בית המשפט העליון אישר החלטה חריגה של בית המשפט המחוזי לבטל פסק בוררות של נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז בדימוס הילה גרסטל. פסק הבוררות קבע כי עשרה חברים בקבוצת הרכישה בפרויקט יונייטד שרונה בתל אביב יצטרכו להשלים את התשלומים, אף שלטענתם רומו בעסקה.
עשרת התובעים, המיוצגים על-ידי עו"ד עדי כהן, חברים בקבוצת הרכישה לפרויקט שרונה יונייטד במתחם שרונה. הם הצטרפו לפרויקט בגל השני, ברכישת זכויותיהם מחברי הקבוצה המקוריים.
התובעים טוענים משנת 2017 כי רומו בנוגע למצבה הפיננסי של הקבוצה, והם מבקשים לבטל את רכישת הדירות. הם פנו לבוררות כדי להסדיר את המחלוקת, וביקשו לפטור אותם מהמשך התשלומים עבור הדירות.
השופטת בדימוס גרסטל לא קיבלה את בקשתם, מאחר שלפי הסכם השיתוף, הליכי בוררות לא מעכבים תשלומים. נקבע כי כתנאי לבירור טענות המרמה בבוררות, על הרוכשים להמשיך ולשלם.
למרות החלטה זו, הרוכשים הפסיקו לשלם. בתגובה, קבוצת הרכישה, המיוצגת על-ידי עורכי הדין ניר סברוב ונתן לרנר, ביקשה לדחות את התביעה, ובדצמבר 2020 קיבלה גרסטל את הבקשה ודחתה את התביעה, מאחר שעשרת הרוכשים לא קיימו את החלטתה.
הרוכשים פנו לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה לבטל את פסק הבוררות. ביוני 2021 קבעה השופטת מיכל עמית-אניסמן, באופן חריג, כי פסק הבוררות יבוטל מאחר שניתן בחוסר סמכות.
עו''ד עדי כהן / צילום: יח''צ
שופט העליון דוד מינץ דחה את הבקשה לרשות ערעור. הוא ציין כי בית המשפט המחוזי מוסמך להורות על ביטול פסק הבוררות, במקום שבו הבורר פעל ללא סמכות. מינץ קיבל את החלטת השופטת עמית-אניסמן, לפיה הסעיף עליו התבססה דחיית התביעה, נועד לסייע לניהול תקין של הליך בוררות, ולא להכריע בנושא המהווה חלק מליבת המחלוקת בין הצדדים, כפי שהיה במקרה זה - המשך התשלומים עבור רכישת הדירות.
השופט מינץ הוסיף כי בשים לב לכך ששימוש בסנקציה לדחות תביעה צריכה להיעשות "במקרים חריגים בלבד ורק כמוצא אחרון", אין פגם בהחלטת המחוזי לבטל את פסק הבוררות.
לצד זאת, מינץ ציין כי "לא ניתן להשלים עם התנהלות המשיבים המסרבים פעם אחר פעם לקיים את החלטות הבוררת", אך "הדרך להתמודד עם ההתנהלות היא לא דחיית התביעה בבוררות". מינץ הוסיף כי "אין משמעות הדבר כי המבקשים או הבוררת ניצבים בפני שוקת שבורה", והצדדים יכולים לפנות לבית המשפט לצווי עשה ואל תעשה.
הקרקע לפרויקט שרונה יונייטד נרכשה על-ידי קבוצת הרכישה בשנת 2016 תמורת 1.24 מיליארד שקל, וחברת מינהל מגורים הובילה את הפרויקט. קבוצת הרכישה התחילה כהבטחה גדולה לדירה בתל אביב במחיר מציאה, אך הפרויקט הסתבך ונקלע לקשיים פיננסיים, והרוכשים נאלצו להוסיף מאות אלפי שקלים שהובילו לתביעות משפטיות. כחלק מהטלטלה הועברו מושכות הניהול לחברת בסר שבשליטת נחשון קיוויתי. הפרויקט נמצא בשלב החפירות, והבנייה אמורה להסתיים בסוף 2025.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.