חינוך פיננסי לתיכוניסטים: הגיע הזמן לשים את הכסף בבנק ולהתחיל להשקיע

קהל היעד: בית ספר תיכון

המטרות המרכזיות: להעביר לילד כמה שיותר משימות פיננסיות וללמד אותו לצרוך באחריות, לחסוך ולהשקיע

מה חשוב לזכור: הילד צריך להבין שההוצאות שלו הן נגזרת של ההכנסות שלו; הלוואות מההורים על חשבון החודש הבא חוטאות למטרה

מה חשוב לעשות: לפתוח עם הילד חשבון בנק ולמצוא איתו אפיקי השקעה של החסכונות שלו

ילד בתיכון כבר צריך לקחת חלק בהתנהלות הפיננסית. גם אם הוא לא מממן את כל הוצאותיו בעצמו, הוא צריך להיות פעיל ולקחת אחריות. זה הזמן להעביר אליו יותר ויותר משימות: בקשו ממנו לתכנן לעצמו הוצאות מסוימות בהתאם להכנסות מדמי כיס ומעבודה; אם הוא רוצה לקנות משהו, גם אם אתם קונים לו אותו, עליו לבצע סקר שוק - למצוא את המקום האטרקטיבי לרכישה ואולי אף את המועד הנכון, אם צפויים בקרוב מבצעים; תנו לו סכום כסף שאתם מעריכים כמספק ובקשו ממנו לקנות לעצמו בגדים לכל החורף למשל.

בגיל זה גם הגיעה העת לחבר אותו לכסף מהצד הערכי, החברתי. "דברו עם הילדים על זכויות אזרח, על הסביבה המאקרו-כלכלית, על סוגי עבודה שונים, על הרקע החברתי-כלכלי שלכם ושל אחרים", מציע בני שחורי, מייסד חברת עת לדעת, שמקדמת התנהלות פיננסית-חברתית נכונה. "למדו אותו לפתח חשיבה ביקורתית לגבי הצעות שמפנים אליו, לגבי אינטרסים שיש לאנשים שונים ולגופים שונים שמנהלים עבורו את הכסף. כך הוא ידע לעמוד על זכויותיו ולהבין את כללי המשחק בחברה שהוא חי בה".

רוצים לשחק במרוץ לחיסכון?
להורדת ההוראות ולוח המשחק ◀
לשליפת קלפי משחק דיגיטליים ◀

זה בדיוק הגיל להעלות הילוך ולעשות לילדים היכרות עם המערכת הפיננסית. הסבירו להם איך בנק עובד, ממה הוא מתפרנס, במה כרוכה הבעלות על חשבון בבנק. פתחו עם הילד חשבון: עשו מחקר ודברו איתו על השאלות - איזה בנק עדיף לו, מהן הנקודות שחשוב להשוות, איך הוא שומר את אמצעי התשלום והסיסמאות. ודאו שהאפליקציה של הבנק מותקנת בצורה תקינה. בקשו להנפיק לילד כרטיס מסוג דביט, שבו החיוב מיידי, וכמובן הקפידו שהחשבון וכרטיס האשראי לא יוכלו להיכנס במינוס. בישראל ניתן לפתוח חשבון בנק בגיל 14 בהסכמת ההורים ובגיל 16 באופן עצמאי.

נוסף על כך, הכירו לו את תוכנית "חיסכון לכל ילד", ספרו לו אם בחרתם לחסוך את הכסף עבורו בבית השקעות או בבנק ומדוע, נצלו את ההסבר לפירוט ההבדלים ביניהם - מתי צורכים שירותים בבנק ומתי בבית השקעות. בהזדמנות זו דברו איתו על אפיקי החיסכון בשוק, היכן הכספים נמצאים, מהם הסיכונים השונים שנלווים לחיסכון ואיך גורמים לכסף לצמוח. הסבירו שככל שהחיסכון לטווח ארוך יותר, לכסף יש זמן לצבור ריבית, ולריבית שתושקע מחדש יש זמן לצבור ריבית (אפקט הריבית דריבית). כמו כן, ככל שהכסף יישמר לזמן ארוך יותר, אם יהיו הפסדים, הוא יוכל לפצות עליהם.

זה הזמן להכיר לו גם את אפיק החיסכון שילווה אותו כל חייו - הפנסיה. אין צורך להעמיק בפרטי הפרטים, אלא להסביר את החשיבות של תחילת החיסכון בגיל כמה שיותר צעיר.
דבר נוסף שיש להכיר לילד בתיכון הוא ההלוואה: למה לוקחים אותה? מהיכן? איך מחזירים? נצלו את ההזדמנות לדבר על מינוס בבנק ועל הסיכון שבו.

קניות ברשת: מבצעים כשיעור בחינוך

בגיל תיכון הילדים מתחילים לקנות ברשת - וכדאי שזה ייעשה בליווי ההורים, לפחות בשלב הראשון. הילדים צריכים לדעת שני דברים חשובים: איך יודעים שהקנייה בטוחה, ואיך מתנהלים נכון במדיום שמתמרץ אותנו להוציא כסף מהר ובקלות.

