בפרק בסדרת הקומדיה האמריקאית "המשרד", מייקל סקוט, הבוס המגוחך שמגלם סטיב קארל, מוטרד מהאפשרות שסין תשתלט על העולם, כיוון שבזמן שהוא חיכה לתור לרופא שיניים הוא נאלץ לקרוא את הניו יורק טיימס והיו שם תחזיות אימה. הוא מספר לעובדים על תחזית שבה סין תעקוף את ארצות הברית עד 2020 ומבקש מהם רעיונות כדי לנצח את הענקית האדומה, אחרת הם כולם יצטרכו ללמוד לאכול בלי מזלגות ולנגן בצ'לו. "אמריקה צריכה להיות מספר אחת. אחר כך אנגליה. סין צריכה להיות מספר שמונה בערך", הוא אומר.
ובכן, הרעיונות של העובדים במשרד (שכוללים בעיקר סוכריות נגד צרבת שלא צריך לקחת כל יום) לא הועילו במיוחד. במקביל לעלייתה של האימפריה החדשה תוצרת סין, בפרק מהסדרה ששודרה ב-2005 לא יכלו לחזות את דונלד טראמפ, את ההסלמה בצפון קוריאה, את הקורונה ועוד הרבה גורמים שהמשיכו להוביל לשקיעתה האיטית של האימפריה האמריקאית. המתח שהיה כבר אז באוויר ביחס לשינויים בתמונת מאזן הכוחות העולמי החריף. כדי להרגיע אותו עם קצת מידע מהימן ואחראי יש את הפודקאסט השבועי שלנו "the Asia chessboard".
הפודקאסט מכיל ראיונות עומק עם אקדמאיים מומחים, פוליטיקאים ממולחים ואנשי אסטרטגיה מבריקים, שמנסים להבהיר ולהסביר את הכלים הנעים על לוח היבשת המתפתחת - מההימלאיה ועד ים סין הדרומי. התוכנית שייכת למרכז לחשיבה אסטרטגית בוושינגטון, והמנחה הוא ד"ר מייקל ג'יי גרין, היועץ הבכיר של הנשיא לשעבר ג'ורג' בוש לענייני אסיה. הוא מתמקד, כמובן, בהשלכות של התנודות והתזוזות על המדיניות האמריקאית, ומשתדל לפרוש מאחורי כותרות היום האקטואליות מצע היסטורי, תרבותי ופרשני רחב.
בתקופה האחרונה, כאמור, מתחוללים הרבה שינויים בתחום הגיאו - פוליטי באסיה. ביפן למשל מתחולל שינוי ענקי - כפי שמסביר ד"ר יושי פינבשי, אקדמאי, עיתונאי וסופר. אחרי מלחמת העולם השנייה ראש ממשלת יפן, שיגרו יושידה, פיתח סט של עקרונות למדיניות החוץ של המדינה, שנודעו בשם "דוקטרינת יושידה". העקרונות היו די פשוטים - יפן מסתמכת על ארצות הברית למטרות ביטחון, מפחיתה בפיתוח צבאי עצמאי ומשקיעה את הכסף שנחסך בפעולות האלה בצעדים שנועדו להאיץ את צמיחתה הכלכלית.
באופן הזה, יפן קבעה את מקומה כארץ של סחר ומכר והפכה למעוז ההונדה, הטויוטה, המיצובישי והסכינים החדות שאנחנו מכירים היום. יושידה כיהן בשנות החמישים, הביטוי "דוקטרינת יושידה" נטבע בשנות השבעים על ידי אמריקאים, והרבה שינויים לא חלו מאז בתחום מדיניות החוץ של יפן, עד לשנים האחרונות בזמן כהונתו של ראש הממשלה שינזו אבה. אבה העלה את תקציב הביטחון, וטיפח יחסים עם רוסיה ועם הודו כדי להיאבק בענקית הסינית. הוא נאלץ לפרוש בזמן הקורונה בשל בעיות בריאות, אבל אדוות של האבנים שהוא זרק למים השקטים והפציפיסטיים של המדיניות היפנית ממשיכות להרטיב את ממשיכו, יושיהדה סוגה.
בפרק אחר בנושא ברית ההגנה בין ארצות הברית, בריטניה ואוסטרליה שהוכרזה בספטמבר של 2020 על ידי ג'ו ביידן, גרין מדבר עם פרופסור רורי מטקלף, ששנייה לפני הקורונה הוציא ספר בשם "Indo-Pacific Empire: China, America and the contest for the world's pivotal region" ושנייה אחרי הקורונה נאלץ לתקן את המהדורה בשל השינויים שהתרחשו בזמן המגפה. הם מדברים על התנאים שהובילו להסכם החדש, ותוהים על האסטרטגיות החדשות של ביידן, והאם השינוי בינו לבין טראמפ המלחמתי יכול באמת להוביל להרגעת האיזור.
חצי שעה דחוסה במידע, רעיונות, אסטרטגיות והיסטוריה
הפודקאסט חגג לאחרונה חמישים פרקים, ולכבוד המאורע החגיגי התארח דויד ברטו לשוחח על האפשרות שכוחות אמריקאים יכנסו לאיזור האינדו פסיפי - מה האסטרטגיה להשאיר אותם שם, ואיך הלוגיסטיקה של האפשרויות משפיעה על האסטרטגיה.
כל פרק מכיל בערך שלושים דקות דחוסות במידע, רעיונות, אסטרטגיות, היסטוריה ומושגים בתחום מדעי המדינה. הוא לא יעזור לאף אחד לנצח את סין כמו שרצה מייקל סקוט, אבל הוא כן יעזור להתכונן למה שצפוי לבוא.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
