הקרב על העליון: מועמדים בעלי אוריינטציה כלכלית וסיכוי למועמדים שנחסמו בעבר

בסוף השבוע פרסם שר המשפטים, גדעון סער, את רשימת 24 המועמדים לבית המשפט העליון, מתוכם אמורים להיבחר בוועדה לבחירת שופטים ארבעה בלבד. השופטים מני מזוז וחנן מלצר כבר פרשו באפריל ולא מונו להם מחליפים בשל הבחירות לכנסת. שני השופטים הנוספים שצפויים לפרוש באפריל ובמאי 2022 הם המשנה לנשיאת העליון, ניל הנדל, והשופט ג'ורג קרא.

לרשימה שפורסמה יש אוריינטציה כלכלית מובהקת, שבה ניתן למצוא את שופטי המחלקה הכלכלית בתל אביב חאלד כבוב, רות רונן ומיכל אגמון-גונן, שופט המחלקה הכלכלית בחיפה רון סוקול, הכנ"ר לשעבר פרופ' דוד האן, הכנ"רית עו"ד סיגל יעקבי, עו"ד יעקב (קובי) שרביט, מנהל מחלקת הלטיגציה בהרצוג-פוקס-נאמן ועוד.

המוסלמי הראשון?

מחצית מהמועמדים הם שופטים מכהנים במחוזי. למעשה ניתן לומר כי מתוך 24 המועמדים לעליון, יש מועמד אחד שבחירתו כמעט ודאית, ויתר 23 המועמדים יתמודדו על שלושת התקנים הנותרים. רשימת המועמדים כוללת מועמד ערבי אחד בלבד: שופט בית המשפט הכלכלי וסגן נשיא המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב. כאמור, במאי 2022 יפרוש השופט ג'ורג' קרא, ועל פי הנהוג בקדנציות האחרונות שמור מקום בעליון לשופט ערבי. כך שברור כי קרא יוחלף בשופט כבוב. אם אכן ימונה, יהיה כבוב השופט הערבי המוסלמי הראשון שמכהן במינוי קבע בעליון, זאת לאחר שג'ובראן וקרא הנוצרים כיהנו לפניו בתפקיד.

 השופט חאלד כבוב / צילום: שלומי יוסף

השופט כבוב מכהן במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב מאז הקמתה לפני כעשור ונחשב שופט מחמיר מאוד בממשל תאגידי, ונוטה להרשיע ולגזור עונשי מאסר חמורים על נאשמים שהורשעו בעבירות ני"ע.

על בחירתו הכמעט-ודאית של כבוב מסומנת כוכבית קטנה. בקרוב צפוי להתפרסם תחקיר בתוכנית המקור בערוץ 13 שעוסקת בעניינו של השופט חאלד כבוב על רקע פרשת אמיר ברמלי שאותו שפט כבוב. ברמלי, שהורשע בהונאת משקיעים במאות מיליוני שקלים ונידון ל-10 שנות מאסר, טען לשחיתות מצד כבוב. כבוב ובנו טענו כי נפלו קורבן לסחיטה והונאה מצידו של ברמלי כניסיון להימלט מאימת הדין. המשטרה עודנה חוקרת את הפרשה לאחר שוואליד, בנו של כבוב, הגיש תלונה נגד ברמלי. יש לציין כי מבחינת המשטרה, הן השופט כבוב והן בנו וואליד אינם חשודים בפרשה.

שובה של רונן

בנוסף לכבוב מתמודדים עוד 11 שופטי מחוזי מכהנים על כיסא בעליון. הבולטת שבהם היא השופטת רות רונן, גם היא מבית המשפט הכלכלי בתל אביב וגם היא מכהנת במחלקה  מאז הקמתה. רונן, בניגוד לכבוב, מתמקדת בעיקר בהליכים אזרחיים ולא פליליים. רונן, הידועה כשופטת חרוצה ויעילה, נחשבת שופטת ליברלית יותר בענייני ממשל תאגידי ולא ממהרת להתערב שיפוטית בהחלטות התאגיד.

בעבר נכתב בגלובס על פסיקה חשובה של רונן שאישרה פשרה תקדימית בתביעה שהוגשה נגד בנק הפועלים בגין האשראי הכמעט בלתי מוגבל שהעניק לנוחי דנקנר. הייתה זו הפעם הראשונה בישראל שבה קבע בית המשפט כי דירקטורים בבנק ייאלצו לפצות את הבנק, בגלל החלטה להעניק הלוואה שלא עלתה יפה.

 השופטת רות רונן / צילום: ענבל מרמרי

מנגד, "לחובתה" ניצבת העובדה כי בעלה בעל זיקה משמעותית לקרן החדשה לישראל. לאור העובדה כי העליון מתעסק בעניינים חוקתיים ובעלי זיקה פוליטית, בעבר נחשבה רונן סדין אדום על ידי שרת המשפטים דאז, איילת שקד, ולא מונתה כאשר התמודדה על התפקיד ב-2016. בסבב הזה, בניגוד לסבב הקודם, רונן כבר איננה סדין אדום גם באגף השמרני ומינויה אפשרי כחלק מ"דיל" כולל בוועדה.

מועמד נוסף בעל סיכוי גבוה להתמנות הוא השופט רם וינוגרד (54) מבית המשפט המחוזי בירושלים. וינוגרד התמנה כבר בגיל 33 לשופט בבית המשפט השלום בירושלים ולאחר תשע שנים מונה למחוזי. ב-2018 היה מועמד מוביל להתמנות לעליון, אולם שקד העדיפה את פרופ' אלכס שטיין על פניו. וינוגרד נחשב שופט שמרן מתון והינו בעל הסמכה לרבנות. הוא פוסק בתיקים אזרחיים, מינהליים ופליליים.

מועמדי הלשכה 

נשיאת העליון, אסתר חיות, החברה בוועדה לבחירת שופטים יחד עם השופטים הנדל ועמית, מעוניינת שכל המינויים יהיו של שופטים מכהנים. זאת, על מנת להבטיח אופק התקדמות לשופטים המכהנים במערכת. אולם לשכת עורכי הדין, שלה יש שני נציגים בוועדה מתוך תשעה, דורשת למנות עורך דין אחד מהמגזר הפרטי. מבחינת הלשכה, אם לא ימונה עו"ד מהמגזר הפרטי, הלשכה לא תתמוך באף אחד מהמועמדים האחרים.

המועמדים המועדפים על הלשכה הם עו"ד יעקב (קובי) שרביט, מנהל מחלקת ליטיגציה במשרד הרצוג-פוקס-נאמן וכן עו"ד נתי שמחוני, סנגור פלילי בתחום עבירות צווארון לבן ולשעבר שותף בהרצוג-פוקס נאמן.

 עו''ד נתי שמחוני / צילום: שלומי יוסף

שרביט, בן ה-52, מרבה לייצג חברות זרות בהליכי תובענות ייצוגיות שמוגשות נגדן בישראל. כך, לדוגמה, ייצג את פייסבוק בעליון כאשר קבע כי תביעות נגדה יתנהלו בישראל אך על פי הדין בקליפורניה.

שמחוני, בן ה-58, צמח מלמטה עד שהקים לפני כשנתיים משרד עו"ד עצמאי. שמחוני ייצג שורת חשודים ונאשמים בעלי פרופיל ציבורי גבוה, כדוגמת שר האוצר אביגדור ליברמן, ראש עיריית נתניה מרים פרייברג וכן בפרשת רמדיה. על רקע התגברות השיח אודות זכויות חשודים ונאשמים והצורך לאזן את בית משפט העליון, סיכוייו של שמחוני להתמנות אינם מבוטלים. הופעתו המרוסנת בבתי המשפט והימנעותו מביקורת קטלנית על מערכת המשפט והתביעה, תזכה אותו בתמיכה גם מחוץ ללשכה שהריצה את מועמדתו.

הנשיאה סיגל יעקבי?

מועמדת שהצטרפה ברגע האחרון למירוץ היא כונסת הנכסים הרשמית (הכנ"רית) והאפוטרופסה הכללית עו"ד סיגל יעקבי. בנוסף לתפקידיה כיהנה בשנתיים האחרונות גם כמ"מ מנכ"לית משרד המשפטים במקומה של אמי פלמור עד למינוי ערן דוידי על ידי השר סער. יעקבי צעירה יחסית (47), כך שאם תמונה, היא תכהן בעתיד, על פי עיקרון הסניוריטי, כנשיאת העליון, נקודה שמשחקת לרעתה בקרב חברי הוועדה השופטים. יעקבי זוכה לרוח גבית מהלשכה, ומונתה לתפקידה הנוכחי בתקופת שקד כשרת המשפטים.

 הכנ''רית סיגל יעקבי / צילום: איל יצהר

בין הרפורמות שקידמה יעקבי ניתן למנות את השלמת ליווי החקיקה של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הקמת מערך הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה וכן את ייזום תיקון 4 לחוק חדלות פירעון (תיקון קורונה) במטרה לעודד הסדרים בתקופה זו. יעקבי הייתה מערובת בתיקי חדלות הפירעון הגדולים, כגון ביקור חולים, רשות השידור ועוד.

פרופ' האן כבר לא מסומן כסדין אדום

מועמד מעניין נוסף הוא פרופ' דוד האן, שכיהן לפני יעקבי ככנ"ר. האן בן ה-56 היה מועמד לתפקיד עוד ב-2016 עם רוח גבית משמעותית של שקד. אולם עקב התנגדות נחרצת של הלשכה בהובלת אפי נוה, נאלצה שקד לסגת מקידומו. ב-2018 הלשכה טרפדה את מינויו גם למחוזי. אולם הלשכה תחת ניהולו של אבי חימי הסירה את סימונו של פרופ' האן כסדין אדום.

 פרופ' דוד האן / צילום: שלומי יוסף

החוק שקידם גדעון סער כח"כ בליכוד קבע כי לצורך מינוי לעליון דרוש רוב של שבעה חברים בוועדה לבחירת שופטים מתוך תשעה (שלושה שופטי עליון, שני עורכי דין, שני שרים ושני ח"כים). המטרה הייתה להעניק לפוליטיקאים זכות וטו בוועדה. עקב הקמת הממשלה החוצה מחנות, עתיד "הגוש החוסם" של הפוליטיקאים בוועדה תלוי בסער עצמו ובשאלה אם השרה שקד (ימינה) וח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) יצליחו לגבש איתו חזית אחידה.