התוכנית הממשלתית לבלימת מחירי הדיור אפורה ומשעממת, וטוב שכך

שבועות ארוכים הכינו אותנו שרי הממשלה ל"תוכנית הדיור הגדולה שתוצג אחרי החגים", אבל היום (א') התחוור כי הזמן שעבר נועד בעיקר להוצאת ערמונים רותחים. בפוליטיקה הפנימית, זו שנופפה ב"סנכרון נדיר של שלושת השרים - ליברמן, אלקין ושקד", נכפה על השלישייה הזו לגנוז חלומות מהפכניים, שמא הקרדיט לא יתחלק חלילה שווה בשווה בין השרים.

כל התוכניות שקיבלנו היום כבר המתינו שנים במגירה, ורובם אפילו יצאו בעבר לסיבוב כזה או אחר בניסיון לצנן את הביקושים. לא קיבלנו כעת שום הברקה נדל"נית, בסגנון מע"מ אפס על רוכשי דירה ראשונה של שר האוצר לפיד מודל 2014 או מס דירה שלישית של שר האוצר כחלון מודל 2016.

אפילו העלאת מס הרכישה ל-8% משחזרת אחד לאחד את פרטי מהלך הבזק של כחלון בשנת 2015 (שאגב חשב בשעתו על מס גבוה בהרבה, אבל הממשלה והפקידים הורידו אותו מהעץ) - כי עדיף לתת קרדיט לשר בדימוס, מלתת קרדיט מוגזם לאחד השרים המכהנים.

רעיונות אחרים שעלו בשבועות האחרונים על השולחן - הטלת מס רכוש על בעלי קרקעות שלא ממהרים לבנות, הגדלת תעריף הארנונה על דיור כדי לתמרץ רשויות מקומיות להוסיף דירות, הנחה במס שבח למי שימהר למכור את דירתו, או הקמת שתי ערים בצפון ובדרום, יחכו לימים אחרים.

שבענו די מג'וקרים מקוריים

אבל הבשורה החשובה היא שיש משהו מרגיע ומעודד במסיבת העיתונאים האפורה והמשעממת שנערכה היום לפתרון משבר הדיור. שבענו די מג'וקרים מקוריים (ע"ע מע"מ אפס, מס דירה שלישית וכד'), שבעיקר סחררו את שוק הדיור ולא עשו פה שום שינוי אמיתי.

כשהממשלה משחזרת צעדים שננקטו או נשקלו בעבר - איסור על שימוש חורג בדירות מגורים, הכנסת יד לכיס (180 מיליון שקל בשלב ראשון) כדי לתמרץ פרויקטים של פינוי בינוי בפריפריה, מלחמה בדירות שמשמשות להשכרה מלונאית קצרת טווח, הארכת הוראת השעה המאפשרת פיצול יח"ד בצמודי קרקע ועוד - השרים מודים שהמבחן האמיתי נמצא ביישום, ולא במקוריות הצעדים.

הם גם מודים שהמבחן האמיתי הוא כמובן בהגדלת ההיצע - "300 אלף דירות בשיווקי קרקע ו-280 אלף התחלות בנייה עד סוף 2025" - ולא במקסמי שווא שרק משחקים מעט עם הביקושים. ולא פחות חשוב - השרים מודעים לכך שהעסק יוכל לעבוד רק אם ישלבו ידיים ויתנו למערכת לזוז.

המלחמה במשקיעים יצאה מפרופורציות

ובשורה התחתונה, העלאת מס הרכישה מתישהו במהלך נובמבר תזכה כמובן להכי הרבה כותרות, אבל אסור לשכוח שהיא הכי פחות משמעותית לפתרון הבעיות האמיתיות הקיימות בשוק. כשזוכרים שמשקיעים הם בעצם משכירים, מבינים שהמלחמה הדמיונית נגד "המשקיעים המרושעים" יצאה לגמרי מפרופורציות.

על אחת כמה וכמה כשאותה ממשלה, בידה השנייה, מסבסדת במאות מיליוני שקלים משקיעים מוסדיים ויזמים כדי שיסכימו לבנות פה דירות להשכרה ל-15 או 20 שנה, כי התשואה שרואים המשקיעים הקטנים - 2%-3% ברוטו מהשכרת דירות - רחוקה מלפתות אותם להכנס לשוק.

להעלות מס רכישה בלחיצת כפתור זה הדבר הכי קל שיש. נראה אותם מעלים את כמות הדירות ואת מספר התוכניות שיגיעו בשנים הקרובות לשוק.