השווי של נשיא ארצות-הברית לשעבר דונלד טראמפ מוערך כעת בכ-2.5 מיליארד דולר, 400 מיליון דולר פחות ממה שצריך כדי להשתחל לדירוג של 400 האמריקאים העשירים ביותר של מגזין "פורבס". איל הנדל"ן עדיין עשיר, אך מאז תחילת המגפה הפסיד 600 מיליון דולר. בשנה שעברה הוא הגיע למקום ה-339 בדירוג.
מניות בסקטור הטכנולוגיה, מטבעות קריפטו ונכסים אחרים שגשגו מאז שהתפרץ נגיף הקורונה, אך נכסי הנדל"ן - שמהווים את עיקר הונו של טראמפ - איבדו יותר ויותר מערכם, מה שהוביל בסופו של דבר ליציאה של הנשיא לשעבר מהמועדון היוקרתי של "פורבס".
את מי טראמפ יכול להאשים במצב? ובכן, בעיקר את עצמו. לפני חמש שנים הייתה לו הזדמנות פז לגוון את הונו - פקידים פדרליים לחצו עליו להתנתק מנכסי הנדל"ן שלו לקראת בחירות 2016. אם היה מקשיב להם, הוא יכול היה להשקיע את הכסף בקרנות מחקות, ולמלא את תפקידו כנשיא ללא ניגודי אינטרסים.
לאחרים ברשות המבצעת בארצות-הברית אין ברירה אלא להקשיב לפקידים הפדרליים. מי שמחזיק בנכסים שעלולים להתנגש עם עבודתם היומיומית בממשלה מסתכנים בהפרת חוק ניגודי העניינים. הנשיא, לעומתם, פטור מהחוק הזה, כפי שציין טראמפ עצמו לפני כניסתו לבית הלבן. "למעשה, אני יכול לנהל את העסק שלי ואת הממשלה במקביל", אמר לעיתונאים שהגיעו למגדל טראמפ. "אני לא אוהב את איך שזה נראה, אבל הייתי יכול לעשות זאת לו הייתי רוצה. אני היחיד שיכול לעשות את זה", הוסיף.
הפסד עצום במערכה הראשונה, רווח מכובד במערכה השלישית
טראמפ החליט אז להיאחז בנכסיו. הם היו שווים באותה תקופה כ-3.5 מיליארד דולר. אם היה בוחר למכור את הכל, הוא ככל הנראה היה נאלץ לשלם מס רווחי הון משמעותי. הוא רכש את חמשת הנכסים היקרים ביותר שלו מזמן, כך שסביר להניח שבכל אחד מהם יש לו רווחים עצומים שלא מוסו. אם היה משלם את המס המרבי האפשרי - 23.8% לממשלה הפדרלית, ועוד 8.8% לשלטונות מדינת ניו יורק - זה היה מותיר אותו עם כ-2.4 מיליארד דולר ביום הראשון לנשיאותו.
מה שנראה כמו הפסד עצום בהתחלה דווקא היה יכול להיות המפתח לרווח גדול - אם היה משקיע את 2.4 מיליארד הדולרים האלה בקרן שמחקה את מדד S&P 500, הונו היה עולה ל-4.5 מיליארד דולר, והופך אותו לעשיר יותר ב-80% ממה שהוא היום. ההתעקשות שלו לא למכור את נכסיו למעשה עלתה לו ב-2 מיליארד דולר. וזו הערכה שמרנית - יכול להיות שטראמפ הפסיד הרבה יותר.
חוק המסים הפדרלי מאפשר לעובדי ממשלה שנפטרים מההחזקות שלהם להשיג מסמך (certificate of divestiture) שמאפשר להם להימנע מתשלום מס רווחי הון. זו בעצם הדרך הפדרלית לגרום לבכירים לעשות את הדבר הנכון ולהימנע מניגוד עניינים. עם זאת, הנשיא לשעבר לא היה כפוף לחוק ניגוד העניינים, ולכן אולי לא היה מקבל את ההטבה. וולטר שאוב, שניהל את משרד האתיקה הממשלתית בעת שטראמפ עבר לבית הלבן, אמר ל"פורבס" כי "הוא היה שמח להעביר לטראמפ את המסמך, אך לא ברור אם גורמים במס ההכנסה היו מכבדים אותו". לדבריו, הצוות של טראמפ מעולם לא התעניין בנושא.
לעקשנות יש מחיר: אם טראמפ היה מצליח להימנע מתשלום מס רווחי הון, והיה משקיע מחדש 3.5 מיליארד דולר ב-S&P 500 ביום שבו נכנס לבית הלבן, הוא היה שווה בספטמבר האחרון כ-7 מיליארד דולר. מספיק כדי להיות האדם ה-133 ברשימת העשירים בארצות-הברית. במקום זאת, הוא יצא מ"פורבס 400" לראשונה מאז 1996.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
