פרשת השוחד בשיכון ובינוי: בחברה מתעקשים שהשימוע ייערך בפני מנדלבליט

חברת שיכון ובינוי הגישה עתירה לבג"ץ נגד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בדרישה כי יערוך בעצמו את השימוע בפרשת השוחד לעובדי ציבור זרים, שבה חשודה שיכון ובינוי לצד שורת בכירים לשעבר בחברה.

את העתירה הגישו סוללת עורכי הדין של שיכון ובינוי, הכוללת את עו"ד פיני רובין ממשרד גורניצקי, עו"ד שוקי למברגר, לשעבר המשנה לפרקליט המדינה ואחיו של המשנה הנוכחי, ועורכי הדין רון דרור וקארין וינשטיין. מאחורי הקלעים נמצא היועמ"ש לשעבר עו"ד יהודה וינשטיין, המוגדר רשמית כיועץ חיצוני לצוות ההגנה, לצד סגן נשיא בית המשפט המחוזי בדימוס השופט עודד מודריק.

 יהודה וינשטיין / צילום: נועם מושקוביץ

מנדלבליט מסרב לבקשת שיכון ובינוי לנהל בעצמו את השימוע, ולפני כשבוע וחצי קבע כי החברה תתייצב לשימוע בפני פרקליט מחוז מיסוי וכלכלה יוני תדמור. לטענת החברה, מאחר שעבירת מתן שוחד לעובד ציבור זר דורשת על פי חוק אישור בכתב של היועמ"ש, אזי "דין הוא שהשימוע בעל פה צריך להתקיים בפני היועץ המשפטי לממשלה בכבודו ובעצמו". לחילופין, טוענת שיכון ובינוי, גם אם היועמ"ש לא ישתכנע לקיים את השימוע בעצמו, עליו להאציל את הסמכות לפרקליט המדינה או למשניו, שהם "הנאצלים" היחידים המותרים לעניין סעיף זה. עוד דורשת החברה כי לא יוחלט על הגשת כתב האישום נגדה עד לאחר הכרעה בעתירה וכל עוד לא ניתנה לה הזדמנות נאותה לקיים שימוע בעל פה בפני פורום מתאים.

 יונתן תדמור עו''ד / צילום: עינת לברון

פרקליטות מיסוי וכלכלה מעוניינת כבר לסיים את הליך השימוע, וסאגת השימוע לחברה עשויה להוביל למצב כי ההחלטה בעניין תתקבל רק לאחר סיום כהונת אביחי מנדלבליט בפברואר 2022, דבר שיגרום לסחבת משמעותית נוספת.

סאגת השימוע

כבר באמצע פברואר הוחלט לזמן את שיכון ובינוי לשימוע לצד בכירי החברה לשעבר. אולם בעוד כל בכירי החברה לשעבר כבר התייצבו לשימוע לפני חודשים, דווקא החברה התעכבה וטרם שלחה נציגים רשמיים לשימוע. לאחר משא-ומתן הוחלט כי מועד השימוע יתקיים ב-1 בספטמבר 2021, אך גם כעת מסרבת החברה לשטוח את טענותיה ודורשת כי השימוע ייערך דווקא בפני היועמ"ש.

עניינה של הפרשה באירועים שהתרחשו בפעילותה הבינלאומית של קבוצת שיכון ובינוי מיולי 2008 ועד פתיחת החקירה הגלויה בפברואר 2018. על פי החשד, לאורך תקופה זו הפעילה החברה מערך שיטתי של תשלומי שוחד לעובדי ציבור זרים בהיקף של מאות מיליוני שקלים, במדינות שונות בהן פעלה, לשם קידום עסקיה והגדלת רווחיותה. 

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדם, בכפוף לשימוע, חברת שיכון ובינוי והבכירים לשעבר מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.