המתכנתים הצעירים ייפגעו? התוכנית להבאת עובדים זרים להייטק מושכת אש

התוכנית להבאת עובדים זרים להייטק הישראלי, שנחשפה מוקדם יותר השבוע בגלובס, צפויה לצאת לדרך בקרוב. מתכנניה, בהם משרדי הפנים והמדע, רשות החדשות ואיגוד התעשיות המתקדמות IATI המייצג את קרנות ההון סיכון והסטארט-אפים, בונים על זרימה של כ- 5,000 עובדי הייטק זרים. מדובר בעולים חדשים, תושבים חוזרים וסטודנטים שישתלבו בתעשיית ההייטק המקומית מדי שנה.

על פי עיקרי התוכנית, ימונה פרויקטור שיבחן הקלות בהוצאת ויזת מומחים לעובדים זרים בהייטק, יעודד עלייה של עובדי הייטק ממדינות כמו ארה"ב או קנדה באמצעות הקלות במס וסיוע במציאת עבודה, דיור וחינוך. בנוסף הפרויקטור צפוי להעניק יותר אשרות עבודה לסטודנטים זרים הלומדים בישראל מקצועות טכנולוגיים.

פרסום התוכנית גרר ביקורת רבה, בעיקר מצד ישראלים המתקשים להשתלב בשוק העבודה המקומי. למרות שהמהלך לא אמור להציף את ישראל בעובדים מתחילים, מה שמכונה בתעשייה כ"ג'וניורים", הארגונים המייצגים אותם נעמדים על הרגליים האחוריות. "המהלך פוגע בג'וניורים הישראלים שעובדים קשה ומקבלים סירובים ממגייסים כי אין להם ניסיון. המדינה צריכה להשקיע בהכשרתם לשוק העבודה ולא לייבא עובדים מחו"ל על חשבון העובדים הישראליים", אמר לגלובס עדי פורת, מייסד קהילת הג'וניורים בישראל "כולא לייק" המרכזת ברשתות החברתיות מעל ל-6,000 בוגרי אוניברסיטאות, מכללות ומכוני הסבה מתחומי הפיתוח, העיצוב ובדיקות התוכנה המחפשים עבודה בתחום. 

יורידו שכר המפתחים הישראלים?

לפי רשות החדשנות, לענף ההייטק בישראל חסרים כ-14 אלף עובדים נוספים, אך לצידם יש רבים שעסקו בתחום או מבקשים לעסוק בו לאחר הכשרה ולא מוצאים עבודה. ערב פרוץ מגפת הקורונה 2% ממבקשי העבודה הגיעו מענף ההייטק, נתון שזינק ל-8.2% באפריל 2020. יש להניח כי שיעור האבטלה בהייטק ירד מאז, ובכל זאת, טוענים ברשות כי המחסור ניכר בעיקר בקרב עובדי ליבה טכנולוגיים, בעוד שהמובטלים מגיעים יותר מתפקידי מעטפת, כגון שיווק או כספים, שאינם עוסקים במחקר ופיתוח. ברשות הצביעו בעבר גם על כך שמעסיקים רבים בענף דבקים ברצונם להעסיק עובדים מנוסים בלבד.

רון עוזרי מחברת ההשמה להייטק JobHunt רואה עשרות עובדים כאלה מדי יום. לטענתו, מטרת התוכנית היא להוריד את שכרם של המפתחים הישראלים. "הדבר מיותר כי יש בשוק טאלנטים רבים שנדחקו החוצה", הוא אומר לגלובס. "אנחנו רואים ללא סוף הטיה נגד אוכלוסיות כמו ערבים, חרדים, מבוגרים שלא מקבלים הזדמנות שווה בראיונות עבודה. הזמן הממוצע לחיפוש עבודה בקרב מהנדסים ערביים גדול פי שלושה מהממוצע בשוק ולעיתים הם אף נוקטים בשיטות כמו שינוי שם בקורות החיים רק כדי לקבל זימון לראיון עבודה".

