ניסיונות גיוס העובדים של חברות הייטק בשנים האחרונות עברו שינוי רדיקלי. החל מתנאים מפתים והטבות בצבעי חד קרן, ועד לפרסומות בטלוויזיה בהשתתפות הורים גאים של עובדים.
המאמץ לגרות אנשים ולגרום להם לבחור בחברה אחת על פני אחרת נוכח בכל מקום. כל כך נוכח, שאפילו יש מערכון חדש וסופר מצליח של ארץ נהדרת על הנושא. במערכון אודי כגן משחק מנכ"ל יומרני ובלתי נסבל של חברת הייטק שמנסה לגייס עובדים עם בריכת כדורים וברז ראמן, אבל המציאות התגלתה אפילו כיותר מופרכת, כשרק כעבור שבוע אותו הכגן הצטלם לפרסומת גיוס לחברת ההייטק מונו-אקטיב.
למה חברות מתאמצות כל כך? זה רק כדי לגייס עובדים או כדי לפרסם את עצמן כנחשקות ולהגדיל את ההייפ? כנראה שגם וגם, אבל אין ספק שהרבה מאמץ מוקדש לשיווק של מקום העבודה כאטרקטיבי. וגם לפודקסטים יש חלק לא קטן בתהליך המיתוג הזה.
בשנים האחרונות הרבה חברות בוחרות להפיק לעצמם פודקסטים שעוסקים בנושאים שקרובים לליבן, ממגוון צרכים וסיבות. כדי לפרגן לעצמן, כדי לשווק את עצמן, כדי לחזק ולהתניע את ערכי המותג ולקדם או לשנות את התרבות העסקית, ולפעמים גם סתם בשביל הכיף - אם במקרה "כיף" נמצא בערכים המוצהרים של החברה.
במדור זה סקרנו לאחרונה את הפודקסט של מנכ"ל לינקדאין, וגם הפודקסט שבו נעסוק השבוע שייך לחברה והוא חלק מתהליך המיתוג שלה. מעניין להקשיב לו בהקשר הזה, אבל גם כך כשלעצמו הוא שווה.
דרושה טרנספורמציה ולא מודולציה בעולם העבודה
Let’s workflow it שייך ל-service now , חברת תוכנה מקליפורניה, ששמה לה למטרה לשנות וליעל את התהליכים של העבודה משרדית. service now מציעה כל מני פתרונות ומוצרים שנועדו לקדם מודלים של עבודה דיגיטלית או היברידית. בעקבות הקורונה, כמובן שהיו להם הרבה הזדמנויות להוכיח את עצמם, בין היתר בסיפוק ממשקים חדשים לעיריית לוס אנג׳לס. את הפודקסט הם השיקו במרץ השנה, ותובנת הבסיס שלו היא שאף על פי שהעולם נהיה הרבה יותר ממוחשב ומהיר, דווקא בתחום העבודה תהליכים רבים עדיין מתנהלים בקצב הפקס.
כדי לשנות את המציאות הזאת, הם מראיינים בכל פרק יזם או מנכ"לית שהחברה שלו עברה בשנים האחרונות מהפכים דיגטליים משמעותיים, או יועצים שמעבירים ארגונים שינוי דומה. עוד תזה שיש להם היא ששינוי איטי והדרגתי הוא לא הכיוון שאליו כדאי לחתור, כיוון שב-20 השנה האחרונות הייתה קפיצת התפתחות טכנולוגית שלא באה לידי ביטוי במקומות העבודה, ולכן מה שנדרש זאת מהפכה משמעותית של הסטטוס קוו. טרנספורמציה ולא מודולציה. וכדי להשיג את הטרנספורמציה הזאת, צריך לייצר תשתית טכנולוגית חדשה וגם תפיסת עולם עדכנית.
הם מדברים בפרקים הרבה על כך שזאת כבר לא רק החוויה של הלקוח והרווחים שצריכים לעמוד במרכז תשומת הלב של המעסיק, אלא שהחוויה של העובד היא תחום שדורש הרבה השקעה והתייחסות, אם המטרה היא לייצר מוצר איכותי ומקום עבודה יציב שיוכל לעמוד במשברים בלתי צפויים, כמו הקורונה למשל. נשמע בסיסי, אבל זה מהפך תפיסתי עבור חברות קפיטליסטיות שמרניות.
בפרק מוצלח במיוחד מתארח דן הלפריש, המנכ"ל של פירמת הייעוץ וראיית החשבון דלויט. הלפריש מספר על השינויים הארגוניים שנעשו בחברה, וגם את השינויים התרבותיים שהוא מנסה להנחיל בחברה שלו ובמקומות שהוא מייעץ להם, וכוללים את המשוואות היומיומיות שהוא מצלם ומעלה ליוטיוב לשימוש כללי. לטענתו, מי שרוצה לעשות שינוי ערכי ותרבותי אמיתי במקום העבודה, לא יכול להסתפק בלהגיד שרווחתו של העובד חשובה. כדי להבין את הערך האמיתי של משהו צריך להציב אותו ביחס למשהו אחר. לפי התפיסה שהוא מנסה להנחיל, רווחתו האישית של העובד חשובה יותר מהחברה.
את הפוקדסט מנחה אלקס מרקס, מנהל המרקטינג של החברה, וקת׳רין מינשיו, המנכ"לית של חברת "the muse". מדי פעם הם מנסה לדחוף יותר מדי את האג׳נדה ואת המוצר עצמו, אבל לרוב הפרקים עצמם (שישה במספר בעונה הראשונה שהסתיימה בספטמבר) מעניינים מאוד, במיוחד למי שמרגיש שתרבות העבודה במשרד שלו תקועה ולא מתקדמת עם הזמנים.
הכותב הוא בעלים של סוכנות Down the Field המתמחה בהפקה וברכש מדיה בעולם הפודקאסטים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.