נתוני המאקרו של ישראל בולטים לטובה: האם אנו בפתחו של עשור הזהב?

מדינת ישראל מפגינה בשנים האחרונות עוצמה יוצאת דופן בהשוואה למדינות מפותחות בעולם - מבחינת פרמטרים מאקרו-כלכליים, כגון תמ"ג לנפש, אינפלציה, חוב ממשלתי, צמיחה וכו'.

באוקטובר האחרון פרסמו שניים מהגופים הכלכליים הבינלאומיים המובילים בעולם - קרן המטבע הבינלאומית (IMF) וארגון ה-OECD - המורכב מ-37 מדינות מפותחות, אשר אחראיות ליותר מ-60% מהתוצר העולמי - את תחזיותיהם לכלכלה העולמית.

בתוך העננה הפסימית שאפפה את התחזיות הכלכליות לרוב מדינות העולם, שעודכנו כלפי מטה עקב נגיף הקורונה, בלטה לטובה ישראל בעדכון התחזיות שלה כלפי מעלה.

כלכלת ישראל בהשוואה למדינות העולם

המדד המקובל להשוואה בין רמת התפתחות כלכלית של מדינות הוא תוצר מקומי גולמי (תמ"ג) לנפש, או במילים פשוטות - חלוקת סך התוצר המקומי בכמות התושבים. התמ"ג לנפש בישראל במונחים דולריים עמד בשנת 2020 על כ-43.4 אלף דולר, והמדינה דורגה לראשונה בין 20 המדינות המובילות בעולם, כשהיא ממוקמת במקום ה-19, תוך שהיא מקדימה כלכלות מפוארות כמו צרפת, יפן ובריטניה.

בהשוואה לעשור הקודם זהו שיפור משמעותי, שכן אז דורגה ישראל במקום 32. תקופת הקורונה עשתה טוב לכלכלת ישראל, בשל גידול בהיקף יצוא הטכנולוגיה - המהותי בתרומתו לתמ"ג בישראל באופן יחסי בהשוואה למדינות אחרות.

אין הדבר מעיד על אירוע חד-פעמי, מאחר שמדובר בקפיצת מדרגה עולמית באימוץ טכנולוגיה לחיינו, ובהקדמת המאוחר במספר שנים בעקבות הקורונה, והמצב אינו צפוי לשוב לאחור לימים של טרם הקורונה, כך שישראל תמשיך ליהנות מכך גם בהמשך.

בצד החוב, נתון נוסף המשקף איתנות פיננסית של כלכלות בעולם, בלטה ישראל בעשור האחרון לחיוב בהשוואה עולמית בהקטנת יחס החוב לתוצר. מגמה זו הייתה תוצאה של מדיניות כלכלית אחראית, ובמיוחד לאור העלייה המשמעותית של החוב במדינות המפותחות באותה התקופה. ההערכות הן שהמגמה הזו של ירידה ביחס החוב-תוצר תמשיך בקצב מואץ גם בשנים הקרובות.

שוק ההון הישראלי כבר אינו מוגדר כ"שוק מתעורר", והוא מסווג כעת כ"שוק מפותח", דבר המושך משקיעים זרים רבים מעבר לים, הרואים בישראל יעד השקעה אטרקטיבי, ויביא לזרימת כספים רבים ולהשקעה בישראל.

ההחלטה על שינוי הסיווג של ישראל התקבלה בעקבות התפתחותו ופתיחתו של שוק ההון הישראלי, ובמקביל להצטרפות ישראל לארגון ה-OECD. כמו כן, השקל החזק מול סל המטבעות מהווה יתרון נוסף למשקיעים בישראל על פני השקעה במדינות אחרות בעולם. בעשור האחרון התחזק השקל מול הדולר בכ-19% ומול האירו בכ-31%.

ישראל כיצואנית של טכנולוגיה והייטק

מנוע הצמיחה העיקרי של ישראל הוא יצוא הייטק, המסתכם כיום בכ-53% מסך היצוא של ישראל, ועל פי אומדן של מכון היצוא הישראלי, הוא גדל בשנת 2021 בכ-20%, והסתכם להיקף כולל של כ-70 מיליארד דולר, זאת בהמשך לצמיחה של כ-8% בשנת 2020.

