השקל שובר שיאים: בהייטק יש מי שסובלים, ויש מי שסובלים פחות

"שיעור הרווח של חברה טובה בתחום שלנו הוא 15%-12%, לפני מס. עכשיו בגלל התחזקות השקל, העלייה בעלויות השכר, התייקרות חומרי הגלם והתובלה, גם חברה טובה כזאת יכולה לעבור להפסד של 15% בסוף השנה", אומר ישראל שטיין, מייסד ודירקטור בחברת ההייטק פיברולן.

בשנה האחרונה נראה כאילו ההייטק הישראלי נוסק לשיא עם גיוסי הון של מיליוני דולרים מצד סטארט-אפים והנפקות ענק של מיליארדים. בסיטואציה הזאת קל להמעיט בחשיבות של התחזקות השקל על התעשייה המשגשגת. אלא שחשוב לזכור שתעשיית ההייטק הישראלית אינה עשויה כמקשה אחת. בעוד הסטארט-אפים בעולמות התוכנה שיושבים במרחב סביב מגדלי אלון בתל אביב נהנים בימים אלו מגאות חסרת תקדים בשוק העולמי, שמאפשרת להם לגייס הרבה יותר כסף מקרנות השקעה מאשר בעבר ולמתן את הפגיעה מהדולר עליהם, המצב של חלקים אחרים משוק ההייטק מורכב יותר.

"חושב במונחים של איך לשרוד"

פיברולן למשל היא חברה לפיתוח ויצור פתרונות בעולם רשתות התקשורת עם היסטוריה של 25 שנה, היא מעסיקה עשרות עובדים ביוקנעם. כמו רוב תעשיית ההייטק, גם היא חיה מהכנסות מדולרים אך צריכה לשלם משכורות ושכר דירה בשקלים. פיברולן משחקת בשוק קשה יותר עם שוליים צרים יותר של רווח מלכתחילה ומתמודדת מול שחקניות מארה"ב וסין, שלא נפגעות משערי החליפין. בסיטואציה כזו היא בוודאי שאינה יכולה להעלות מחירים כדי למתן את הפגיעה משער השקל.

"ברור שפיברולן יכולה לספוג שנה אחת של הפסד בשל שער הדולר אבל אם זה ימשיך מעבר, גם אנחנו נצטרך לעצור גיוסי עובדים ולפגוע בצמיחה ואחר כך אולי לפטר ואפילו לסגור. בסופו של דבר אלו שער הדולר אוכל את שורת הרווח ומדלל את הרזרבות. היום אני חושב במונחים של איך לשרוד, שזה מצב שלא היינו בו שנים", מוסיף שטיין.

 ישראל שטיין, מייסד פיברולן / צילום: שיר שטיין

מקבעים את שער הדולר 

מי שמוביל את המאבק של חברות ההייטק היצרניות בישראל, כמו פיברולן, נגד התחזקות הדולר הוא מריאן כהן, יו"ר איגוד ההייטק הישראלי בהתאחדות התעשיינים. לדברי כהן, כ-90% מעובדי תעשיית ההייטק, שמונה כ-370 אלף עובדים, מועסקים בתעשייה יצרנית ולא בסטארט-אפים של מחקר ופיתוח, מהסוג שנמכרים, מונפקים או מקבלים השקעות במאות מיליוני דולרים בימים אלו.

התחזקות השקל מתווספת כמובן גם לעליית שכר כוללת בעולם ההייטק, שנובעת במידה רבה מההצלחה של חברות התוכנה והסטארט-אפים הישראלים ומקשה על גיוס המהנדסים לחברות הייטק ותיקות יותר. "אם היו אומרים לי לפני כמה שנים שהעלות של מהנדס ישראלי עם 5-8 שנות ניסיון תחצה את 200 אלף דולר לשנה הייתי חושב זה משוגע", אומר שטיין. "מבחינתי להעסיק מהנדס בארה"ב יותר זול היום".

לדברי שטיין, פיברולן השתמשה בגידורים כדי לקבע את שער הדולר על 3.3 שקל, אבל כעת, כשיש הידרדרות כלפי מטה, כבר קשה לקבל הגנות מתאימות. "גידור כרגע זה כמו לתת אקמול לחולה סרטן ויש בזה גם סיכון כי אם הדולר יעלה מעל לחלון שהבנק נתן לך, אתה עלול להפסיד מאות אלפי שקלים", הוא אומר.

"רוצים להמשיך לייצר בישראל"

גם חברת פיליפס אלקטרוניקס שמפתחת בישראל מכשור רפואי צריכה להתחרות מול כוח אדם זול בהודו ובסין. השקל המתחזק בוודאי לא עוזר לה. פיליפס אלקטרוניקס היא חלק מתאגיד פיליפס אך מתפקדת כחברה שלמה בישראל ומוכרת עצמאית לחו"ל.

"ההכנסות שלנו קטנו משמעותית בשנים האחרונות כי כל על כל דולר שאנחנו מוכרים בחו"ל, אנחנו יכולים לשלם פחות על שכר דירה, חשמל או חומרי גלם", אומר מנכ"ל פיליפס אלקטרוניקס, אבירם סושרד. "יש תחומים שאנחנו עוסקים בהם שאמנם צמחו בקורונה כמו מנשמים ומוניטורים אבל גם אחרים שנפגעו, כמו מכירות MRI".

לדברי סושרד, החברה נאלצת לבצע שינויים ובניגוד לעבר היא לא מאפשרת לבתי חולים ישראליים לקנות ציוד בדולרים, כמו שהיה בעבר. "אנחנו מקבעים מולם את שער הדולר כדי לא להמשיך ולדמם", הוא אומר. אבל זה לא מספיק לדבריו. "בסופו של דבר כל זה מחליש את העמדה שלנו כמי שרוצים להמשיך לייצר בישראל אל מול החברה-האם העולמית שלנו".

הפגיעות של חברות השירותים

תחום נוסף שנהנה משולי רווחיות גבוהים פחות מאשר של עולם פיתוח התוכנה, ולכן פגיע יותר לתנודות בדולר, הוא חברות השירותים. אחת הגדולות שבהן היא קבוצת אמן שמעסיקה 3,500 עובדים בישראל ובחו"ל ומפתחת פתרונות IT עבור תאגידים בארץ ובעולם בתחומי בנקאות, פיננסים וקמעונות.

בן פסטרנק, המנכ"ל והבעלים של קבוצת אמן, מודה כי במקרים רבים הוא נאלץ לעבור לספק פרויקטים על בסיס עובדים מחו"ל במקום ממרכזים בארץ. "היה לנו פרויקט של חברת טבע שיכולתי להציע אותו מישראל אבל בסוף ביצענו אותו בחו"ל. טבע כמובן משלמת בדולרים ואם אני מבצע את הפרויקט הזה בארץ העלות תהיה גבוהה משמעותית אחרת אני מפסיד. לא כל חברה תסכים לשלם עלות גבוהה כזו".

לדברי פסטרנק, "בקרב לקוחות ישראלים יש כאלו שיעדיפו לפתח בארץ בגלל השפה והרמה של המפתחים פה, אבל אחרים ירצו להוזיל עלויות. לצורך זה אני יכול להשתמש במרכזי הפיתוח שלנו בחו"ל. זאת אחת הסיבות שקנינו לאחרונה חברה נוספת בפורטוגל, שם העלות היא 60% מאשר בישראל ואנחנו נשתמש בהם לבצע פרויקטים ללקוחות ישראלים וזרים".