האם בנקים יתקיימו בעתיד? במובנים מסוימים כן, אבל באחרים - לא. הסיבה לכך היא שהמתכונת שבה יפעלו תהיה שונה לגמרי. כבר היום כשאנו נכנסים לסוכנויות רכב ומקבלים ממנה הצעה להלוואה, מי שעומד מאחוריה הוא גוף פיננסי אחר, למשל הבנק. סוג כזה של שירות מכונה "בנקאות כשירות", והוא הולך וצובר תאוצה בישראל ובעולם. ככל שיתפתח, ייתכן שבעתיד הבנקים יפסיקו להיות רלוונטיים עבור צרכני הקצה.
מה זה אומר עבור הבנקים? מצד אחד, הם יאבדו את המותג, ואת הנגישות לציבור. מצד שני, הם יזכו להמוני לקוחות חדשים דרך עשרות חלונות ראווה חדשים בדמות סוכנויות רכב, קבלנים ועוד סוכנים רבים אחרים.
לדברי שוקי ליכט, שמתגורר באטלנטה ארה"ב, ומנהל את החדשנות בחברת "פינסטרה", "לפני כמה שנים, כשרק הגעתי לארה"ב, נכנסתי לבנק כדי לפתוח חשבון וזו הייתה הפעם היחידה שבה הייתי בסניף. זוהי המהפכה של הבנקאות הדיגיטלית. 'בנקאות כשירות' היא עוד צעד אחד קדימה. היא איפשרה לי לקבל הלוואה מסוכנות רכב בתוך שניות ספורות; הלוואה שמאחוריה עמד בנק שהיה שקוף עבורי. והיא גם זו שמאפשרת לעסקים קטנים בארה"ב לקבל הלוואה דרך חברות פינטק, שמתחברות לחשבון הבנק שלהם. יש חברה שמאפשרת לעסק קטן לקבל דרכה הלוואה בסך 250 אלף דולר בתוך כמה דקות. הלקוחות לא יודעים דבר על תהליכי הערכת הסיכונים שמתרחשים מאחורי הקלעים".
איך עוד תיראה המהפכה של "בנקאות כשירות"? האזינו ל"דוח פינטק" השבוע.
■■
ד"ר אושי שהם-קראוס הוא דוקטור לפילוסופיה של הכלכלה, עוסק בלימודי עתידים בתחום הפיננסי. לימד במשך שנים בבתי הספר לכלכלה ולמינהל עסקים במכללה למינהל. מרצה ויועץ בתחומי ה-Fintech ,Wealthtech ,Insurtech. מרצה על התפתחויות טכנולוגיות קרובות והשפעתן על סקטורים שונים בתעשייה ומדריך בשימוש בסכמות חשיבה מתחום לימודי העתידים לטובת עבודה ארגונית. ניתן להשיג את אושי באתר הבית או במייל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
