גלובס ביקש מחמישה דוקטורנטים מבטיחים לספר מה השפיע על בחירת המסלול שלהם ואיך המחקר שהם עושים היום יכול לעזור לנו בעתיד
הילדות בריו: "כילד בריו דה ז'ניירו, תמיד חיפשתי את הטבע. ריו היא עיר בכל מובן, אבל הטבע קיים ונוכח בתוך העירוניות שלה, פיסות של ג'ונגל בעיר, ואני נמשכתי אליהן. ב-1992, כשהייתי בן ארבע, נערך בריו כנס מאוד גדול של האו"ם, שנחשב עד היום אחת מנקודות המפנה בשיח על קיימות. אני חושב שזה השפיע מאוד גם על נושאי השיחה בסביבה שלי במשך שנים, אחרי הכנס עצמו. מורים, הורים ומשפחה דיברו על זה, ואני גדלתי בפחד מההתחממות".
סבו של שטרן היה רוקח תרופות מצמחים. "כל חייו, עד גיל 90 ויותר, הוא חקר וחיפש צמחים חדשים. הוא היה מספר לי על האמזונס עם ניצוץ בעיניים ומתאר אותו כמקום ענק וקסום מלא בסודות שעוד לא נחקרו. בתור ילד, זה תמיד היה המקום שאליו כמהתי להגיע. לא לדיסנילנד".
שטרן, שנולד בברזיל, עשה את לימודי התואר הראשון בגיאוגרפיה, ואז גם הגשים שטרן את חלומו, במסגרת חילופי סטודנטים. "גרתי שנה באמזונס. זה היה מדהים. עבדתי במעבדה שחקרה טבעות עצים. מעבר לגיל העץ, אפשר ללמוד מהן המון דברים, למשל אם שנה מסוימת הייתה יותר גשומה או יבשה. התפקיד שלי היה להכין את העצים למחקר".
המחקר שגילה שעצים עושים גם נזק: "כילד חובב טבע תמיד ידעתי שעצים זה מצוין. הם עושים פוטוסינתזה ומייצרים חמצן. כשקראתי את המחקר של דן יקיר ממכון ויצמן, על ההשפעה של יער יתיר על האקלים, הבנתי שלעצים וליער יש השפעות שליליות על האקלים: כדור הארץ פולט קרינה לחלל וכך מקרר את עצמו, אבל כמו שאם נצא לשמש בחולצה כהה, הבגד יבלע את קרינת השמש ולא יפלוט אותה, כך גם שתילה של יער, שהוא כהה יותר, תוביל לספיגה של קרינה לעומת אדמת המדבר הבוהקת שמחזירה את הקרינה לחלל.
"לפעמים האפקט החיובי של היער גובר, ולפעמים האפקט השלילי של ספיגת הקרינה, תלוי אילו עצים אנחנו נוטעים ומה הפיזור שלהם. אני רוצה להשוות בין סוגי צמחייה ולראות לאילו מהם יש ההשפעה הכי טובה".
מריו לישראל ובחזרה: היום שטרן עושה את הדוקטורט שלו במעבדה של יקיר, אבל הדרך אליה לא הייתה לא פשוטה. כשסיים את התואר הראשון, הוא עלה לארץ ונרשם לסמסטר במכון הערבה ללימודי סביבה, שלומדים בו יחד ישראלים, פלסטינים וירדנים, וגם המרצים והחוקרים הם משלוש מדינות. "המנחה שלי שם אמר לי, 'אתה מתעניין בנושא הזה, אולי תכתוב לו מייל. לא הייתה תשובה. הוא אמר, 'היו חגים, תנסה שוב'. עדיין לא הייתה תשובה. אמרתי לעצמי, כנראה זה לא בשבילי.
"אחרי שלושה חודשים, פתאום תשובה: 'הייתי בחו"ל, סליחה, האם זה עדיין רלוונטי?' ובשלב הזה כל מה שהיה מציע לי, הייתי מסכים. הוא נתן לי פרויקט שאף אחד לא רצה לעשות במשך שנים, משהו משעמם של כיול חיישנים. נכנסתי לזה עם כל הנשמה והתנדבתי לעזור בשטח ככל שיכולתי, ומאוד התאהבתי בתחום ובצורת המחקר. אלה היו החודשים הכי שמחים בחיים שלי".
אבל כששטרן ביקש מיקיר להתקבל לתואר שני רשמי, הוא החזיר אותו לברזיל. "הוא אמר לי, אל תעשה את זה. אתה ברזילאי! גרת באמזונס! יש לך הזדמנויות עצומות לעומת היער הקטן שלנו באמצע המדבר. המחקר הרבה יותר מתקדם'. הוא הציע לי לעשות תואר שני באמזונס, ואם עדיין יהיה לי עניין ביער יתיר הקטן, לחזור אליו. וזה בדיוק מה שעשיתי".
יקיר שידך בין שטרן לאחר החוקרים הבכירים בתחום, פאולו ארטשו. "הוא נחשב גיבור של התחום. הוא מנסה להוביל לשינוי חברתי דרך המדע ומשלב סטודנטים ממגוון רקעים בברזיל במחקר שלו. הוא בין החוקרים הברזילאים היחידים שמשתתף בדוח האקלים של IPCC, אחד המיזמים החשובים בעולם בנושא האקלים. התואר השני שלי אצלו עסק בחקר החלקיקים שנפלטים במהלך שריפות יער באמזונס ואיך הם משפיעים על האקלים". כשחזר, למרות הכול, לדוקטורט במכון ויצמן, החליף את החיישנים הנייחים בתחנה ניידת, על גבי משאית. "קורס הנהיגה במשאית היה הקשה ביותר שלי בדוקטורט", הוא צוחק. "עכשיו אני מסתובב עם המשאית בכל הארץ ומקים את התחנה בכל מקום.
"הפרויקט האחרון שלי משתמש בידע על ספיגת הקרינה ביערות כדי לבחון מה קורה לשדות של פאנלים סולאריים. הם הופכים רק חלק קטן מאנרגיה של השמש לחשמל. ומה קורה עם השאר? המסקנה היא שעדיף מבחינה אקלימית להניח שדה של פאנלים סולאריים מאשר לנטוע יער אורנים במדבר, אבל זה בהחלט משנה את הסביבה. התנועה של בועות האוויר החם בדרכן לאטמוספירה משתנה, וזה יכול ממש לשנות את העומק של השכבה הראשונה של האטמוספירה ולייצג למשל גשם. אנחנו ממשיכים לחקור את זה".
מה חשבת על ישראל לעומת ברזיל בהקשר של היחס לסביבה?
"בברזיל, המדינה לפעמים תופסת את השמירה על הטבע כסתירה לקידמה. בישראל, נטיעה של יערות היא דרך להתבטא ברמה הלאומית. בטבע בישראל יש הרבה יותר זבל. בברזיל האדם הפרטי שומר על הטבע שלו ברמה אחרת. אין סיכוי שמישהו פשוט יעבור ויזרוק משהו על האדמה בטבע. זה איכס".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.