למדו אותם איך אמור להיראות אתר אינטרנט אמין, מתי צריך לחשוד שמדובר בהונאה, ומדוע כדאי לא ללחוץ על לינקים לא מזוהים, אלא לרכוש באופן עצמאי ויזום. כמו כן, בקשו מהם להבין מה מדיניות הביטול ומי אחראי להחזר הכסף אם יש בעיה במוצר. בכל מקרה, בקשו מהם להראות לכם מה הם רוכשים לפני ביצוע התשלום, והתנו זאת באישורכם.

בחלק ההתנהלות הנכונה במדיום זה בקשו מהילדים לעשות סקר שוק בנוגע למוצר, למצוא חלופות ומחירים שונים; הזכירו להם לכלול את דמי המשלוח. כדי להימנע מרכישות אימפולסיביות למדו אותם לשים מוצר בסל הקניות ולחכות שלושה ימים בטרם ביצוע הרכישה, ואז לבחון אותה מחדש. הסבירו להם מדוע כעת בכל אתר שהם יפתחו הם יראו פרסומות לאותו המוצר.

את חגי הקניות הבלתי נגמרים לקראת סוף השנה ניתן לנצל לחינוך ותרגול. תקצבו את הרכישות מראש, ואם אין בידי הילדים מספיק כסף לקנות מה שהם רוצים - הבהירו שלא ניתן לקחת מכם ולהחזיר בחודש הבא. חיים ממה שיש.

למדו אותם להעריך אם מבצע אטרקטיבי או לא. הסבירו להם שמבצע שמציע לנו לקנות ב־600 שקל ולשלם רק 400 שקל נועד לפתות אותנו לקנות עוד ועוד. חנכו אותם לא לבצע רכישות בלחץ ולא למהר לפני שהמבצע ייגמר, המבצעים הם מחזוריים. ולבסוף, באחריותם לעקוב אחרי החבילות ולאסוף אותן.

דמי כיס: עם הכסף גדלה האחריות

עם הגיל הנטייה של ההורים היא להגדיל את דמי הכיס. עם זאת, חשוב לדעת שאם הגדלתם לו את הכסף שהוא מקבל באופן קבוע, גם החלק בהוצאות שהוא יהיה אחראי לממן יגדל - באופן ברור ומוגדר.עברו לדמי כיס פעם בחודש. כך הילד יצטרך לתרגל דחיית סיפוקים ופריסה נכונה של ההוצאה. ניתן לתת לו את הכסף בכרטיס נטען או בהעברה באפליקציה אם כבר יש לו חשבון.

כניסה לשוק העבודה: הכנסה־חיסכון־צריכה

בגילאי תיכון הילדים יוצאים לשוק העבודה בפעם הראשונה וצריכים להכיר את הזכויות שלהם. שלחו אותם לעשות מחקר מקדים: מהו שכר המינימום, מהן שעות העבודה המותרות, על אילו דברים נוספים מגיע להם תשלום, האם הם זכאים למנוחה, מהם התנאים לפיטורים. קראו איתם את תלוש השכר וענו על שאלות, הסבירו להם על המסים שמנוכים מההכנסה.

ילדים שמטבעם הם יזמים יבקשו להתנסות במיזמים שונים. זה הזמן לתמוך בהם, אך להנחות אותם לתהליך מסודר, כולל כתיבת מסמך מקדים שבו מפורטת כל התוכנית שלהם: עלויות, לקוחות, מחירים ורווחים.

עכשיו, כשלילד יש הכנסה משלו, החליטו יחד על אחוז מסוים ממנה שהולך לחיסכון. כך תבנו אצלו את ההרגל שרק לאחר שמפנים סכום כסף לחיסכון מתכננים את הצריכה. מובן שניתן להמשיך לתגמל אותו על חיסכון להשגת יעדים, הן מדמי הכיס והן משכר העבודה.

שקל אחד ביום

בשלב זה חיסכון השקל ביום כבר אמור להיות מושקע במניות, בין שבאופן ישיר ובין שבאמצעות המכשיר שבחרתם עם הילד. בשנים אלה כדאי להרגיל אותו לעקוב אחר החיסכון שלו. פעם בשנה לפחות בדקו יחד מה דמי הניהול שהוא משלם, האם יש עמלות, מה התשואה השנתית.

בקשו ממנו לנסות למצוא באינטרנט אתר שיסביר לו אם התשואה טובה או לא ואם כדאי להחליף את ההשקעה. אם הילד אומר שכן, עליו לציין למה. הסבירו לו את החשיבות של אחזקת השקעות שאנו מאמינים בהן לטווח ארוך ואת חוסר היכולת שלו ושל כל אחד לצפות עליות וירידות. אם הוא הפסיד כסף, חשבו יחד מה לעשות, והסבירו את היתרונות של לא לעשות כלום ולהמתין לעליות. כשהילד מתקרב לגיוס, דונו איתו על חיסכון חודשי של נגזרת מהשכר שלו.