"בעקבות ההרצאה 'המתמטיקה של המלחמה' הבנתי שאפשר לשלב יחסים בינלאומיים ופיזיקה"

גלובס ביקש מחמישה דוקטורנטים מבטיחים לספר מה השפיע על בחירת המסלול שלהם ואיך המחקר שהם עושים היום יכול לעזור לנו בעתיד 

גיבור ילדות: "ניל ארמסטרונג, האיש הראשון שהלך על הירח, היה גיבור הילדות הראשון שלי", מספר ניל צור, העוסק בפיזיקה של מערכות מורכבות. "תליתי את התמונה שלו בחדר, ומתחתיה ישבתי כשקראתי את 'ספר הכוכבים הראשון שלי' ו-'1,000 עובדות שלא ידעת על מדע'. כזה מין ילד הייתי ביסודי, ואחר כך שכחתי מזה, אבל משהו משך אותי לשם בחזרה".

הרצאת ה-TED ששינתה את המסלול: כשהגיע הרגע להחליט לאיזה חוג להירשם באוניברסיטה, צור נרשם לפיזיקה, בגלל אותם תחומי עניין מהילדות, וליחסים בינלאומיים, בעקבות השירות הצבאי ב-8200. "לא חשבתי על האפשרות לשלב ביניהם, והאמת היא שבין המדעים, בחרתי בפיזיקה בין היתר כי אפשר היה להתקבל בלי פסיכומטרי", הוא אומר. לקראת סיום התואר, צור היה בטוח שהוא בוחר ביחסים בינלאומיים ובקריירה כאנליסט באו"ם.

"ואז ראיתי הרצאת TED ששינתה את כל הפרספקטיבה שלי: 'המתמטיקה של המלחמה', של שון גורלי, ד"ר לפיזיקה מאוקספורד. הוא וחוקרים נוספים בחנו נתונים על מלחמות מנקודת מבט של פיזיקאים. הוא הנגיש את זה בצורה כל כך אלגנטית, שלא הצלחתי להפסיק לחשוב על זה במשך כל סוף השבוע. קראתי את כל המאמרים שלהם, והבנתי שבאמת אפשר לחבר בין התחומים. לאחרונה אפילו יצא לי לומר לו תודה, על כך שבזכותו כל נתיב הקריירה שלי השתנה.

"הוא אומר בהרצאה שכל קונפליקט בודד נראה לנו בלתי מובן, אבל יש שם מידע, גם מספרי, ואם נסתכל על כל הקונפליקטים יחד, נוכל לגלות דפוסים. זו ממש חשיבה של פיזיקאי. חשיבה מאוד אלגנטית. אנחנו לא באמת מבינים את ההתנהגות האנושית. האביב הערבי, המחאה החברתית - אלה דברים שהפתיעו אותנו. ה'קליק בייט' של עבודה מהסוג הזה הוא: אפשר לחזות מלחמת אזרחים או שינוי משטר".

מדד הכניסות לוויקיפדיה: צור לקח את החשיבה הזאת צעד אחד הלאה, והוא מודד כעת תופעות של סינכרון חברתי, כמו במחיאות כפיים. "מישהו מתחיל, אחר מצטרף, זה מעט מבולבל, אבל בשלב מסוים כולם מוחאים בדיוק באותו קצב. איך זה קרה? מאותן סיבות שבגללן פתאום כולם יוצאים לרחוב להפגנות או למחאות אלימות".

צור מדמה זאת לשינוי פאזה בכימיה. "כשנוזל מתקרר, הוא הופך למוצק, אבל זה לא קורה בבת אחת. כמה מולקולות בכמה מוקדים של הנוזל מתחילות להתנהג כמו קרח, וזה 'מדביק' את המולקולות שבסביבה. אין לי דרך לחזות שדווקא המולקולה 'דפני ליף' תעבור למצב מחאה ואת מי היא תסחף אחריה, אבל אני יכול לומר שהציבור נמצא בטמפרטורה שמתאימה למעבר למחאה".

