אם השקל לא ייחלש, הוא יפורר את תעשיית ההייטק הישראלית

אי-אפשר שלא להרגיש את גאוותם של ישראלים רבים, חלקם בכירים מאוד במשרדי הממשלה השונים, מעוצמתו של השקל. כבר תקופה ארוכה שהמטבע הישראלי נחשב לאחד המטבעות החזקים בעולם, שני רק לכתר הנורבגי. ואכן, מטבע חזק מרמז על כלכלה חזקה ויציבה, זאת למרות שאנחנו עדיין בשיפוליה של מגפה שפגעה קשות בכלכלה הישראלית (והעולמית כמובן) הוציאה מאות אלפי אנשים ממעגל העבודה וסגרה מתחמי מסחר, תיירות ותרבות לתקופה ארוכה במהלך השנה.

אם כך, אנחנו צריכים להיות שמחים שהמטבע הישראלי חזק, לא? אולי, אבל אסור שהוא יהיה חזק מדי.

בימים אלה אנחנו עדים להתעצמות מסוכנת מאוד של השקל, ואם היא תימשך, השקל עלול להפוך לגולם שקם על יוצרו וכחרב פיפיות שתפגע קשות בכלכלה הישראלית בכלל ובענף החזק ביותר שבה בפרט - ענף ההייטק (שהוא למעשה הגורם העיקרי לחוזקו של השקל. מורכב? כן.

בכל יום אנחנו שומעים על הנפקה או גיוס חדש, מדהים ומרשים יותר מקודמו, של חברה טכנולוגית מקומית. אירועים אלה מכניסים למשק הישראלי מיליארדי דולרים מידי שנה. בטווח המיידי וכולנו נהנים - עובדים זוכים להטבות כספיות ולעלייה בשכר, יזמי נדל"ן שמוכרים דירות כמו לחמניות, יבואני רכב שלא מספיקים לעמוד בביקוש וכמובן המדינה, הנהנית העיקרית מן העלייה חסרת התקדים בהכנסות ממיסים.

אלא שאותן החברות שמגייסות, מנפיקות ומוכרות את הפטנט שלהן במיליארדים אינן חזות כל תעשיית ההייטק. למעשה 90% מעובדי תעשיית ההייטק (נכון להיום מדובר על מעל 370 אלף עובדים והתחזית לשנים הקרובות מציפה צורך להכפיל את המספר) מועסקים בתעשייה היצרנית של ענף ההייטק הישראלי ולא בחברות ההזנק, שחלקן הפכו לחדי קרן תוך זמן קצר.

מה יקרה אם שער השקל ימשיך לעלות?

יסודות ענף ההייטק הישראלי בנויים על החברות היצרניות, התעשיות השלמות דוגמת אינטל, פלקס, אלביט, KLA, ווישיי, בינת, פיליפס ועוד רבות וטובות. אלה מוכרות את מוצריהן גם בישראל אבל גם ובעיקר לשווקים בחו"ל. למעשה, מעל למחצית (!) מן היצוא הישראלי העכשווי מגיע מההייטק. אבל מה יקרה אם שער השקל ימשיך לעלות?

טרם נעשו מחקרים או דוחות המדברים על כמות החברות שצפויות להיסגר או להצטמצם בעקבות התחזקות השקל, אבל ממש לא צריך להיות חוקר או כלכלן דגול כדי להבין שכאשר אתה גובה פחות שקלים ואתה משלם יותר שקלים, אתה מרוויח פחות במקרה הטוב או מפסיד במקרה הרע.

וכפי שאנחנו מכירים את החיים התרחיש השני הוא זה שככל הנראה יתרחש. אם המצב יישאר בעינו והשקל ימשיך להתחזק, בטווח הבינוני והרחוק צפויות חברות הייטק ישראליות רבות להוציא את מרכזיהן או את מקומות העבודה מישראל על מנת לחסוך בעלויות השכר, למקומות בהם השכר זול בעשרות אחוזים למול ישראל.

כבר היום לדוגמא באוקראינה מועסקים מעל 20,000 אנשי פיתוח על ידי תעשיות ישראליות, והמשך המצב הקיים של מחסור בכוח-אדם, בשילוב שער הדולר הנמוך, יוביל עוד ועוד חברות (ובצדק) לזנוח את המתכנת הישראלי ולהעסיק במקומו מתכנת מזרח אירופי או הודי ואת התעשייה המקומית, והכלכלה הישראלית, לאסון. מבלי לשים לב, אנחנו, במו ידינו, מאכילים, מגדלים ומטפחים את התחרות שתקום לנו.

בנק ישראל עושה המון ואנחנו מודים לו על כך, על מנת לאזן את הדולר עם השקל ובלי הצעדים שלו כבר מזמן היינו חווים מכה קשה בתעשייה, אבל ללא תמיכה ממשלתית להורדת עלויות הייצור ותמיכה בתחרותיות היצוא, לא נוכל לצלוח את משבר הדולר.

אז מה ניתן לעשות על מנת לצמצם את ההשפעה של שער הדולר על ההייטק הישראלי?

הממשלה חייבת להפעיל כלים פיסקליים נוספים על מנת למנוע את קריסת היצוא ולא חסרים כלים כאלה. למשל, יש להקים קרן גידור ממשלתית אשר תבטח ליצואנים את תנודות המטבע, לחזק ולהרחיב משמעותית את מרחב הפעולה של חברת ביטוח סיכוני סחר החוץ הממשלתית, לצד חבילת תמריצים ותמיכה לפעילויות השיווק של החברות בחו"ל וחיזוק כושר התחרות של יצואני ישראל. בד-בבד על המדינה לטפל באופן דחוף במשבר ההון האנושי בתעשיית ההייטק באמצעות תוכנית לאומית בשלושת טווחי הזמן - המיידי, הבינוני והארוך, ובכך להוזיל את עלויות השכר הבלתי מציאותיות כיום.

אסור לנו להסתנוור מעוצמתו של השקל. נכון, הוא כאמור, מרמז על כלכלה ישראלית חזקה, אבל אם הוא לא ירוסן, אנחנו עלולים ליצור מפלצת שתפורר אט-אט את תעשיית ההייטק הישראלית, ובניגוד למה שרבים חושבים - היא ממש לא "בלתי פגיעה", ואין לקחת את קיומה ועוצמתה כמובן מאליו.

הכותב הוא יו"ר איגוד ההייטק הישראלי בהתאחדות התעשיינים