זינוק במחירי הדיור וחיסול תעשיות מסורתיות: הדהירה של קטר ההייטק עלולה לעלות לישראל ביוקר

המטרה המוצהרת של ראש הממשלה נפתלי בנט היא להביא את מגזר ההייטק בישראל לרמה כזו שיעסיק כ-15% מהשכירים במשק עד שנת 2026. יותר עובדים ירוויחו באופן הזה שכר גבוה, וגם המשק ייהנה מהכנסות גבוהות יותר ממסים. אבל מהן המשמעויות הנלוות על תעשיות אחרות, ואיך זה עשוי לשנות את המרקם הכלכלי-חברתי בישראל?

מחקר חדש שהתפרסם באחרונה בארצות הברית שם זרקור על "תסמונת עמק הסיליקון". הביטוי מתאר את ההשפעות של התרחבות והתעשרות ענף ההייטק על שאר המגזרים, עליות המחירים והגדלת הפערים החברתיים. לפי חוקרים שעמם שוחחנו, מגמות אלו המומחשות במחקר האמריקאי על בירת הטכנולוגיה העולמית שבסן פרנסיסקו, תקפות שבעתיים בנוגע לישראל.

  

ישראל מוגדרת בדוחות של ה-OECD כאחת המדינות עם הפערים החברתיים הרחבים ביותר. ההייטק הישראלי הוא אומנם הקטר של המשק, אבל הוא מנותק מהקרונות שהוא גורר, וענפים אחרים נשארים מאחור. המחקר מאשש במידה רבה את התחושה הרווחת לפיה נוצרו מעמדות נפרדים בחברה למי שבהייטק - ולמי שלא.

"מגזר הטכנולוגיה המשגשג בעמק הסיליקון העלה את המחיר של עשיית עסקים שם", נכתב במחקר שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטאות UCLA וייל. "כדי לגייס ולשמור על כישרונות, חברות הענק בהייטק דחפו את השכר וההטבות לרמות חדשות". כך, רמת המחיה ומחירי הנדל"ן באזור עולים ודוחקים החוצה אנשים שלא מתפרנסים מהכסף הגדול שבהייטק.

המחקר משווה את התפתחות ההייטק והשפעתה למה שמכונה "המחלה ההולנדית" - האפקט על כלכלת הולנד בעקבות גילוי מאגר ענק של גז טבעי בסוף שנות ה-50’. יצוא מאסיבי של מוצרים תלויי גז הוביל להתחזקות מהירה של הגילדן ההולנדי. ייסוף המטבע העלה את העלויות ליצואנים במגזר הייצור, והוביל לקריסתם ולהתפרקות הולנד מתעשיות מסורתיות. הפריחה הכלכלית יצרה כלכלה מרוכזת יותר ופחות איתנה.
המחקר קושר בין תופעת עמק הסיליקון למחלה ההולנדית: "אם ההיגיון של המחלה ההולנדית מתקיים ברמת האזורים, הרי שהדינמיקה הזו עשויה לייצג מגמה כללית שאופיינית גם למוקדי הייטק".

יותר כסף להייטקיסטים? מחירי הדירות יעלו

בתוך 30 שנים מחירי הדיור בסן פרנסיסקו זינקו פי ארבעה. הגידול בעלויות הללו משפיע על הכל, החל מהשכר שהעובדים דורשים ועד לעלויות שטחי המשרדים והמחירים הנגבים בברים ובמסעדות.

"עובדים משתמשים לעתים קרובות בהון החדש שנרכש כדי לרכוש בתים", מסביר המחקר, "למשל, מדווחים כי הנפקות ראשוניות מובילות לזינוקים גדולים במחירי הנדל"ן ברדיוס של חמישה קילומטרים סביב המטה של החברות הנמכרות. עבור ההנפקות הציבוריות הגדולות ביותר, השפעות המחיר הללו יכולות להתרחב יותר מעשרה מיילים ממוקדי הרעש שלהן".

מי "הפראייר" שיישאר בענפים המסורתיים

עוד בוחן המחקר את ההשפעות על עסקים אחרים באזור. המחקר מבחין בין המגזר הסחיר, כלומר עסקים שמשרתים גם לקוחות רחוקים כמו יצרני מזון למשל, לבין המגזר הבלתי סחיר שמספק שירותים מקומיים כמו מסעדות. "מגזר טכנולוגי משגשג עלול לדחוק את הייצור של מוצרים ושירותים סחירים אחרים באזור", מסיקים החוקרים, "מגזר הטכנולוגיה מתחרה בתעשיות הסחירות האחרות הללו על הון ושכירים. אם עסקים חייבים לשלם יותר כדי למשוך כישרונות ומשאבים, זה מגדיל את עלויות הייצור האפקטיביות שלהם".

הבעיה היא שעסקים אלה במגזר הסחיר, לרוב חייבים להתחרות על לקוחות עם עסקים שנמצאים במקומות אחרים, באזורים שאינם חווים פריחה טכנולוגית ולכן אינם נתונים לאינפלציית עלויות כזו. כך, תעשיות מסורתיות, חקלאות למשל, הופכות יותר ויותר בלתי תחרותיות באזורים עם מגזרי טכנולוגיה פורחים.

אין חולק שהפיכתה של ישראל למעצמת הייטק תורמת לצמיחת התוצר ולהכנסות המדינה ממסים. אבל האם השחיקה של התעשיות המסורתיות אל מול ההייטק צריכה להדיר שינה מעיני מקבלי ההחלטות בממשלה או שמא מדובר בסימפטום טבעי ובלתי נמנע? התשובות לשאלה זאת נעות על ציר רחב, שהסמן הימני שלו הוא אגף התקציבים במשרד האוצר והצד השני נמצא בתעשיות עצמן.

לתפישת האגף, המדינה צריכה לצמצם תמיכות בענפים שאינם מסוגלים לכלכל את עצמם, כמו חקלאות מסורתית למשל. כלומר, אם העגבניות מטורקיה והביצים מאוקראינה זולות יותר מגידולים כחול-לבן, סימן שלא צריך לגדל אותן בארץ ולהכשיר את החקלאים לתחומים טכנולוגיים יותר.

מצד שני, ראייה זאת עלולה להזיק לביטחון התזונתי והתעסוקתי של המדינה ולמוטט ענפים שלמים שמפרנסים משפחות רבות. ובכלל, לא בטוח שכל העובדים יצלחו את המהפכה הטכנולוגית וימציאו את עצמם מחדש בתעשיות מתקדמות. משרות ותיקות עלולות להיעלם, אבל העובדים במשרות אלה עלולים להיוותר ללא פרנסה, או להיאלץ לעבור למשרות דוחק שונות. מי שיצליח להשתלב בהייטק יתוגמל בהתאם והיתר יוותרו מאחור, באופן שרק ירחיב את הפערים באוכלוסייה.

המגזר הלא סחיר, לעומת זאת, עשוי לפי המחקר לצמוח בתגובה לפריחה טכנולוגית. למרות שגם עסקים אלה, כמו ברים, מספרות וחנויות מקומיות צריכות להתמודד גם הם עם עלויות עולות, עסקים אלה אינם צריכים להתחרות מול עסקים במקומות אחרים בעלי עלויות נמוכות יותר. "שירותים מקומיים עשויים גם ליהנות מההשפעות", גורסים החוקרים, "ככל שהטכנולוגיה מתרחבת וככל שהעובדים במגזר מרוויחים יותר, הביקוש עולה לסוגים רבים של שירותים מקומיים, מבתי קפה ועד הופעות".

ההשפעה על הדולר ועל יוקר המחיה

התסמונת המתוארת רחוקה מלהיות ייחודית לעמק הסיליקון. בישראל הקטנה, ההשפעה של הזרמות ההון להייטק פחות תחומה לאזור גיאוגרפי מוגבל אלא יותר רוחבית וכלל ארצית. הבדל נוסף שייחודי לישראל, לעומת ארצות הברית, הוא השפעת שערי מטבע החוץ. בניגוד לחברות בעמק הסיליקון, ההייטק הישראלי שמבוסס על ייצוא שירותים אל מעבר לים מקבל את ההכנסות שלו בדולרים וממיר אותם לשקלים כדי לשלם לעובדים, שכירות על המשרדים וכדומה.

