משלוחים מוזלים מהמכולת ומועדון נסיעות יוקרתי: מאחורי ההטבות בהייטק מסתתר שוק שצומח במהירות

חברות הייטק ישראליות הן כבר מזמן כר פורה לצמיחה עבור חברות המשרתות אותן: מאנדיי, פאפאיה גלובל, ומאש השיגו שיעורי צמיחה גבוהים במיוחד הודות ללקוחותיהם, בין השאר חברות סטארט-אפ וחדי קרן כמותם שגדלו בקצב מהיר.

  

לצד ההצלחה של החברות, גם עובדיהן - שמשכורתם זינקה לפי ההערכה בכ-30% מתחילת השנה - הפכו למוקד של שורת חברות הייטק המפתחות להם מוצרים טכנולוגים המשפרים את איכות החיים שלהם: החל ממשלוחי מוצרי מכולת מוזלים עד פתח המשרד, הטבות בטיולים משפחתיים בחו"ל, מתנות חברה, ומערכות אונליין לניהול העושר. במקרים רבים פונות חברות אלה למחלקות משאבי האנוש בארגונים אלה על מנת לקדם את המוצרים שלהן.

מלבד עלייתה של כלכלה נפרדת עבור עובדי ההייטק, נוצרת בישראל שכבה של חברות הייטק שתלויות זו בזו ומזינות אחת את השניה. אלה מגייסות עשרות או מאות מיליוני דולרים, שוויין גדל וכך גם מספר העובדים שלהן, אך הן חשופות זו לזו ועשויות להיות פגיעות לטלטלה אפשרית בשוק הטכנולוגי או הפיננסי. החברות האלה אינן משרתות רק את מגזר ההייטק, אך במקרים רבים הוא מהווה את החלק הצומח והפעיל ביותר בפורטפוליו הלקוחות.

מזון ומכולת: ביצים וחלב ללא דמי משלוח

עובדים בעשרות חדי קרן כמו איירון סורס, מאנדיי, סנטינל וואן, ומרכזי פיתוח כמו מיקרוסופט, סיילספורס ופייסבוק נהנים משירות משלוחים מהיר של מוצרי מכולת מהיום להיום ישירות למשרד, ללא דמי משלוח וללא מינימום הזמנה. כך, יכולים העובדים להזמין במהירות ובמחירים נוחים מוצרים כמו חיתולים, ביצים או חלב מבלי לדרוך בסופר או להזמין הביתה בעלויות משלוח יקרים.

אבו (Avo), חברת משלוחי מוצרי המכולת שהקים אלוף ישראל בטניס לשעבר, דקל ולצר, צמחה במיוחד השנה בארץ בזכות חברות ההייטק. כדי שיוכלו להציע את השירות לעובדיהן, מחלקות משאבי האנוש חותמות על הסכם עם החברה. המשלוחים מגיעים במרוכז פעם או פעמיים ביום ומאוחסנים או בחדר מיוחד שהחברה הלקוחה מקצה, או במקררי החברה.

אבו אינה עובדת רק עם לקוחות הייטק, אך בישראל זהו החלק הארי, והצומח ביותר. היא אינה מאפשרת ללקוחות מהשורה להזמין את המוצרים לביתם, אך ועדי בתים או הנהלות בניינים המעוניינות בכך יוכלו לאפשר ביצוע הזמנה ללובי הבניין.

תיירות: הטבות לטיסות פרטיות

חד קרן נוסף מסייע לעובדי חברות גלובליות לצאת לחופשה פרטית - עם או בלי המשפחה - בסמיכות לנסיעת עסקים. במה שמכנה החברה "בלז’ר", עירוב של ביזנס ופלז’ר, מציעה טריפאקשנס (TripActions) של היזמים אריאל כהן ואילן טוויג אפשרות לעובדי חברות המרבים לטוס סביב העולם להצטרף למועדון לקוחות מיוחד בשם Lemonade (אין קשר לחברת הביטוח הדיגיטלית).

חברי המועדון זכאים להנחות בביטוחי הנסיעות, בהזמנת לינות, טיסות והסעות ולליווי צמודה של סוכן המסייע במציאת טיסה או לינה חלופית בכל מקרה של שינוי תוכניות או ביטול ברגע האחרון. טריפאקשנס מעודדת את מחלקות משאבי האנוש בחברות ההייטק להעניק את החברות במועדון כהטבה חינמית לשימור עובדים.

לא חייבים להיות עובדים כדי לזכות ביחס המפנק הזה. מחלקות משאבי האנוש בחברות מגייסות יכולות להציע למועמדים נסיעות במחירים נוחים ולדאוג לכל הסידורים מראש, באמצעות טריפאקשנס. כל מה שנדרש מהמועמד לעשות הוא להקליק על הלינק שנשלח להם ולהתייצב לראיון.

בין השאר, משרתת טריפאקשנס ארגוני טכנולוגיה גדולים כמו זום, ליפט, קנבה, גיימסטופ וסרבי מאנקי.

