הסכם המס ההיסטורי הביא לראשונה 136 מדינות להסכים על השוואת מס החברות ועל חלוקה מחדש של רווחי מאה חברות הטכנולוגיה והתרופות הגדולות ביותר. לכאורה מדובר בהסכם ראשון מסוגו, כיוון שהוא מביא בפעם הראשונה שני שליש ממדינות העולם להסכים על כללי מיסוי שווים, אך הסכום שהוא מוסיף לקופתן בשלב זה איננו גבוה.
מלבד חלוקה מחדש וצודקת יותר של רווחי חברות כמו פייסבוק, גוגל או אמזון, הוא מוסיף בפועל 150 מיליארד דולר לקופת המדינות, אשר בחלוקה עולמית איננו מהווה תרומה משמעותית לקופתן.
מוקדם מכדי לברך
מי שעומד מהצד הוא עו"ד גיא אופיר, החתום על עשרות מאבקים משפטיים וציבוריים נגד תאגידי האינטרנט ובראשם פייסבוק. בפרט, הוא הפך לסמל מאבקו של האזרח הקטן אל מול הרשתות החברתיות, החל מהתביעה מהן לגלות אחריות על פרסומים של משתמשים ועד הכללתן תחת חוקי המיסוי. בנוסף להעלאת מס החברות על התאגידים, כפי שהדבר אמור להתבצע בעקבות ההסכם הבינלאומי, תובע עו"ד אופיר מהרשויות להכפיף את התאגידים גם לתשלום מס ערך מוסף על עסקאות שהן עורכות בישראל.
למעשה, פייסבוק וגוגל אינן משלמות מס ערך מוסף בישראל על עסקאות מכר של פרסום מול מפרסמים מקומיים, ואמזון איננה גובה מע"מ על עסקאות מחשוב ענן מול החברות הישראליות. אופיר מברך על ההסכם אך עדיין סבור שהמרחק בין גיבושו לבין יישומו רב מאוד. "עצם שיתוף הפעולה בין כל כך הרבה מדינות, והעובדה שנקבו באחוז מס מוגדר, הוא אכן תקדים משמעותי", הוא אומר לגלובס. "אני למעלה מעשור נלחם כדי שגוגל ופייסבוק ישלמו מס, ואירוע כזה טרם קרה".
"יחד עם זאת, עד אשר נראה גביית מס בפועל, מוקדם לברך. ראשית, יש להניח שהתאגידים הרב לאומיים יבצעו תמרון משפטי כדי לנסות להקטין נטל המס, ושנית - ולא פחות חשוב מכך - קל לחלק הצהרות, וקשה לבצע, לעובדי מדינה יש נטייה לנקוט בסחבת ולחכות הרבה מאוד שנים עד שמממשים הצהרות".
אופיר מתכוון לשתי עתירות לבג"ץ שהגיש נגד מדיניות גביית המסים הנוכחית כלפי החברות הבינלאומיות, ושנמחקו על ידי בית המשפט ללא צו לאחר שרשות המסים טענה כי הליך המיסוי כלפי התאגידים נמצא מעבר לפינה. "לפני שבע שנים, בעתירה הראשונה, הצהירה רשות המסים כי הליך מיסוי חדש יגיע ממש בקרוב. כך גם בעתירה דומה שהוגשה לפני שלוש שנים. והנה, שנים לאחר מכן - ה'בקרוב' טרם הגיע".
"אני אברך אחרי שאראה מעשים ולא הצהרות," אומר אופיר. "חשוב להבהיר שהמצב המשפטי בישראל מחייב גביית מס. הסיבה שעד עתה הוא לא נגבה כפי שצריך לא נעוצה בקושי משפטי אמיתי, אלא בחדלות ובינוניות של גובי המסים שמחפשים מתחת לפנס ובורחים מגבייה מורכבת".
