בנק לאומי הודיע היום (א') על חתימת מזכר הבנות עם אזור התעשייה ומרכז הסחר החופשי קיזאד Khalifa Industrial Zone (KIZAD) שבאבו דאבי. בבנק מסבירים כי מדובר במרכז הסחר הגדול ביותר באיחוד האמירויות וכי במסגרת מזכר ההבנות סיכמו הצדדים כי יבחנו הזדמנויות לפעילות משותפת בפרויקטים בתחומי הנמלים, התעשייה והלוגיסטיקה, במטרה לקדם את יחסי המסחר בין ישראל לאיחוד האמירויות.
ההסכם, אם וכאשר ייחתם, יאפשר ללקוחות עסקיים של לאומי - תעשיינים, יבואנים ויצואנים - לפתח פעילות משמעותית במפרץ הפרסי ובכך להגיע לשווקים חדשים במזרח הרחוק ובכל רחבי העולם. לצד זאת, הוא יאפשר לחברות הפועלות באמירויות להקים פעילות בישראל.
בלאומי ציינו כי קיזאד היא חברת בת של Abu Dhabi Ports, חברת הנמלים השנייה בגודלה באיחוד באמירויות, אשר נמצאת בבעלות ממשלתית. מדובר באזור תעשייה ומרכז סחר ענק באבו דאבי, בגודל של 412 קמ"ר, פי שמונה מגודלה של תל אביב. הוא מהווה שער כניסה מרכזי לשווקים בכל העולם, עם גישה לכ-3.5 מיליארד צרכנים פוטנציאלים.
בקיזאד פועלות מעל ל-650 חברות מקומיות ובינלאומיות והוא כולל נמל ימי, מפעלים, חברות לוגיסטיות, יצרני מזון בינלאומיים, יצרני פלסטיק, מתכות ועוד. כמו כן, בקיזאד פועל אזור סחר חופשי בגודל 100 קמ"ר, אשר מאפשר לעסקים הפועלים בו פטור ממס הכנסה, פטור ממכס על ייבוא וייצוא, הקלות בעלויות ארנונה וחשמל, ועוד.
הסכם זה מצטרף למזכר הבנות נוסף שנחתם בשנה שעברה בין לאומי לחברת DP World, ספקית בינלאומית מובילה בתחום פתרונות שרשרת אספקה, במסגרתו הצדדים בוחנים השקעה משותפת בתחום הלוגיסטיקה בישראל.
בלאומי ציינו עוד כי הבנק החל לקיים לאחרונה סדרת מפגשים מקוונים עבור לקוחותיו העסקיים והמסחריים, במטרה להציג בפניהם את הפוטנציאל העסקי הגלום במפרץ הפרסי לאור הסכמי השלום שנחתמו לאחרונה עם מדינות המפרץ. המפגשים נערכים בשיתוף Yokwe Technologies, אשר מייצגת בישראל את קיזאד.
ד"ר סאמר חאג' יחיא, יו"ר לאומי: "ההסכם מהווה בשורה חשובה למשק ולתעשייה הישראלית. אנו, בלאומי, בוחנים כל העת שיתופי-פעולה עם מוסדות וארגונים שונים במפרץ הפרסי, במטרה לסייע ללקוחותינו לצמוח, להתפתח ולהיחשף לשווקים חדשים. אין לי ספק כי הסכם זה, והסכמים נוספים שצפויים להיחתם בהמשך, יתרום לחיזוק השלום הכלכלי וליחסי המסחר בין ישראל לאיחוד האמירויות".
הבנקים צריכים לייצר ניהול סיכונים מוקפד
בחודשים הראשונים שלאחר חתימת הסכמי אברהם עם האמירויות, דיווחו במגזר העסקי על קשיים בהעברת הכספים לארץ. מקור הקשיים נעוץ בצורך לעמוד בכללים בינלאומיים בכל הנוגע לאיסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור. עם זאת, בעקבות שורת פעולות בהובלת בנק ישראל במערכת הבנקאית הישראלית מדווחים על שיפור בהעברת כספים בין המדינות.
על מנת לסייע לבנקים בישראל וגם לאנשי העסקים המקומיים, פרסם הפיקוח על הבנקים בחודש אוקטובר 2020 מכתב מיוחד לבנקים ובו שורה של הנחיות שיקלו על העברת הכספים במכתב קראו בפיקוח על הבנקים לבנקים לייצר ניהול סיכונים מוקפד, תוך הקצאת משאבים ללימוד הסביבה הפיננסית והמוסדות הפיננסיים הרלוונטיים לעסקאות עם גופים הפועלים באמירויות. מכתב זה אף עודכן באפריל האחרון.
באותו חודש פרסם ארגון ה-FATF, המהווה מעין "כלב שמירה" פיננסי בינלאומי המאגד יותר מ-200 ממשלות ואזורי שיפוט, דוח שמצא ליקויים בהתנהלות המשטר באמירויות ונקבע הליך מעקב מוגבר לתיקונם.
ליקויים אלו נוצרו בין היתר בשל המבנה המורכב של המדינה הכוללת שבע אמירויות, כאשר לכל אחת חוקים שונים, רשמי חברות שונים ועשרות גופים פעילים. לכך יש להוסיף את חוסר השקיפות של המשטר המקומי ואת הסמיכות הגיאוגרפית לאיראן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.