שי לא רק בחג: הרעפת מתנות כל השנה

סנאפי (Snappy), שעובדת בין השאר עם זום, אובר, איביי, סיילספורס, מיקרוסופט ופייסבוק, מאפשרת לחברות להעניק מתנות מותאמות אישית במהירות ובקלות. באמצעותה, חברות כבר לא מסתפקות בתווי הקניות ומארזים שגרתיים, אלא ב־4 מתנות בשנה ואף יותר. באמצעות הפלטפורמה הזו, חוסכות החברות 20% מעלות המתנות.

פיננסים: ממשקים להגדלת הון עצמי

סביב קהילת עובדי ההייטק נוצר אשכול חברות המסייעות להם לנהל את כספם, עוד לפני האקזיט. החברה הישראלית אקוויטי בי (EquityBee) הצגיה צמיחה גבוהה במיוחד בשנה האחרונה תוך שהיא מציעה לעובדי ההייטק תוכנית מימון לרכישת האופציות שלהם מחברות הייטק בעת עזיבתם, עם סיכון נמוך וללא עמלה בתמורה לשיתוף ברווחים. עם הביקוש הגדל לעובדי הייטק, והתחלופה הגבוהה בחברות - לעיתים בשיעור של 30% מכוח האדם - מספר העובדים המעוניינים לממש את האופציות גדל במאות אחוזים מתחילת השנה.

עובדי ההייטק מייצרים גם סגמנט חדש וצומח עבור פלטפורמות ההשקעה המקוונות. בזמן שאתרים כמו איטורו הישראלית או רובין הוד האמריקאית פונות אל סוחרים בחתכי אוכלוסיה כלליים, עובדי הייטק המנהלים הון גדול - באמצעות מימוש מניות, מיזוגים ורכישות, או סבבי סקנדרי - פונים לאתרים המציעים ממשק השקעות ותקשורת עם יועץ השקעות אישי. על שירותים אלה נמנים אתרים כמו Vanguard, Betterment, Wealthfront ופידליטי.

בלי גיוון התנאים המפליגים בהייטק יבואו על חשבוננו / עמירם ברקת, פרשנות 

לא רק הענף, גם העובדים בחברות ההייטק הולכים ומתגלים כקהל לקוחות אטרקטיבי עבור חברות עסקיות - בזכות שילוב של הכנסה גבוהה, רמת חיים, הרגלי צריכה ודרישות בילוי ופנאי דומים. התופעות העסקיות האלה חדשות יחסית, אך השאלה המיידית שהן מעלות היא - כמה רחוק זה יגיע.

בתחילת השבוע דווח כאן בגלובס על מה שמכונה במחקר "תסמונת עמק הסיליקון". הביטוי מתאר את ההשפעות של התרחבות והתעשרות ענף ההייטק על שאר המגזרים, עליות המחירים, כולל מחירי הדיור, והגדלת הפערים החברתיים.

לטענת חוקרים, המגמות המאפיינות את אזור עמק הסיליקון בארה"ב תקפות שבעתיים בישראל. אחת הסיבות לכך היא העובדה שייצוא ההייטק, בדגש על שירותים, משפיע על התחזקות השקל ובכך מחליש באופן יחסי את ענפי הייצוא האחרים - במסגרת התופעה המכונה "המחלה ההולנדית".

בפלח השוק של מועדוני הלקוחות, בולטת תלות הולכת ומתפתחת בין חברות הייטק לבין עצמן ובין חברות לעובדי הענף.

אפשר להזכיר בהקשר הזה גם יזמי נדל"ן זריזים שמשווקים שכונות מגורים חדשות כאילו נבנו במיוחד עבור עובדי הייטק.

נכון, המציאות רחוקה מיצירת סביבה עסקית נפרדת או כלכלה בתוך כלכלה. השירותים המוצעים לעובדי ההייטק מוצעים עדיין לכל דורש אחר. אבל תהליכי מיקוד והתאמה שיעברו מן הסתם השירותים האלה, יכולים לאורך זמן לזרז את הקמתם של "מועדונים סגורים" לעובדי הייטק. וככל שהתופעה תתרחב תעלה השאלה האם היא באה על חשבון האחרים?

מגזר הייטק הישראלי מעסיק כ-330 אלף שכירים ומאופיין בייצוג יתר לגברים יהודים חילונים. הממשלה הנוכחית שמה לה כיעד להגדיל את היקף המועסקים בו ב-50%.
כל עוד עובדי ההייטק הם ציבור הומוגני, המתגורר באזורים מוגדרים ומרכז את הרגלי הפנאי והבילוי שלו - התמריץ העסקי לפתח מערכת שירותים מובחנת עבורו, והרצון להתבדל כדי להפוך לחלק מסיפור ההצלחה הבינלאומי של ההייטק הישראלי, גדלים גם הם. הוספת יעד של גיוון בציבור העובדים בהייטק לתוכנית הלאומית, עשויה לספק פתרון רלוונטי גם להיבטים השליליים של תופעת מועדוני הקניות.