ולמרות הביקורת, והעובדה שהתוכנית נמצאת בחיתוליה, יש מי שכבר מבקש לעשות בה שימוש מיידי. חברת חד-הקרן הישראלית מליו (Melio) העוסקת בפיתוח פתרונות פינטק ותשלומים לעסקים קטנים וצוברת פופולריות בארה"ב, פנתה למינהל האוכלוסין ולרשות החדשנות בבקשה לאשר הבאה של 20 עובדיה ממרכז הפיתוח בבאלרוס, הסובלת מטלטלה פוליטית ומתת תפקוד של תשתיות לאומיות.

מהבקשה, שהגיעה לידי גלובס, עולה כי החברה מבקשת להעבירם לישראל, אך אם הדבר לא יעלה בידה, היא תמצא להם מקלט בדובאי ותקים שם מרכז פיתוח עבורם. "לצערנו חווינו כבר מספר רב של מקרים בהם נותק או הואט חיבור האינטרנט בבלארוס, אשר פוגע בתפקוד השוטף של מרכז הפיתוח ותחזוקת המערכות", כתבו מייסדי מליו. "בנוסף, אנו מאמינים שהימצאותם של מפתחים אלה בארץ תגדיל את כמות הקניין הרוחני שנפתח בישראל, תאיץ את ההפריה ההדדית ותוסיף לזירה המקומית מאסה קריטית של מפתחי תוכנה".

מליו אינה צריכה להמתין לתוכנית החדשה, כיוון שכבר כיום קיים מסלול אישור מהיר לוויזת מומחים בסיוע רשות החדשנות שהוצאתו אורכת 6-10 יום בלבד.

"מלחמת עולם שלישית על הטאלנט"

"אנחנו במלחמת עולם שלישית על הטאלנט", אומר לגלובס מייקל אייזנברג, שותף בקרן ההון סיכון אלף, שבין השקעותיה חדי קרן כגון מליו, למונייד וג'ויטיונס ואחד התומכים הבולטים של התוכנית. "מדינות שהביאו אליהן טאלנט בתחומי הטכנולוגיה יהפכו למובילות טכנולוגיות וכלכליות בעולם. ההייטק הישראלי מתברך בהשקעה רבה שנכנסת לכאן, אבל ככל שהטאלנט לא נמצא כאן, המסים שנגבים כתוצאה מההשקעה הזו זולגים למדינות אחרות - אם בסופו של יום חברות ההייטק הישראליות בוחרות להקים מרכזי אוף שור בחו"ל".

"אין תחליף ליצירתיות הישראלית"

לגבי הטענה כי בעידן הקורונה, עדיף לשכור מפתחים בחו"ל מאשר להביאם לארץ, אומר אייזנברג כי "המגיפה אמנם הביאה אנשים לעבוד מרחוק עבור חברות ישראליות, אבל אין תחליף ליצירתיות שמגיעה מאנשים שעובדים יחד באותו המקום".

"הדרישה לעובדים עולה משמעותית על ההיצע", אומר לגלובס אילן אטיאס, מייסד משותף וסמנכ"ל טכנולוגיות במליו, שגייסה רק לאחרונה 250 מיליון דולר לפי שווי של 4 מיליארד. "יש מחסור כללי של עובדים במקצועות הטכנולוגיה, ואנחנו מאוד רחוקים מלעמוד במכסות הביקוש. אין חשש מכך שהתוכנית החדשה תמנע מישראלים להשתלב בתחום היום או בעתיד. העובדים עבורם עתרנו כבר עובדים בחברה. אנחנו לא מייצרים להם משרות חדשות, אלא רק מבקשים לשנות את מיקום העבודה שלהם, תוך שאנחנו ממשיכים לגייס בצורה מאוד אגרסיבית בישראל".