הזרמת הדולרים אל ישראל מביאה להתחזקות השקל, וכתוצאה מכך לשחיקה ברווחיות חברות ההייטק. הממשלה ובנק ישראל נוקטים אמצעים כדי לסייע להייטקיסטים ויתר היצואנים, כמו רכישת עשרות מיליארדי דולרים כדי לייצב את השערים. פעולת איזון זאת של שערי המטבע טובה ליצואנים, אבל גורמת להתייקרות של כמעט כל המוצרים המיובאים לארץ, באופן שמקטין את ההכנסה הפנויה של כל ישראלי. כלומר, התמיכה בהייטק עתיר המשאבים מעלה כך את יוקר המחיה.

למה בישראל האפקט עלול להיות חזק יותר

יתרה מכך, בישראל ההייטק "שואב" את המוחות מענפים אחרים בעצימות גבוהה פי שלושה. "נראה שבארץ ההייטק מושך עובדים מוכשרים בשיעורים גבוהים יותר מאשר ברוב הארצות המפותחות", אומר לגלובס ד"ר אביחי שניר, מרצה לכלכלה התנהגותית ומאקרו כלכלה באקדמית נתניה. "כלומר, התהליך שמתארים החוקרים לגבי ארה"ב, של מעבר של עובדים בתחומים הסחירים, קורה כנראה בארץ בשיעורים גבוהים. מממצאי ה- PIAAC (סקר כישורי מבוגרים) עולה כי בארץ, שיעור העובדים המוגדרים ‘מוכשרים’ שמועסקים בהיי-טק הוא בערך 1:3. זה לעומת יחס של כ-1:10 בממוצע ה-OECD".

השכר הממוצע בהייטק הישראלי מטפס באופן עקבי ועומד על 26,242 שקל בממוצע, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - גבוה ב-125% מהשכר הממוצע בכלל המשק. בספטמבר היו בארץ קרוב ל-350 אלף משרות שכיר בהייטק, שהן 9.6% מכלל משרות השכיר במשק. מספר העובדים בהייטק גדל בשנה האחרונה ביותר מ-7%.

לדבריו של שניר, לכאורה מדובר בתגובה נורמלית של עובדים לתנאים בהייטק: "אם השכר בהייטק גבוה, עובדים מעדיפים לעבוד שם. אבל מעבר מהיר מדי של עובדים להייטק על חשבון ענפים אחרים עשוי להיות בעייתי למשק, מכיוון שהוא אומר שיש מחסור בעובדים מוכשרים בענפים אחרים. בתנאים נורמליים, בשוק תחרותי, התגובה של שאר הענפים צריכה להיות העלאות שכר כדי למשוך עובדים מוכשרים. אבל בארץ, הממשלה נותנת יתרון מובנה להייטק באמצעות חוק עידוד השקעות הון".

שניר חושש כי "עברנו את הנקודה האופטימלית, והמחסור בעובדים מוכשרים בענפים אחרים עשוי לפגוע בפריון בענפים שאינם הייטק. לצורך הדוגמה, אם יש מחסור במנהלים מוכשרים בענפים שאינם הייטק, זה אומר שהפריון בענפים שאינם הייטק ייפגע, ולכן השכר של העובדים בענפים שאינם הייטק יפגע. כלומר, על ידי עידוד התעסוקה בהייטק, הממשלה פועלת להגדלת האי-שוויון".

"ההתעצמות של ההייטק תתפוצץ לנו בפנים"

יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי חושש גם הוא מהתעצמות ההייטק: "אנחנו הולכים לתרחיש מסוכן לכלכלה הישראלית. אנחנו רואים את הדהירה של הקטר של ההייטק שמשאיר אחריו קרונות נגררים, ורק עניין של זמן עד שהם יתפרקו מהקטר. במשרד האוצר יש אנשים שמבינים שאם לא נדע לטפל בשאר השחקנים, התעשייה המסורתית והמסחר והשירותים החקלאות ועוד - נהיה בבעיה גדולה. אבל לא כולם חושבים ככה באוצר.

"יש סוג של קניבליזם של ענף ההייטק. הם משתלטים על כל המשאבים. לא סתם ישראל נמצאת באבטלה מובנית ולא סתם רואים עלייה של מחירי הדיור, בעיקר במרכז. זה בגלל ההייטק. נמשוך ככה עוד שנה שנתיים ואז זה יתפוצץ ונמצא פערים שגדלים. בניהול סיכונים, אסור למדינה לשים את כל הביצים שלה בסל של ההייטק בלבד. המדינה תישאר עם אנשים חלשים ובעלי פחות מיומנויות. על פניו ההייטק עושה טוב למדינה, אבל זה מועדון מאוד סגור".