ציונות נוסח חומה ומגדל: התוכנית לפיתוח רמת הגולן מפספסת את המטרה

"לישראלים שמחפשים מקום לבנות בו את ביתם - הרמה מחכה לכם. עושים היסטוריה בגולן" - כך צייץ בטוויטר ראש הממשלה, נפתלי בנט, לאחר שהממשלה אישרה הקמת שני יישובים חדשים ברמת הגולן.

שני יישובים, שמותחים קו ארוך וברור בין הנגב, יהודה ושומרון ורמת הגולן. בין חנון שבעוטף עזה, היישוב הדרומי שעל הקמתו המליצה המועצה הארצית לפני כשבועיים, לחומש, היישוב שפונה ב-2005 והיום ניצבים בו כמה קראוונים וישיבה פעילה, לאסיף ומטר, שני היישובים שאושרו בישיבה החגיגית בקיבוץ מבוא חמה שברמת הגולן.

אותה מנטרה לא רלוונטית, שממשיכה לדבוק במדיניות הקמת יישובים חדשים, במקום במדיניות חיזוק וביסוס הקיים. ריצת אמוק של פוליטיקאים ואחרים, שבאמת אוהבים את הארץ, ולא מבינים שהם בעיקר חונקים אותה מאהבתם.

למעלה ממאה שנה מאז שטרומפלדור איננו עימנו, והציונות הפופולארית לא מעזה לערער על המשפט שטבע - "במקום בו תחרוש המחרשה את התלם האחרון, שם יעבור הגבול". דווקא רמת הגולן - שבכל שטחה (1,200 קילומטרים רבועים, כמעט כמו כל גוש דן) גרים היום פחות מ-50 אלף תושבים (בקושי שכונה בפתח תקווה) - מוכיחה כבר 54 שנים שהקונצנזוס הרחב והגבול הבטוח לא זקוקים לפריסה אנושית גדולה. ומנגד, אם משיקולים ביטחוניים מוכרחים לשתול פה יישובים בכל פינה (בעוטף עזה, בשומרון או בגולן), מדובר במתכון בטוח להחרבת המדינה.

אלא שממשלת ישראל, כמו ממשלות קודמות ורבות לפניה, מעדיפה להמשיך להפריח סיסמאות פוליטיות, ביטחוניות ולאומיות ישנות - ציונות נוסח חומה ומגדל - במקום לעבור לשלב הבא: הצגת חזון תכנוני, סביבתי וחברתי, למדינה שתחגוג עוד מעט 74.

יישובים לאליטיסטים שלא יגורו בקצרין

ההסבר הכי מרגיז ששמעתי היום לאישור הקמת היישובים בגולן (כמו בנגב, כמו ביו"ש) הוא ש"הם מיועדים לאנשים שלמקום כמו קצרין לא יבואו". דומה מאוד לרציונל שתמך בשעתו בהקמת עומר או להבים, כפר ורדים או גבעת אבני.

תהיו רגע איתי בלופ הנפלא: יש אוכלוסיות חלשות בקצרין, בבאר שבע, בטבריה, באריאל או בקרית שמונה (הפתעה - ערים הן הטרוגניות וכוללות גם אוכלוסיות רווחה), אז נקים יישובים אליטיסטיים קטנים לידם (ותודה לוועדות הקבלה, שיורחבו כעת גם לישובים עד 700 משפחות), ולאחר מכן נקונן שקצרין, באר שבע, טבריה, אריאל או קרית שמונה הולכות ונחלשות.

ואחרי שגם מי שגדל ביישובים אלו והצליח משום מה לטפס בסולם הסוציואקונומי בורח לאותם יישובים אליטיסטים שלידם, מתברר שחייבים כמובן להקים עוד יישובים הומוגניים בסביבה, "שמיועדים לאנשים שלמקום כמו קצרין בטוח לא יבואו".

האיוולת הזו עולה לנו הון עתק, זמן יקר, ועל הדרך היא בעיקר מחלישה את הפריפריה ומרחיבה את הפערים מול אזור המרכז. החלוצים שיגיעו לפריפריה ישלמו מחיר זניח על הקרקע המסובסדת עליה יגשימו את החלום האולטימטיבי ל"בית עם גינה", בעוד כולנו נשלם את מחיר התשתיות שהמדינה תמתח עד לשם - חשמל, ביוב, תקשורת, כבישים, מוסדות חינוך, תחבורה ציבורית ועוד ועוד. סכומי עתק שיושקעו בשלב הראשון, וסבסוד שוטף ויקר שיימשך ככל הנראה לנצח.

ולפני שזה עולה לנו, כלל אזרחי ישראל, זה בעיקר עולה לאנשי הפריפריה, שמבינים היטב עד כמה הסכומים האדירים הללו - ההיקף הכולל של ההשקעה התקציבית בתוכנית עומד על מיליארד שקל - יכלו לעזור להם פי כמה.

התסכול הגדול הוא שאין על זה בכלל מחלוקת ודי במבט על ההיסטוריה הקצרה. עיר חזקה - חברתית, כלכלית, תעסוקתית ועוד - היא עוגן לכל אזור. המקום שאליו יגיעו כל תושבי הסביבה לעבודה, לקניות, לקבלת שירותי רפואה ועוד.

ועכשיו תסתכלו על הערים המוזנחות שלנו בפריפריה, ותבינו מה קורה כשמקימים לידן ישובים הומוגניים קסומים ואטרקטיביים בהרבה. למה לבוא לקרית שמונה, אם אפשר לגור בהרחבה של אחד הקיבוצים מסביב? למה לגור בקצרין, אם קולטים משפחות במבוא חמה? למה לגור באריאל, אם אפשר לקנות בית בהתנחלות ליד?

מודדים הצלחות במספרים ובאקסלים

אבל כאמור, הרכבת כבר יצאה. הממשלה עצמה אמנם הגדירה היום את קצרין "עוגן מרחבי", במסגרת אישור "התוכנית לעידוד צמיחה דמוגרפית ביישובי מועצה אזורית גולן וקצרין". אבל שנייה אחר כך, היא אישרה דה-פקטו את המשך ביזור האנרגיה והתושבים בגולן, וזרקה בקושי כמה עצמות לחיזוק ה"עוגן המרחבי" קצרין, שנקראת עיר רק מסיבות פוליטיות, והיא כוללת בסה"כ 7,300 תושבים ו-2,700 דירות וצמודי קרקע.

אז קצרין תמשיך לקלוט בעיקר אוכלוסייה חלשה (בחודש הקרוב יתפרסמו מכרזים למכירת מגרשים להקמת 1,600 דירות נוספות בקצרין, שמיועדות בעיקר לאנשים שיקנו דירה רק משיקולי מחיר), היישובים הקיימים לידה יקלטו תושבים חדשים במשורה בלבד (כי עדיף לשמור את המגרשים, ויש פוטנציאל לשיווק אלפים כאלה כבר מחר בבוקר, לדור הבא), ומאות מיליוני שקלים יזרמו להקמת ישובים קהילתיים חדשים וחלשים, עד הסיבוב הבא.
ואולי יותר מהכל, דווקא השורה התחתונה מוכיחה עד כמה התוכנית גרועה: הממשלה הצהירה כי תכפיל את אוכלוסיית רמת הגולן עד 2025 - יעד של מאה אלף ישראלים, לעומת 53 אלף היום (כ-27 אלף יהודים, כ-24 אלף דרוזים והשאר עלווים).

בפעם המי יודע כמה, מי שימשיך למדוד הצלחות וכישלונות רק לפי מבחן המספרים והאקסלים, במקום למקד את תשומת הלב בשדרוג התעסוקה והשכר, החינוך, התחבורה היעילה או שירותי הבריאות בפריפריה, יגלה די מהר שהוא נשאר בלי תושבים חדשים, ועם המשך הגירה שלילית של אלה שיכלו לברוח מהפריפריה הרחוקה. למרות אוויר הפסגות ונופי בראשית, מסתבר שהישראלים מעדיפים את ארץ ההזדמנויות הצפופה שמציעה להם גוש דן.