג"ו) באירועים מכינה אוכל ומפנה כלים מלוכלכים. כולם יחד בתוך הקלחת".

 במטבחון R2M / צילום: איל יצהר

רותי ברודו: "אנחנו תחת זכוכית מגדלת מאז החשיפה של רותי", אומר תומר. "התפקיד שלה בטלוויזיה זה להיות מבקרת, ואנשים באים בקטע של 'בואו נבקר את המבקרת, נבדוק מה הסיפור שלה ומה היא יודעת לעשות'".

איזה מין אנשים יש פה? "כולם אוהבים לארח ויש להם סבלנות לאנשים", אומרת נירית. "אנחנו מקום עם אנשים יצריים, הכי לא הייטק. כולם מוכשרים, פראיים, בלתי נסבלים. אני קוראת לנו ארץ יצורי הפרא". "אין אצלנו פוליטיקלי קורקט בשיט", מחזקת מור, "והכול מהיר. מי שאוהב תהליכים ארוכים שמנותחים מכל כיוון ייגנב אצלנו. הקצב הוא בלתי נתפס".

התרחבות הקבוצה: נוסף למסעדות קופיבר, הרצל 16 והוטל מונטיפיורי, לפני כחמש שנים החלה הקבוצה בתהליך התרחבות, והיום היא מונה שישה סניפים של מאפיית הבייקרי וארבעה של מעדניות הדליקטסן (סניף חמישי אמור להיפתח בחודש הבא על חורבות הבראסרי). בהמשך השנה מתעתדת הקבוצה לפתוח מלון בוטיק נוסף בשדרות רוטשילד בתל אביב. "פעם בשביל להגיש את ההמבורגר הכי טוב בעיר הייתי צריך פשוט לעשות אותו", מספר תומר. היום אני צריך לדאוג שיותר אנשים יבינו מה אני רוצה ויעשו את זה כמו שצריך".

קוד לבוש: קשוח. מור מספרת: "במשך כל יום בשנה הראשונה לעבודתי בחברה ננזפתי. אצלנו לובשים שחור. אפשר שחור עם שחור, אפשר שחור עם אפור כהה, אם את במצב רוח פרוע את יכולה ללבוש שחור ובז'. יום-יום הייתי מגיעה עם פריטים בצבעים אחרים ורותי הייתה מסתכלת עליי בבוז ואומרת לי - 'מור, עוד פעם? כבר דיברנו על זה!'. פעם באתי עם כובע והבנתי שסטיתי באופן חמור מקוד הלבוש. עכשיו אני כבר לא מעזה".

מה מהעבודה אימצתם גם הביתה? "אני שמתי בבית את המנורות שיש בקופיבר", אומר תומר. "אבל לפחות את נייר הטואלט אני משחרר ולא מקפל למשולש כמו שרותי מבקשת במסעדה".