פריחת תחום נכסי הנדל"ן בסין הולידה יזמים רבים שבדומה לענקית התחום אוורגרנד (Evergrande) לוו כספים רבים על מנת לממן צמיחה בקצב מהיר.
כעת הם גורמים למשקיעים בינלאומיים הפסדים חסרי תקדים בגלל שיותר קשה להשיג אשראי וישנה ירידה גדולה במכירות הבתים החדשים. המשקיעים זונחים את אגרות החוב של החברות, וזה מדליק את האזעקות במשרדי הכספים שלהן.
בעוד שאוורגרנד בינתיים הצליחה לקבץ את הכסף הנחוץ לתשלום ההחזר על אג"ח בדקה התשעים, לפחות ארבע חברות מקבילות הפרו את התחייבויותיהן במסגרות אגרות החוב הדולריות שלהן מאז תחילת אוקטובר. חברות אחרות מוכרות נכסים על מנת לגייס כסף.
כמות הנפגעים מזה עשויה לגדול אם השוק למכירת אגרות חוב חדשות לא ייפתח בקרוב, בגלל שאת החובות הגדולים יש לפרוע בתחילת השנה הבאה. התשואה הממוצעת על אג"ח זבל דולריות של חברות בניה סיניות במדד הנרחב ICE BofA הגיעה ל־30% בסוף אוקטובר, נתון המשקף את הפסימיות הקיצונית של המשקיעים.
ההכנסה מהתעשייה קפצה לכ-1.9 טריליון דולר
מנקודה התחלתית של עמידה במקום בסוף שנות ה־90, הצמיחה המהירה של שוק הדיור בסין יצרה הרבה חברות שאפתניות, מובלות על ידי מייסדיהן שמשכו הון ועתודות קרקע גדולות, מתוך הימור שמחירי הקרקע והדיור ימשיכו לעלות. ההכנסה השנתית מהתעשייה כולה קפצה לסכום המקביל לבערך 1.9 טריליון דולר בשנה, כך מראים נתוני הממשלה, או פי 26 יותר ממה שהיה בשנת 2000.
היום יש אלפי יזמים סיניים, והרבה מהגדולים יותר נסחרים בבורסה. יותר ממאה נסחרים בבורסה של הונג קונג, על פי S&P Global Market Intelligence, שם יש להם שווי שוק משולב של 242 מיליארד דולר.
"אוורגרנד בהחלט דחפה את הגבולות רחוק יותר מאחרים, אבל יש הרבה יזמים בשוק המשתמשים במודל דומה", אמר אנדרו לורנס מ־TS Lombard, אנליסט העוסק זמן רב בתחום הנכסים. "זו הייתה פריחה עצומה והם נסחרו יתר על המידה על מנת לגדול אפילו יותר".
חברת הנכסים Sinic בולטת בגלל המהירות בה עלתה ונפלה. משמעות המילה Sinic היא "כוח חדש" והחברה הוקמה ב־2010 על ידי ז'אנג יואנלין, מנהל חברת בנייה לשעבר. בתחילה התמקדה סיניק במחוז ג'יאנשי הנמצא בתוך סין, ואז התרחבה במהירות לערי החוף המזרחיות ולערים העצומות במערב.
עד 2019, השנה בה הונפקה החברה בהונג קונג, הכנסתה הייתה בסכום המקביל ל־4.8 מיליארד דולר. זמן קצר אחרי זה, קיבלה סיניק דירוג אשראי ועד ינואר השנה מכרה שלוש מערכות של אגרות חוב דולריות בסכום כולל של 710 מיליון דולר.
בספטמבר החברה כבר הייתה בצרות, כשמדיניות "שלושה הקווים האדומים" של בייג'ינג פגעה בכוח המינוף של יזמים ולחצה על התעשייה. מחיר אגרות החוב שלה צלל והמניה שלה ירדה ב־87% ביום אחד, בגלל שהייתה מכירה כפויה של חלק מהמניות של ז'אנג. באוקטובר החמיצה החברה תאריך יעד להחזר 250 מיליון דולר באגרות חוב.
סיניק הייתה אחת מחברת הבנייה השאפתניות יותר של סין אבל לא הייתה ייחודית מבחינה זו והחברה הייתה קרבן לנסיבות המשתנות במהירות, כך אמר משקיע בחברה המנהלת נכסים בכל העולם שהיו לה אגרות חוב של סיניק.
הבנקאים דחפו, המשקיעים הלוו, הסיכונים הפיננסיים גדלו
שווקי אגרות החוב העולמיים הם המקום בו משקיעים חשים את הירידות הפתאומיות של התעשייה בצורה החזקה ביותר. אבל אגרות חוב בינלאומיות היו רק אחד מכמה מקורות מימון ליזמים. סך כל ההלוואות היה גבוה מ־5 טריליון דולר נכון ליוני, כך מעריכים כלכלנים בחברת Nomura.