צור מודד את ה"טמפרטורה" של האוכלוסייה לפי פעילותה באינטרנט. "המדד שלנו הוא אך ורק כניסות לערכים בוויקיפדיה", הוא מפתיע. "ואנחנו לא מסתכלים על ערכים ספציפיים שאנשים קוראים, אלא בוחנים אם בחברה שבה אנשים היו קוראים בעבר ערכים שונים ומגוונים, פתאום יש איזשהו דפוס מסונכרן. אם אנחנו רואים סינכרון אורגני (כלומר, שינוי שאינו נובע מאירועי מדיה או חדשות גדולים), אנחנו מבינים שזו חברה שיכולים לקרות בה אירועים שיובילו אנשים לפעולה.

"מספר הכניסות לערכים לא חשובה, אלא הקצב. נניח יוסי וברוך נהגו להיכנס לערכים שונים, ופתאום שניהם נכנסים לאותו ערך פעם בשלושה חודשים, ואין לזה הסבר. זה אומר שהם מתחילים להיות רגישים זה לזה. תהליך מחיאת הכפיים החל, גם אם הם עדיין לא מוחאים אותו דבר. שניהם הפכו מוכנים יותר למידע".

סינכרון בימי קורונה: במחקר שערכו צור ומנחיו בקרב האוכלוסייה דוברת הערבית במזרח ירושלים, נמצא שעם הכניסה לסגר הראשון של הקורונה הסינכרון גבר, ואילו ביציאה מהסגר הוא נעלם - כצפוי, בגלל הקורונה. אבל לפני הסגר השלישי, החל להצטבר סינכרון שנעלם עם הכניסה לסגר השלישי. "יכול להיות שלולא הסגר השלישי, היינו רואים כבר אז אירועים בירושלים", אומר צור. הסינכרון הופיע שוב, ובגדול, לקראת אירועי מאי.

פיזיקה של מערכות מורכבות: צור כותב דוקטורט בהנחייתם של שניים, פרופ' דני מיודובניק מהמחלקה ליחסים בין לאומיים ומדעי המדינה ופרופ' לב מוצ'ניק , היום בבית הספר למינהל עסקים אך פיזיקאי במקור. צור טוען שכולם עובדים בסינכרון. המחקר שלו שייך לתחום שנקרא בעבר סוציו-פיזיקה, והיום מכונה פיזיקה של מערכות מורכבות. "זה תחום שהתחיל מפיזיקה של מערכות כאוטיות, המשיך לאקולוגיה, לפיננסים וגם במדעי החברה נעשה בו שימוש, אבל החלק האמפירי לקה בחסר. עם התפתחות הביג דאטה, אפשר לבחון אמפירית את ההנחות שנובעות מהמחקרים האלה.

"אחד המנטורים שלי, פרופ' סורין סולומון, אמר שאנחנו נמצאים בנקודה דומה לזו שבה הביולוגים היו כשהם בנו את המיקרוסקופ הראשון. הם הצליחו להסתכל לראשונה לתוך תא חי ולפרק את המורכבות הזו שנקראת תאים וכל מה שחי. בעולם המערכות המורכבות, אנחנו יכולים סוף סוף לנתח מידע, שרובו נצבר בשנים האחרונות. יחד עם יכולת החישוב, אנחנו ממש שם. זה שינוי פאזה.

"סינכרון נוגע להמון דברים בחיינו. למשל, כמה אנשים יש בארגונים שכל תפקידם הוא לגרום לסינכרון? ומה ייצור סינכרון אמיתי של פעולה בנושא האקלים? אני גם חושב על הדמיון בין חברות שעוברות 'גירושין' לבין כאלה שמחזיקות מעמד, ורואה שאלה שמחזיקות מעמד שורדות כניסה ויציאה מסינכרון. אולי גם בזוגיות זה כך? אולי זוגיות עמידה למשברים היא זו שיודעת להיכנס ולצאת מסינכרון?".