החברות הבינלאומיות כבר מאותתות שתמורת העלאה של מס חברות הן רוצות הטבות מס אחרות כמו הטבות על הקרקע, על שכירת עובדים או במס על הדיבידנדים.
"בניגוד למדינות רבות אחרות, ישראל איננה צריכה לחשוש מהטלת מס וגם לא צריכה לנהל משא ומתן עם התאגידים. עבור פייסבוק, גוגל, אמזון ודומותיהן, תשלום מס בישראל הוא 'כסף קטן'. יציאה מהשוק הישראלי היא איום עליהם: הן ברמת ההכנסות שהן מייצרות מעסקאות עם חברות הטכנולוגיה הישראליות, והן ברמת החדשנות של העובדים ושל הפתרונות הטכנולוגיים המפותחים במרכזי הפיתוח שלהן.
"עזיבה שלהן את ישראל תותיר כאן ואקום, שיוליד בתורו חברה ישראלית שעשויה להמכר למתחרה. התאגידים הרב לאומיים יודעים זאת, ולכן לא יעזבו את המשק הישראלי אפילו אם יוטל עליהן 30% מס".
"רשות המסים מורכבת מאגד של אנשים שלא אוהבים אתגר"
עד כמה נחושה רשות המסים למסות את הענקיות הבינלאומיות?
"רשות המסים לא נחושה, היא מורכבת מאגד של אנשים שלא אוהבים אתגר, ונמשכים לאזור הנוחות, והוא לרוץ אחרי נישומים ישראלים. הובא לידיעתי שלראש רשות המסים אין נכונות לפעול למיסוי משמעותי יותר של החברות הבינלאומיות בתואנה של רצון להימנע מיצירת משבר מול ארה"ב".
מרשות המסים נמסר: "מדובר בדברי הבל וטענות חסרות כל שחר. רשות המסים פועלת באופן מתמיד לחיוב במס כדין של פעילותן בארץ של החברות הרב לאומיות".
מדוע לדעתך רשות המסים חוששת מהתגובה בארה"ב?
"רשות המסים מושפעת מלוביסטים, פוליטיקאים, ועורכי דין בשליחות התאגידים הרב לאומיים. נושאי מסר אלו מפמפמים שוב ושוב את האמרה כאילו אם נטיל מס - האמריקאים יכעסו עלינו והתאגידים האמריקאים יברחו. מדובר בהבלים, שום תאגיד גדול לא יעזוב. לפייסבוק יש שרתים באלבניה לא כי היא שוק רווחי, אלא כי היא מפחדת מוואקום שיוליד מתחרה. שם הם לא עוזבים, גם כאן לא יעזבו".
כיצד לדעתך ייראו תכנוני המס הבאים? כיצד חברות צפויות לעקוף את מסי החברות החדשים בהנחה ואלה אכן יושתו על 136 מדינות?
"אני חושב שאם רשות המסים תהיה נחושה ובוודאי שאם 136 מדינות יפעלו, יהיה מאוד קשה לתאגידים רב לאומיים לעקוף את ההסדרים שיושתו עליהם. הטריקים הללו עובדים כאשר הרשויות מוותרות לנישום. אם נישום רגיל היה עושה מה שגוגל עושה, היו נוחתים עליו עם חיפושים, צווים, עיקולים וכתבי אישום לבל יראו וייראו. אבל גוגל, אמזון ופייסבוק נכון להיום פשוט משתינות מהמקפצה מול העיניים של המציל, והוא אפילו לא מעיר להן".
"התאגידים הללו נרתעים כאשר יש נחישות רבה נגדם. יתכן והם ינסו לשנות מבנה משפטי ולהעביר גביית הכנסות מתאגיד באירופה לתאגיד באיי הבהאמה, אבל זה תרגיל שיכולה רשות המסים לראות בו כעסקה מלאכותית, או אז ידרשו התאגידים להשיג על החלטת הרשות בית המשפט ולחשוף התנהלות פיננסית פנימית שלהם, משהו שהם מאוד לא אוהבים לעשות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.