החברות האחרונות שהגיעו לחדלות פירעון כוללות גם את Modern Land (China) המתמקדת בפרויקטים ירוקים ואת החברה משנזן Fantasia Holdings, חברת בנייה ברמה גבוהה שנמצאת בבעלות האחיינית של סגן נשיא סיני לשעבר.
המתחים גדלו כבר במשך זמן מה, כשחברות כמו החברה המתמחה בפארקים תעשייתיים China Fortune Land Development הגיעה לחדלות פירעון מוקדם יותר השנה. לחברה הוי כ־4.6 מיליארד דולר באגרות חוב בינלאומיות שלא נפרעו.
למרות שהלחץ הפתאומי על האשראי והמכירות חשף את החולשות של המודל העסקי של יזמים רבים, אנליסטים ומשקיעים אומרים שזה היה רק חלק ממערכת גדולה יותר.
כשחברות הבנייה מינפו עצמן לגדול, בנקאים דחפו בהתלהבות עסקאות ומשקיעים הלוו כסף בשמחה בשיעורי ריבית גבוהים, וזה גרם לסיכונים הפיננסיים לגדול ולהיערם בעשור האחרון, כך אמר גורדון איפ, מנהל השקעות ראשי בתחום הכנסה קבועה בחברה Value Partners בהונג קונג.
"היזמים לא חפים מאשמה, אבל הם רק חלק מהמכונה"
ממשלות מקומיות, בינתיים, מכרו אדמה בהתלהבות גדולה. בשנה שעברה מכירות הקרקעות האלה הכניסו 8.4 טריליון יואן, כ־13.1 טריליון דולר - כמעט 31% מההכנסה של ממשלות מקומיות, על פי Nomura.
"זו הייתה סביבת עבודה שעבדה בשביל כולם", אמר טראביס לאנדי, אנליסט בהונג קונג שמפרסם בפלטפורמת המחקר Smartkarma. "זו מכונה מאוד מורכבת, עם הרבה מפעילים המשמנים את הגלגלים שלה. היזמים לא חפים מאשמה, אבל הם רק חלק מהמכונה".
הכיוון של Kaisa Group Holdings מראה עד כמה היו משקיעים בינלאומיים מוכנים לתת אשראי אפילו לחברות שהעבר הקרוב שלהן לא היה נקי לגמרי.
קייזה נכנסה לצרות בסוף 2014, אחרי שהרשויות בעיר בה נמצאים משרדיה חסמו מכירות של חלק מהנכסים של החברה, והיא הגיעה לחדלות פירעון שנה אחר כך - בתקופה בה כמעט לא נשמע על חדלויות פירעון של תאגידים סינים שלוו כסף. מאוחר יותר הסכימה קייזה להסדר שהחליף את החוב הקיים שלה ב־3 מיליארד דולר באגרות חוב חדשות במדינות זרות עם תאריך פירעון רחוק יותר.
מניות החברה נסחרו שוב ב־2017 לאחר הפסקה של שנתיים וקייזה קיבלה שוב במהרה גישה לשווקי אגרות החוב הבינלאומיים. ב־2019, יכלה להנפיק 3 מיליארד דולר בחוב חדש, ובשנה שאחרי זה מכרה אפילו יותר.
לאחרונה פיגרה קייזר בכמה תשלומים של ריבית על אגרות החוב שלה, והחברה דוחפת משקיעים להחליף 400 מיליון דולר בחוב שאמור להיפרע בתחילת דצמבר באגרות חוב חדשות שיבשילו רק בעוד שנה וחצי.
דירוג האשראי של קייזה הורד לרמה של אג"ח זבל ואגרות החוב שלה צנחו: אגרת חוב של 9.375% שאמורה להבשיל ב־2024 נסחרה לאחרונה ב־31.6 סנט על הדולר, על פי Tradeweb.
חברות בנייה אחרות, כמו Yango Group, כבר עשו החלפות חוב, מהלך שחברות דירוג אשראי בינלאומיות תופשות פעמים רבות כצורה של חדלות פירעון.
לגבי אוורגרנד, המצב שלה רחוק מלהיות פתור. החוב הדולרי שלה שאמור להיפרע בחצי השנה הקרובה גובה מ־3.5 מיליארד דולר - הרבה יותר מסך התשלומים שהצליחה לעשות מאז שהחמיצה את הקופונים הראשונים שלה בספטמבר. כל חבויות החברה מגיעות לסכום של כ־300 מיליארד דולר.
"אנחנו עדיין חושבים שחדלות פירעון של אוורגרנד היא סבירה ביותר", נכתב בדו"ח של S&P Global Ratings מ־18 בנובמבר, כשקשיי החברה למכור בתים חדשים משמעותם שהמודל העיקרי שלה "בפועל אינו בתוקף".
אניאק באו ופרנסס יון השתתפו בהכנת הכתבה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.