אין היגיון ביבוא עובדי הייטק זרים: להחזיר הביתה את הישראלים

בשנה וחצי האחרונות, בצל נגיף הקורונה, תעשיית ההייטק המקומית הוכיחה שהיא הקטר של המשק. אך כדי שהיא תוכל להפוך את ישראל למעצמה כלכלית, עליה לגדול משמעותית. בטווח הבינוני, המטרה שעלינו לשאוף אליה היא להגדיל את גודלה היחסי של תעשיית ההייטק בשוק העבודה הישראלי, מ-8% ל-15%. אם נבחן כלכלות מעוררות השראה, סינגפור לדוגמה, נתח ההייטק משוק העבודה הוא כ-30%. האתגר הגדול של ישראל - מצוקת כוח-האדם בהייטק - הוא כבר מזמן לא מנת חלקה של התעשייה בלבד, אלא משבר אמיתי שדורש את התערבות המדינה ומצריך ממנה לקחת חלק פעיל בפתרון הבעיה ובמציאת הדרכים לעשות זאת.

הביקוש לחדשנות ולתוצרי ההייטק הישראלי הגיע לשיא בשנה האחרונה, מה שיוצר דרישה אדירה לכוח-אדם נוסף. הדוח האחרון של רשות החדשנות, הצביע על 13,000 משרות פתוחות שחברות ההייטק לא הצליחו לאייש בשנת 2020, בעיה שהלכה והחריפה ב-2021. יש מגוון פתרונות להגדלת כוח-האדם בסקטור ההייטק, ואותם פתרונות חייבים להיות גם מידיים וגם ארוכי-טווח. ראשית, יש לבצע הכשרות בחינם, ולא רק בתפקידי תיכנות. מיקרוסופט השיקה בשנה שעברה את יוזמת ההכשרות הבינלאומית, שזמינה גם בישראל, השואפת לסייע ל-25 מיליון אנשים בעולם לרכוש מיומנויות דיגיטליות, בחינם, שיעזרו להם למצוא תעסוקה בשוק העבודה החדש. עשרות אלפי ישראלים כבר לוקחים חלק ביוזמה זו.

השקעה בחינוך

אבל מהלך זה בלבד לא יספיק לטווח הארוך. התוכנית חייבת לכלול בתוכה השקעה בחינוך טכנולוגי מגילאים צעירים, בכל האוכלוסיות ובפרט באוכלוסיות מוחלשות, במאמץ משותף של הממשלה ושל חברות ההייטק. מדובר באינטרס עסקי, שכן ארגונים עם מגוון אנושי רחב והטרוגני יותר עובדים טוב יותר, והמדינה תיהנה ממסים גבוהים יותר ומחיזוק הכלכלה.

לצד השקעה בחינוך מגיל צעיר והכנסת אוכלוסיות נוספות אל מעגל העבודה בהייטק, יש דרך נוספת להגדיל את כוח-האדם, אשר תראה תוצאות מיידיות: החזרה ארצה של עובדי הייטק ישראלים שעברו לחו"ל, על ידי תוכנית סדורה שחייבת להיות מוגדרת כמשימה לאומית. יש למנות פרויקטור, בדומה לפרויקטור הקורונה, להקים מינהלת ממשלתית, ולבנות תוכנית בעלת קריטריונים ברורים להשבת אותם עובדים מוכשרים בחזרה הביתה. מהלך כזה בוודאי עדיף על יבוא עובדים זרים מחו"ל, מהלך בו חבויות לא מעט בעיות.

חשש מובן

בתור מי שעשתה את אותו תהליך בדיוק וחזרה לארץ אחרי שנים של עבודה ולימודים מעבר לים, ברור לי כי הצלחת המהלך טמונה בתוכנית מסודרת שתסייע בכל הדרוש, בעיקר בכל הנוגע לבירוקרטיה ולקושי המשפחתי הכרוך בהעתקת המשפחה למדינה אחרת, כמו תמיכה ברישום והסתגלות למוסדות החינוך. החשש העיקרי של העובדים בחו"ל נוגע לביטחונם התעסוקתי, כך שדרושה עזרה בחיבור בין התושב החוזר לחברה או לתפקיד המתאימים לו, טרם החזרה לישראל. בהתחשב בכמות המשרות הפתוחות בהיי-טק הישראלי כיום, מדובר באתגר שבהחלט ניתן לצלוח. גם אם נחזיר רק 10% מתוך כ-150,000 ישראלים הייטקיסטים שחיים כיום בחו"ל, נוכל להתגבר על המצוקה המיידית ולעלות על המסלול לעבר הגדלת כוח-האדם להייטק הישראלי - מה שיתרום לכלל המדינה.

הכותבת היא מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח