"לבנקים יש בעיה, אבל מי קבע שהביטקוין הוא הפתרון"

מגפת הקורונה האיצה שינויים גדולים בהרגלי התשלומים, שמובילים גם ליצירת הדור הבא של המזומן. בממוצע, בשנת 2020 נרשמה ירידה של 16% בשימוש במזומן בעולם (בהשוואה לשנת 2019). הטריגר לכך הוא סגירת מקומות המסחר בגלל המגפה, אך במדינות שונות בעולם היו סיבות נוספות - העלאת עמלות משיכה וצמצום מכשירי כספומטים.

על רקע שינוי מתמשך זה, מתפתח הדור הבא של המזומן - מטבעות הקריפטו ובעיקר המטבעות הדיגיטליים של הבנקים המרכזיים (CBDC). התפיסה הבסיסית של מטבע דיגיטלי היא להחליף את הצורך בשטרות נייר ומטבעות בנכסים דמויי כסף. כיום, הערך המצרפי של מטבעות קריפטוגרפיים עולה על 2 טריליון דולר, אך הוא סובל מתנודתיות קיצונית.

לטענת אוליבייה דנקר, המתמחה בתחום התשלומים ומנהל תחום הידע בתאגיד מקינזי, אחד הענפים המרכזיים שחווים את אותם שינויים הוא ענף הבנקאות. "חלקים רווחיים מאוד כמו תשלומים ואשראי עוברים לידי שחקנים אחרים במערכת הפיננסית. יש בנקים שלא מצליחים לתפוס הזדמנויות אחרות לצמוח", הוא אומר.

חישוב מסלול מחדש

לאורך השנים הבנקים ניסו לפעול בכל מיני תחומים. צמיחת המתחרים החדשים, המתמחים בתחומים ספציפיים, הציבה מולם אתגר. "הבנקים אמנם נהנו מכל מיני שיתופי פעולה, אבל כעת זה לא מספיק", דנקר טוען. לאחרונה מקינזי סקרה מגמות בתחום הבנקאות והכיוון ברור - כל אחד במערכת הפיננסית יתמחה במה שהוא טוב והבנקים יתחילו להתמחות במתן שירותים יותר ספצפיים.

  

מה בנקים מסורתיים צריכים לעשות כדי להישאר רלוונטיים?
"אם מסתכלים על כל השחקנים שמצליחים בתחום התשלומים, רואים שערך מגיע ממיקוד. הבנקים תמיד מנסים לעשות הכל עבור כולם באותה רמה. בפועל, מדובר במצב מאוד קשה, מכיוון שלרוב לגופים מומחים יהיה יתרון. הם צריכים לחשוב מחדש מה הם בונים ומה הם מציעים. זה יצטרך להיעשות במסגרת חשיבה חדשה על מה חשוב באמת, ועד כמה הם באמת טובים בו".

בנקים מכירים ויודעים לעבוד עם לקוחות. למה זה לא עובד בתחום התשלומים?
"תשלומים בבנקים זה משהו שמפוצל על פני כל הארגון. היחיד שיש לו ראייה כללית על התשלומים בבנק הוא המנכ"ל, אך המיקוד שלו לא נמצא בתחום התשלומים. יש צורך במיקוד ארגוני, ולפעמים זה נעשה באמצעות הכנסת התחום למיזם חיצוני. זו הסיבה שלבנקים יש דרך חשיבה מסורתית, ולכן הכל מאוד איטי שם", אומר דנקר. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא בנושא תשלומים "חוצי גבולות". "דרך הבנקים זה מאוד איטי, לא יעיל ויקר. לענף הפינטק (שירותים פיננסיים-טכנולוגיים) יש יתרון משמעותי. דרך אגב, כדאי לשים לב שפינטקים שצומחים מהר, מגיעים לנקודה בה הם מבקשים להפוך בעצמם לבנקים. למשל, פייפל, אימץ את הסטטוס הזה".

שת"פ עם פינטקים

האם הבנקים מאמצים מנטליות של פינטקים צומחים?
"המעבר מגוף גדול ויציב למשהו שמשתנה מהר הוא לא קל, ובנקים רבים נאבקים בשינויים. אם יש לך עסק גדול מדור קודם, איך תשנה אותו תוך כדי שמירה על מה שכבר קיים? אנחנו רואים כמה בנקים עושים זאת טוב יותר מהאחרים, והרבה מהיכולת להצליח נמצאת בפוקוס שאתה שם במקום בו אתה רוצה להיות חדשני. בנקים מחלקים את העלות היקרה על פני כל המרחב, אבל אם אתה מתמחה במקומות ספציפיים, שם אפשר להיות חדשני ויעיל".

המשמעות היא לא לתת שירותים לכל האוכלוסייה?
"יש שירותים שהבנקים לא מרוויחים מהם אבל הם מעניקים אותם. למשל, מיקוד בהעברות בינלאומיות משמעותו שאזורים מסוימים יושפעו יותר מאחרים. נגיד שאנשים רוצים לשלוח כסף למשפחה ברוסיה עשויים להיות מושפעים הרבה יותר מאנשים שרוצים לשלוח כסף לארה"ב". אם מדובר במצב לא רווחי, עולה השאלה האם החברה מוכנה לנתק את הצד הרוסי. 

אז איך זה יעבוד בעתיד?
"אני מאמין בשיתוף פעולה בין הבנק לבין פינטקים שמציעים את תחומים שהוא לא מתמחה בהם. במצב כזה הבנק לא יספק את השירות, אבל יפנה אותי למי שכן". עם זאת, דנקר מודע למורכבות ביישום המהלך: "הבעיה הגדולה היא שפעמים רבות הפינטקים נכנסים לשירותים מהם הבנקים לא מעוניינים להרפות או יש שירותים לא רווחיים לבנקים, שאליהם לא נכנסים פינטקים, כמו תחום המזומן". לדבריו: "יהיו שירותים שיתומחרו יותר גבוה כי הסובסידיות הצולבות בתוך הבנקים ייעלמו. מערכות התשלומים סבסדו שירותים אחרים. שרשרת הערך של הבנקאות ובתשלומים ספציפית בעצם מתפרקת ומתחברת מחדש".

קריפטו כתחליף. האמנם?

כאמור, אחד השינויים המרכזיים במציאות הדיגיטלית הוא צמיחת המטבעות הדיגיטליים. "הקריפטו הוא סיפור אחר לגמרי", מתעקש דנקר. "יש הלך רוח שאומר שהבלוקצ'יין (טכנולוגיה לביצוע פעילות עסקית מאובטחת) הוא פתרון להרבה מאוד בעיות. עם זאת, מי אמר שזה הפתרון הטוב ביותר לבעיות בעולם הבנקאות? צריך לשים לב שמטבעות קריפטוגרפיים הם פופולריים מאוד כנכס השקעה ולא כמנגנון תשלום. כמנגנון תשלום הוא בעייתי, ובעיקר סובל מתנודתיות. אם קניתי היום טאקו, ושילמתי עליו בביטקוין, יכול להיות שמחר יתברר שקניתי טאקו ב-300 שקל".

איך הבנקים ישתלבו בעולם הקריפטו?
"בשלב הראשון הם יעזרו ללקוחות להשקיע בקריפטו כנכס השקעה. השלב הבא יהיה הופעה של שני סוגים חדשים של מטבעות קריפטוגרפיים, שהם המטבעות היציבים - הסוג הראשון יהיה של הבנקים המרכזיים, הסוג השני יהיה מטבעות יציבים פרטיים". דנקר מכנה מצב זה כ"מרוץ חימוש" - "אם למדינה אחת יש מטבע דיגיטלי ולאחרת אין, היא מסתכנת בכך שהיא הופכת ללא רלוונטית וזה קריטי למסחר הבינלאומי. יש כאן ניסיון לשמור על שליטה".

הבנקים המרכזיים לא אוהבים את המטבעות היציבים הפרטיים
"מצב זה מאפשר לעשות עסקאות גדולות, בערכים אמינים לחלוטין, מבלי שתהיה להם יכולת לראות אותן, ומבחינתם זה יכול להוביל לבעיה ביציבות. אבל הם גדלים מהר מאוד. אם יהיו מטבעות יציבים פרטיים אמינים בהם ניתן לסחור ללא חיכוך במערכת הפיננסית, אז מדוע נבחר במטבע הדיגיטלי של הבנק המרכזי?". דנקר טוען שאנחנו חייבים להבין את ההשפעה של המטבעות הדיגיטליים על הבנקים: "מדברים על מתן אפשרות להחזיק במטבע הדיגיטלי של הבנק המרכזי. נניח שיגבילו אותו ל-3,000 יורו. אני עכשיו חושב על 400 מיליון אירופאים הולכים לבנק ומושכים 3,000 יורו לארנק הדיגיטלי שלהם במקום לשים אותם בבנק, זה משמעותי מאוד ליכולת הפעילות ומתן האשראי של הבנקים".

הביטקוין יחליף את הכסף כמו שאנחנו מכירים אותו היום?
"אני לא מאמין גדול באלטרנטיבה של מציאות מדומה לחיים האמיתיים. אם נסתכל על האבולוציה של ביטקוין, מדובר במטבע לא יציב. גם אם יש מדינות שכרגע המדיניות המוניטרית שלהן לא מצליחה, זה עדיין לא אומר שביטקוין הוא הפתרון. פעם הייתה דולריזציה של כלכלת מדינה, האם תהיה גם 'ביטקוניזציה'? לא יודע, אבל מקווה שלא נגיע למצב כזה. איך תלך למוכר הבננות בשוק ותסביר לו שהוא צריך לקבל כסף מהטלפון בשבריר ביטקוין עם ערך לא ברור?", אומר דנקר. "אם נסתכל אפילו על שיעורי האינפלציה של מערכת הכספים פיאט הבעייתיים, הם עדיין יציבים לעומת השינויים במטבעות הקריפטו. אם עושים מטבעות יציבים, אז גם ככה הם מושפעים מהאינפלציה בדולר. אם יש צורך לשנות את המדיניות בגלל אינפלציה, אז זה מה שצריך לעשות, לא להחליף את המטבעות".

אוליבייה דנקר

תפקיד: שותף בתאגיד הייעוץ האסטרטגי מקינזי, מנהל תחום הידע בנושא תשלומים; מייעץ ללקוחות בנושאים אלו ומנהל פרויקטים בתחום.
משהו נוסף: בעל תואר שני בהנדסה; כיום מתגורר בבריסל.