יצוא השירותים בסקטור ההייטק זינק משנת 2014, אז הסתכם בכ-18 מיליארד דולר, וקפץ לכ-45 מיליארד דולר בשנת 2021, זינוק של כ-150%. כיום, ישראל אחראית ליצוא של כ-8% מכמות היוניקורנים (סטרטאפים המוערכים בשווי כספי של מעל 1 מיליארד דולר) בעולם. מדוח של רשות החדשנות לשנת 2020 עולה כי למעלה מ-10 מיליארד דולר גויסו בהשקעות הון סיכון, דבר המעיד שהביקוש לטכנולוגיה ישראלית נמצא בשיאו. העובדה כי תעשיית ההייטק בישראל מתבססת רק על 9.8% מסך העובדים במשק - לפי הדוח השנתי של רשות החדשנות - מספקת אופטימיות רבה לעשור הקרוב, שמספר זה ילך ויגדל עם השנים.

המכפיל הדמוגרפי יתמוך בכלכלה הישראלית

גורם חשוב נוסף התומך בכלכלת ישראל הוא המכפיל הדמוגרפי. ישראל היא מדינה ייחודית מבחינה דמוגרפית, המתאפיינת בשילוב חריג של פריון גבוה, תמותה נמוכה והגירה חיובית וכל אלה מביאים לגידול מהיר של האוכלוסייה.

נכון לסוף שנת 2020 חיו בישראל כ-9.3 מיליון תושבים, ובעשור האחרון גדלה כמות התושבים בכ-1.6 מיליון בני אדם. לפי התחזית של הלמ"ס, בעוד כעשור, בשנת 2031, תעמוד אוכלוסיית ישראל על כ-11.3 מיליון תושבים, קרי תוספת של כ-2 מיליון איש. לשם ההמחשה, מדובר על תוספת של יותר מארבע ערים עם כמות תושבים כמו של תל אביב. זהו קצב גידול של כ-200 אלף תושבים בשנה (כ-1.8% בממוצע בשנה).

אם נוסיף לכך את מצבה הכלכלי הטוב של ישראל בהשוואה למדינות אחרות, ואת גילויי האנטישמיות הגוברים בעולם, ניתן להניח גם זרם הגירה גובר לישראל בעשור הקרוב.

בשנים 2002 עד 2017 היגרו לישראל כ-184 אלף בני אדם, מרביתם מתחת לגיל 40, כך שמדובר באנשים בגילי העבודה ברובם. להשוואה, בארה"ב לדוגמה, קצב גידול האוכלוסייה נמצא במגמת ירידה ארוכת-שנים, ובשנת 2020 גדלה האוכלוסייה ב-0.4% ובשנת 2021 הגיעה לשפל של 0.1%, ובמדינות ה- OECD קצב גידול האוכלוסייה הממוצע בשנת 2020 עמד על 0.4%.

גז, עצמאות אנרגטית והסכמי השלום

מדינת ישראל הפכה ליצואנית גז, ולעצמאית מבחינה אנרגטית, ונכון לסוף שנת 2019 התבסס משק החשמל בישראל על כ-66% גז טבעי וכ-7% אנרגיה מתחדשת. מגמה זו צפויה להמשיך ביתר שאת, והמספרים הללו צפויים לגדול ולהוביל לצמצום התלות האסטרטגית והכלכלית של ישראל בנפט ובפחם.

כיום ישראל מייצאת גז טבעי לירדן ולמצרים, ומקדמת אופציות ליצוא גז טבעי בצנרת לאירופה, אשר עתידות לדחוף את כלכלת ישראל צעד נוסף קדימה. הסכמי אברהם שנחתמו עם מדינות ערב (איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו וסודן), ונרמול היחסים, החלו להניב פירות כלכליים לישראל, ואלו צפויים לצמוח בקצב גבוה בשנים הקרובות. לדוגמה, על פי נתוני הלמ"ס, בשנת 2020 עמד היקף הסחר בין ישראל לאיחוד האמירויות על כ-125 מיליון דולר, והוא קפץ במחצית הראשונה של שנת 2021 לכ-500 מיליון דולר בסחורות בלבד - לא כולל שירותים.

לסיכום, במבט קדימה בהחלט ניתן להתרשם שכלכלת ישראל עשויה להמשיך ולבלוט לטובה ביחס לשאר מדינות העולם המפותחות. האינפלציה, המצויה בתחום היעד של בנק ישראל בטווח של 1%-3%, סביבת הריבית הנמוכה, אשר תתמוך בכלכלה, צמיחת התוצר, בהובלתו של מגזר הטכנולוגיה שימשיך לתרום את חלקו, הגירעון המצטמצם והגורם הדמוגרפי - כל אלה עשויים להוות כר פורה לביסוס העשור הנוכחי כעשור הזהב של ישראל.

הכותבים הם מנכ"ל ומנהל השקעות בכיר באילים קרנות נאמנות. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם