הכול התחיל בכפר קטן במזרח סין: עלייתו ונפילתו של האיש שמאחורי קריסת אוורגרנד

במרץ 2012 הפך שו ג'יה יין, המייסד והיו"ר של קבוצת הנדל"ן הסינית אוורגרנד, לכוכב רשת מקומי. זה קרה לאחר ששו, שבדרך כלל מוצג בתקשורת הבינלאומית בשמו הקנטונזי חווי קה ין, צולם צועד במרץ לעבר האולם הגדול של העם בכיכר טיאנאנמן בבייג'ינג, בדרך לפגישה השנתית של הוועדה הפוליטית המייעצת הסינית, בה היה חבר.

פרט אחד משך במיוחד את תשומת הלב של גולשי האינטרנט הסינים: שו הגיע לאירוע עם חגורה ממותגת של בית האופנה הצרפתי הרמס בעלת אבזם מצופה זהב, שעלתה לפי הדיווחים לא פחות מ-6,000 יואן (3,000 שקל במונחים עכשוויים).

 משרדי אוורגרנד בשנגחאי / צילום: Reuters, Aly Song

החגורה המצועצעת כמשל לעשירי סין

העובדה ששו הרשה לעצמו להגיע לאירוע רשמי כה חשוב עם אביזר כל כך מצועצע ייצגה את הביטחון של העשירים הסינים החדשים, כמוהו, בכוחם ובמעמדם. המפלגה הקומוניסטית הסינית קיבלה עשור קודם לכן את היזמים הסינים הפרטיים לשורותיה באופן רשמי ואלו ידעו לנצל את הקשרים הפוליטיים שלהם לצד חושיהם העסקיים המחודדים כדי להגדיל את הונם. משני אלו לא חסרו לשו.

אלא שחודשים ספורים לאחר אותו אירוע עלה לשלטון בסין שי ג'ינפינג ודברים התחילו להשתנות. שי הנהיג מהר מאוד מדיניות של צניעות בקרב אנשי הממשל והמפלגה ובכנס של הוועדה שנה לאחר מכן צולם שו לבוש בבגדים של מותג סיני עממי, בלי החגורה של הרמס.

המדיניות השונה שקידם המנהיג שי מאז עלייתו לשלטון, כולל מלחמה בשחיתות וקמפיין מסיבי להפחתת המינוף של חברות וממשלות מקומיות, היא זו שהובילה במידה רבה את קונצרן הענק אוורגרנד של שו לסף פשיטת רגל. לפי הערכות הרוב המכריע של האנליסטים, ללא סיוע כלשהו מאותו שלטון של שי, צפויה אוורגרנד להגיע תוך זמן קצר לחדלות פירעון והיו"ר והמייסד המיתולוגי שו, פעם האיש העשיר בסין, עלול למצוא עצמו מאחורי סורג ובריח.

פשיטת רגל אפשרית של תאגיד הענק אוורגרנד, שמעסיק כ-200 אלף עובדים ואחראי בעקיפין ל-3.8 מיליון משרות, יכולה ליצור גם תגובת שרשרת שתוביל למשבר כלכלי רחב יותר בסין ואולי אפילו בעולם כולו. חשש זה מהשפעה מערכתית רחבה בא לידי ביטוי בירידות השערים החדות בבורסות העולמיות בימים האחרונים.

שו נולד ב-1958 למשפחה כפרית ענייה במחוז חנאן במזרח סין. אמו מתה בטרם מלאה לו שנה והוא סיפר כי סבל ממחסור קבוע במזון, כמו רבים מהסינים באותם ימים של הקומוניזם הרדיקלי והכושל של מאו דזה דונג. על אף הרקע העני שלו, שו הצליח להתקבל ללימודים גבוהים ומצא בסופם עבודה במפעל ממשלתי לפלדה, שם התקדם למשרות ניהול בכירות.

שוחד וקשרים פוליטיים בדרך לפיסגה

ב-1992 נסע דנג שיאופינג, אז המנהיג העליון של סין, לביקור בדרום סין. מטרת הביקור, שנודע בתור "המסע לדרום", היה להאיץ את קצב הרפורמות ולפתוח יותר את הכלכלה הסינית. המסע הוביל עשרות אלפי מנהלים סינים לעזוב את תפקידיהם הבטוחים בחברות ממשלתיות ולפנות לכיוונים יזמיים תוך שהם מנצלים את ההזדמנויות הכלכליות החדשות.

גם שו נסחף בהתלהבות, התפטר מתפקידו במפעל ועבר לאזור הכלכלי המיוחד בעיר שנג'ן, לב הרפורמות הכלכליות הסיניות. ב-1996, לפני 25 שנה, הוא הקים את אוורגרנד. הפרויקט הראשון של אוורגרנד היה בניית מיזם יוקרה על אדמה שקנתה ממפעל לחומרי הדברה ומשם היא דהרה קדימה בדרך להפיכתה לאחת החברות הגדולות בסין.

אוורגרנד פעלה מהר כדי לנצל את הביקוש הגדל לדירות עירוניות כאשר המודל העסקי שלה, כמו של שאר יזמי הנדל"ן הגדולים בסין, התבסס על גיוס חוב - הרבה מאוד חוב. החברה נזקקה לגיוס חוב כדי לרכוש קרקע יקרה וכדי לקדם את פרויקטי הבנייה הגדולים שהיא בנתה בקצב מסחרר. נכון להיום למשל אוורגרנד מעורבת ביותר מ-800 פרויקטי בנייה בכל רחבי סין בו זמנית.

החוב של אוורגרנד הגיע קודם כל מהבנקים הסינים הממשלתיים. בעוד עסקים קטנים בסין התקשו באופן מסורתי לקבל אשראי ונתקלו בחשדנות מהפקידים, הבנקים במדינה דווקא ששו להלוות לחברות ענק כמו אוורגרנד, כיוון שאלו נתפסו כגדולות מכדי ליפול וכמי שיחולצו במקרה הצורך על ידי הממשלות המקומיות. בנוסף, התפיסה הרווחת בסין הייתה ששוק הנדל"ן הוא הימור בטוח יחסית ואינו יכול לרדת, כך שמדובר בהשקעה בטוחה יחסית.

גם הקשרים הפוליטיים שטווה שו במיומנות לאורך השנים סייעו לו כנראה לפתוח דלתות אצל מלווים. שו נחשב למקושר לאחיו של וון גיאבאו, שכיהן כראש ממשלת סין במשך עשור בשנים 2003-2013. הוא היה בקשר קרוב גם עם משפחתו של סגן הנשיא לשעבר של סין, ג'נג צ'יחונג ואף קנה ב-39 מיליון דולר וילה בפרבר יוקרתי של סידני, אוסטרליה, בסמוך לבנו של ג'נג.

מאמצי המימון של אוורגרנד ושו נקשרו גם בפרשיות שוחד. ב-2017 למשל, קיבלה חברת הנדל"ן הלוואה בגובה 40 מיליארד יואן (כיום 6 מיליארד דולר) מבנק סיטיק בשנג'ן. עם או בלי קשר, מנהל הסניף בשנג'ן של אותו הבנק באותה תקופה נידון מאוחר יותר ל-12 שנות מאסר בעבור קבלת שוחד בתמורה לאישור הלוואות. בספר שפרסם דזמונג שום, בעלה לשעבר של ויטני דואן, מיליארדרית סינית מקושרת שנעלמה, הוא מתאר כיצד שו נהג לחלק כדרך קבע מתנות יקרות להחריד כדי להשיג קשרים חשובים.

חלק מהבנקים דרשו כתנאי למתן הלוואות כי המנהלים באוורגרנד ישקיעו כסף אישי שלהם בפרויקטי הבנייה כעדות לרצינות.

כך ערכה החברה שוב ושוב מיזמי מימון המונים והציעה למנהלים להלוות לה כסף בתמורה לריבית חלומית של עד 25% לשנה. המנהלים לפעמים השקיעו מכספם שלהם אך במקרים אחרים האיצו בעובדים תחתם לתת מכספם שלהם.

במקביל פתחה אוורגרנד יחידה לניהול הון שמכרה תוכניות השקעה פיננסיות בריבית אטרקטיבית יותר מהבנקים. הרוכשים גם במקרה הזה היו לא פעם העובדים של החברה, משפחותיהם וחבריהם. גם ספקים ושותפים עסקיים של אוורגרנד התבקשו לקנות את תוכניות ההשקעה כדי לשמור על יחסים טובים עם החברה.

ההתרחבות והחלום להתחרות בטסלה

מקור נוסף למימון היה שוק ההון. ב-2009 הפכה אוורגרנד לחברה ציבורית בהנפקת ענק בבורסה בהונג קונג בה גייסה 770 מיליון דולר. הכסף לא הלך רק לקניית אדמות ומיזמי בניה, אלא גם לכדורגל. ב-2010, שנה אחרי ההנפקה, רכשה אוורגרנד את קבוצת הכדורגל של העיר גוואנגג'ואו והובילה אותה לשורה של אליפויות בסין. לפני שנתיים התרחבה אוורגרנד גם לתחום ייצור המכוניות החשמליות כאשר שו הנלהב הבטיח לתת פייט לטסלה.

כמקובל, חלק מהכסף הלך ישירות למנהלים ובעלי המניות ובראשם שו. מאז אוקטובר 2018 קיבל שו דיבידנדים בגובה 5.3 מיליארד דולר מהחברה שייסד וניהל בעזרתם אורח חיים ראוותני. שו הוא הבעלים הגאה של יאכטת ענק בשווי 60 מיליון דולר ומטוס פרטי איתו הוא מסתובב בעולם. מסמך שנפוץ בתקופה האחרונה באינטרנט הסיני תיאר דרישה לכאורה של שו ממלונות בהם הוא שוהה כי רק נשים ישרתו אותו. הגברים היחידים שמותר להם להימצא בסביבתו הם המשרת האישי ושומר הראש שלו.

הנפילה: המכתב שדלף לאינטרנט

סימנים ראשונים לבעיות של אוורגרנד הופיעו עוד בספטמבר שנה שעברה, כאשר ברשת נפוץ מכתב ששלחה החברה לרשויות במחוז גוואנגדונג, ובו היא מזהירה כי תשלום חוב צפוי יכול ליצור משבר נזילות עבורה. באוורגרנד טענו כי המכתב מזויף, מה שלא לגמרי הרגיע את החשש של המשקיעים.

דרך אחרת בה ניסתה אוורגרנד להרגיע את החששות, הייתה הופעה פומבית של שו בטקס 100 השנה להיווסדות המפלגה הקומוניסטית ביולי האחרון. ההופעה הזו אמורה הייתה להוכיח כי הוא עדיין נהנה מתמיכה שלטונית. אולם מהר מאוד הצרות הפכו גלויות לעיני כל כאשר שטרות חוב שחילקה אוורגרנד הפסיקו להיות מכובדים.

שטרות חוב היו דרך קבועה בה אוורגרנד שילמה לספקים ואלו נחשבו טובים ממש כמו מזומן, עד שהתגלה כי החברה אינה מצליחה לעמוד מאחוריהם. בחודשיים האחרונים ספקים, קבלנים ורוכשי דירות מודאגים החלו לזרום אל המטה של אוורגרנד בשנג'ן, שם הם מפגינים יום אחר יום בדרישה לקבל את כספם. המצוקה התזרימית הובילה לעצירת הבנייה במחצית מהפרויקטים של אוורגרנד, מה שמחריף עוד יותר את הבעיות.

שו מנסה לשדר עסקים כרגיל

שו עדיין מנסה לשדר כי הוא יצליח להציל את החברה מחדלות פירעון, אך בסוכנויות הדירוג הבינלאומיות והמקומיות בסין לא מאמינים בכך במיוחד והורידו את דירוג החוב של החברה. החוב של החברה בדוחות הכספיים שלה עומד על סכום מפלצתי של כשני טריליון יואן (309 מיליארד דולר), אך ההערכה היא כי יש לה עוד לפחות טריליון יואן של חובות לא רשומים. מתוך הסכום הזה, כ-124 מיליארד דולר אמורים להיות משולמים על ידי אוורגרנד בשנה הקרובה, כאשר היא מחזיקה ביתרות מזומן רק עשירית מהסכום. רק השבוע אמורה אוורגרנד לשלם יותר מ-100 מיליון דולר בריבית על אגרות חוב דולריות ומקומיות. עד כה אוורגרנד התחייבה לשלם רק את הריבית על האג"ח המקומי.

כדי לשמור את הראש מעל המים, מנסים באוורגרנד למצוא פתרונות יצירתיים. בחברה מנסים למכור את מלאי הקרקעות שברשותם, בינתיים ללא הצלחה. במקביל הנושים השונים קיבלו הצעה מאוורגרנד להמיר את החוב שלהם לנכסים שתיתן להם החברה - דירות בהנחה או חניות במתנה. אלא שמדובר לרוב בנכסים שעוד לא נבנו, כך שלא כולם ששים להצעה.

הדילמה הממשלתית: לחלץ או לא לחלץ?

אוורגרנד תמיד חיה על הקצה והצליחה בכל זאת לשרוד, אך מצבה העגום הנוכחי נוצר מהתלכדות של גורמים. הקמפיין האגרסיבי של שי ג'ינפינג למלחמה בשחיתות כנראה לא עזר לאוורגרנד, שהתבססה על קשרים עם אנשי ממשל וחברות ממשלתיות.

עוד יותר הזיק לה עקרון שלושת הקווים האדומים שנכנס לתוקף אשתקד והגביל את המינוף שיכלו חברות נדל"ן לקחת עליהן. מכיוון שאוורגרנד לא עמדה באף אחד מהקווים האדומים, נמנע ממנה לקחת הלוואות חדשות מהבנקים ולמחזר את חובה. לכל זה התווספה האטה במכירת דירות חדשות בתקופת הקורונה.

השאלה היחידה היא האם בייג'ינג תיתן לאוורגרנד לפשוט את הרגל. מבחינת ההנהגה הסינית זו יכולה להיות הזדמנות פז להוכיח שהמדינה לא תערוב לחברות ענק שנקלעות לחובות ולעצור את המינוף הפרוע. ההיסטוריה של השנים האחרונות מוכיחה שהנשיא שי מתעב מיליארדרים ראוותניים כמו שו ובוודאי אינו שש להצילם.

אלא שלקריסה של אוורגרנד יכולות להיות השלכות רוחב משמעותיות. אוורגרנד מכרה כבר 1.4 מיליון דירות שעדיין לא סיימה לבנות. השווי של הדירות הלא גמורות הוא כ-200 מיליארד דולר וחלק גדול מהסכום כבר שולם על ידי הרוכשים. קריסה של כל זה תאיים על היציבות הפוליטית שקדושה לשלטון הסיני. קריסה של אוורגרנד תיצור גם גל של פחד בקרב הבנקים בסין, שלא ידעו למי לאשר אשראי מעכשיו, מה שיכול להכניס עוד חברות רבות לסחרור חוב מסוכן.

ההערכה היא כי ממשלת סין לא תרצה להיתפס כמי שמסייעת ישירות לאוורגרנד וכך כבוגדת בהבטחתה להקטין מינוף. אך מאחורי הקלעים היא צפויה לפעול כדי לארגן את חוב החברה, לכפות על הנושים תספורות וכנראה גם לפרק את אוורגרנד לחלקים שיעברו הלאמה. כל זה מבטיח שהפרשה תהיה ארוכה ומורכבת.

במידה רבה הממשל בסין כבר פועל כדי לשמור על יציבות. כתבה בלוס אנג'לס טיימס עקבה אחרי הנושים של אוורגרנד המגיעים מכל רחבי סין כדי להפגין מול בניין המטה שלה בשנג'ן. אחד מהספקים של החברה סיפר לעיתון כי בשלב מסוים קיבל שיחת טלפון מתחנת המשטרה בעירו. השוטרים מסרו לו כי הגיע זמנו לחזור הביתה ולהפסיק לעשות צרות בשנג'ן. גם למחאה יש גבול.

אוורגרנד (Evergrande)

תחום עיסוק: חברת יזמות הנדל"ן השנייה בגודלה בסין
היסטוריה: הוקמה ב־1996 על ידי שו ג'יה יין, מנהל לשעבר במפעל פלדה ממשלתי. הונפקה ב־2009 בבורסה בהונג קונג והתרחבה מאז למגוון תחומים כמו בעלות על קבוצת כדורגל, ייצור מכוניות חשמליות, מותג מים מינרלים, פארקי שעשועים וניהול השקעות פיננסיות
נתונים: מעסיקה כ־200 אלף עובדים ואחראית בעקיפין לייצור של 3.8 מיליון משרות. מובילה במקביל כ־800 מיזמי בנייה ברחבי סין. הכנסותיה ב־2020 עמדו על 77 מיליארד דולר
עוד משהו: ב־2018 נבחרה למותג הנדל"ן בעל השווי הגבוה בעולם