פריסה לתשלומים היא הפתרון הקל, אבל לא תמיד זה הפיתרון הנכון. אספנו מספר כללי אצבע בנושא:
1. קל לגהץ, קשה לעקוב
כאשר אנחנו קונים מוצרים במחירים גבוהים, הכי קל לבקש לפרוס לתשלומים וכמה שיותר, כך קל לנו יותר לכאורה "לבלוע" את ההוצאה. הבעיה: כאשר אנחנו מרבים בתשלומים, קשה לנו יותר לעקוב אחרי התקציב, ובתחילתו של כל חודש אנחנו נשארים עם "גיבנת תשלומים", שמשאירה סכום נמוך יותר להוצאה החודשית השוטפת.
2. כמה זה עולה לנו
לפני שאתם מחלקים לתשלומים דעו האם זה כרוך בעלות וכמה, אם אתם מחלקים ב"קרדיט" - מה עלות הקרדיט; והאם התשלומים יתפסו לכם מסגרות אשראי או לא.
3. צריכה שוטפת מהכנסה שוטפת
הולכים לסופר לקניות שוטפות? שלמו בתשלום אחד. אם הצריכה של המוצר שקניתם נעשית בתוך אותו חודש, גם התשלום עליו צריך להיעשות מההכנסה של אותו חודש.
4. חיסכון במקום תשלומים
אם אתם יכולים לעמוד ב־400 שקל בחודש תשלומים, אתם גם יכולים לעמוד בסכום דומה בחודש הפרשה לחיסכון.
5. מתי כן תשלומים?
כאשר רוכשים מוצר או שירות לתקופה ארוכה, ניתן לפרוס את התשלום לפי החלק החודשי, למשל - ביטוח לשנה, ניתן לפרוס כך שהתשלום ישקף את החלק החודשי. ניתן להשתמש בתשלומים גם כמנגנון ביטוח. למשל - רכישה בסכום גבוה של מוצר שיגיע אליכם בעוד מספר שבועות. פריסה לתשלומים תאפשר גם את עצירתם במקרה בו המוצר לא הגיע.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
