בישראל עלולים לפספס את הרכבת: גל הלגליזציה באירופה רק יתחזק

ביום שלישי האחרון, הפרלמנט של מלטה אישר לגליזציה של קנאביס, ברוב של 36 נגד 27 ובתמיכת ראש הממשלה רוברט אבלה. על פי החוק, תהיה לגליזציה מלאה של החזקת עד 7 גרם קנאביס, ויותר גידול של עד 4 עציצים לשימש אישי. החזקה של עד 28 גרם תוביל לקנס של לכל היותר 100 יורו, והדבר יוביל להפסקת החיפושים המשטרתיים - כך שגם החזקת כמויות גדולות יותר תוכל להתרחש ללא איומים. חנויות יוכלו למכור קנאביס לעד 500 לקוחות קבועים באופן חוקי לחלוטין, ורק השימוש במרחב הציבורי תוגבל. בכך, מלטה הופכת למדינה הראשונה באירופה שמחילה לגליזציה מלאה.

הראשונה? בערך. המודל בהולנד הוא משונה, ומקורו בהיסטוריה הייחודית של המדינה. בסקירת מודלי לגליזציה שפרסמתי במסגרת ארגון "שולה המוקשים", הראיתי שבהולנד, בניגוד למדינות מערביות רבות, מעולם לא פעלה תנועה אידיאולוגית להוצאת סמים מחוץ לחוק. הסיבה שהקנאביס נאסר בה היא מחויבותה להסכמים בינלאומיים דוגמת אמנת ז‘נבה 1925 לאי הפצת סמים. מודל הלגליזציה ההולנדי הנוכחי ראשיתו בשנת 1976, אז ניתן היתר ל"מוכרים ביתיים" למכור קנאביס על פי מספר תנאים: כמות קטנה, בלי פרסומות, בלי סמים קשים ובלי מכירה לקטינים. בעקבות פסיקת בית משפט שקבעה ש"קופי שופס" (יופמיזם הולנדי לחנויות קטנות לממכר קנאביס) עומדות בתנאים הנ"ל, נוצר מודל הלגליזציה המוכר של הולנד: קופי שופס שלקוחות יכולים להיכנס אליהן "מהדלת הקדמית" ולקנות עד 5 גרם קנאביס.

עם זאת, המודל אינו מתיר גידול וסיטונאות חוקית של קנאביס ולמעשה מעלים עין מן העובדה שהקופי שופס משיגות את הקנאביס שלהן בשוק השחור, "מהדלת האחורית". כך נוצר מודל יוצא דופן שבו החלק האחרון בשרשרת הייצור (מהקמעונאי עד הצרכן) חוקי, אך החלק הראשון (מהיצרן עד הסיטונאי) אינו חוקי.

בשנת 2013, עיריית אוטרכט יזמה הצעת לגליזציה עם משחק מילים בלתי ניתן לתרגום: Manifest Joint Regulation, במטרה לנסח הנחיות לתעשיית הקנאביס שיאפשרו פיתוח של תעשיית גידול חוקית. בעקבות הצעת חוק מ־2017 להחריג מרדיפה פלילית יצרנים הפועלים תחת פיקוח המדינה, גובש המניפסט הזה לכדי ניסוי לאומי. החוק עבר ברוב קטן של 77 נגד 73 ,והשנה הוא התחיל במספר רשויות מקומיות. ההקלה הרגולטורית המשמעותית ביותר היא ביטול מגבלת האחסון בחנות. כדי למנוע שיווק סיטונאי נאסר על הקופי שופס להחזיק מעל 500 גרם קנאביס בבת אחת, אתגר עסקי עבור הקופי שופס ואתגר אכיפתי עבור המשטרה. ההקלה הרגולטורית תאפשר לחנויות להחזיק בכל כמות שיהיו זקוקות לה עבור הפעילות העסקית, ובצורה כזאת להכשיר גם את צד הסיטונאות וגידול הקנאביס.

בישראל עלולים לפספס את הרכבת

באוקטובר האחרון, גם לוקסמבורג הכריזה שתיישם בקרוב מודל דומה לזה של מלטה, אך ה"דג הגדול" ביותר הוא גרמניה -המדינה הגדולה והעשירה באירופה. במסגרת ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו לאחרונה תחת הקנצלר החדש אולף שולץ הסוציאל-דמוקרט עם המפלגה הירוקה וה-FDP הליברלים, גרמניה התחייבה לבצע לגליזציה מלאה של קנאביס. לארס לינדמן מה-FDP פרסם בטוויטר שבעיני "הלגליזציה של קנאביס, שנבלמה במשך זמן ארוך בידי האיחוד [כינוי ל-CDU, מפלגת השלטון בגרמניה במשך 16 שנים, ע.א], תאפשר לנו מכירה מאוסדרת וממוסית, איכות מפוקחת והגנה על צעירים דרך חינוך".

ואכן, האופוזיציה השמרנית בפרלמנט תקפה את המהלך, כינתה אותו "ניסוי מסוכן" והאשימה את הממשלה בכך שהיא "הופכת סם מזיק לבריאות למוצר לייפסטייל". אך להצעה כבר יש רוב בציבור: 49% מהגרמנים תומכים בלגליזציה מלאה, ו-46% מתנגדים לה. הממשלה החדשה בגרמניה מתכננת מדיניות רכה יותר כלפי סמים ככלל, ותאפשר "תחנות בדיקה" לחומרים רעילים בסמי-רחוב, מה שצפוי להציל את חייהם של מכורים רבים.

בישראל, ועדה ממשלתית כבר פרסמה דו"ח ובו תמיכה בלגליזציה, אך התהליך עצמו מתנהל בעצלתיים. ח"כ שרן השכל, שדחפה ללגליזציה תחת הממשלה הקודמת, ממשיכה במאמצים להביא לכך בכנסת הזו - אך הוועדה שצפויה לבנות את מודל הלגליזציה הישראלי עוד לא התכנסה. עם גל הלגליזציה שעובר על אירופה, חשוב לא לפספס את הרכבת, של תעשיית קנאביס מקומית לצריכה ישראלית ויצוא כאחד, מה שיוכל להכניס לישראל כסף רב ולגוון את מקורות הייצוא שלנו.