האם יוניליוור איבדה 20% מערכה בגלל החרם של בן אנד ג'ריס?

שם: איילת שקד
מפלגה: ימינה
תאריך: 19.1
ציטוט: "חצי שנה אחרי שהודיעה לאבי זינגר, הבעלים של בן אנד ג'ריס ישראל, על סיום ההתקשרות עמו בשל סירובו להפסיק למכור את הגלידות ביהודה ושומרון, חברת יוניליוור העולמית רושמת התרסקות חסרת תקדים של 20.7% בשווי המניה שלה - הפסד מצטבר של כ-26 מיליארד דולר"
ציון: מטעה
שרת הפנים איילת שקד שיתפה ב-19.1 דיווח של כתב חדשות 12 ירון אברהם, לפיו "חצי שנה אחרי שהודיעה לאבי זינגר, הבעלים של בן אנד ג'ריס ישראל, על סיום ההתקשרות עמו בשל סירובו להפסיק למכור את הגלידות ביהודה ושומרון, חברת יוניליוור העולמית רושמת צניחה של 20.7% בשווי המניה שלה - הפסד מצטבר של כ-26 מיליארד דולר". שקד הוסיפה כיתוב משלה לציוץ: "לא שווה להחרים את ישראל".

בדקנו האם אכן, כפי שנאמר בידיעה וכפי שרמזה שקד, הירידה בשווי המניה של חברת יוניליוור נבעה מההחלטה של בן אנד ג'ריס.

מקורו של הדיווח של אברהם בהודעת יח"צ בעלת ניסוח זהה, שהפיצה בן אנד ג'ריס ישראל לעיתונאים ב-19.1. בהודעה המלאה נקבע כי מדובר ב"התרסקות חסרת תקדים... תוצאה של עבודה מאומצת של משרד החוץ והקהילות היהודיות בחו"ל המנהלים בימים אלו מאבק רחב היקף אל מול יוניליוור העולמית". ראשית נציין כי מי שהודיעה לזינגר על סיום ההתקשרות איתו היא לא יוניליוור עצמה - תאגיד רב לאומי ענק - אלא חברת בן אנד ג'ריס העולמית, השייכת ליוניליוור מאז שנרכשה על ידה בשנת 2000. מיד לאחר התפוצצות הפרשה פרסמה יוניליוור הודעה בה הדגישה את הבידול בין שתי הישויות והתעקשה כי "נותרה מחויבת לנוכחות בישראל".

טווח הזמן שנבחר לבדיקת התנהגות המניה של יוניליוור הוא כאמור חצי שנה - מה-19.7.21, היום שבו הודיעה חברת בן אנד ג'ריס העולמית על סיום ההתקשרות עם הזיכיון הישראלי שלה, ועד ה-19.1.2022. ואכן בששת החודשים הללו ירד ערך המניה של יוניליוור במעט יותר מ-19%. אלא שבדיקה מעמיקה יותר מגלה כי הקשר בין התנהגות המניה לזווית הישראלית קלוש ביותר.

ראשית, כפי שכותבת בן אנד ג'ריס ישראל בעצמה בתחתית הודעת היח"צ שהפיצה, הצניחה של השבוע האחרון במניית יוניליוור מקורה בכלל ברכישה שהתכוונה לבצע ענקית המזון והמשקאות, שנפלה ברגע האחרון. הדיווחים על כישלון אפשרי של העסקה בין יוניליוור לחברת GSK החלו לצוץ כבר ב-14.1, והפכו לרשמיים ב-19.1. בזמן זה צנחה המניה ב-10.7%, לאחר תקופה של כמה חודשי עלייה עקבית. אחרי פרסום הציוץ של שקד ביום רביעי, אגב, כבר הספיקה יוניליוור להתאושש קמעה, ועד לסגירת המסחר ביום שישי קפצה המניה ב-4.5%.

בחירת חלון זמן של חצי שנה לבחינת המניה גם היא עלולה להטעות. בתקופה זו, כאמור, אכן ערך המניה ירד בכ-19% (15%, נכון ל-23.1). אלא שבימים שלאחר ההודעה של בן כהן וג'רי גרינפילד על כוונתם להפסיק למכור גלידה בשטחים, מניית יוניליוור בקושי נפגעה - ורשמה ירידה של פחות מאחוז. עם זאת, ב-22.7, שלושה ימים לאחר מכן, פרסמה החברה את הדוח הרבעוני שלה לרבעון השני של שנת 2021. ביצועי החברה והתחזיות שלה להמשך השנה כנראה לא נסכו ביטחון בקרב המשקיעים, והמניה איבדה כ-6% מערכה - יותר מפי 6 מאשר בעקבות ה"סערה" הישראלית. בדיווחי העיתונות הכלכלית מאותם ימים ובניתוחים של מומחי שוק ההון הסיפור הישראלי כלל לא מוזכר כאחד הגורמים לביצועים המאכזבים של המניה.

ירידה דומה אירעה כחצי שנה קודם לכן, עת דיווחה יוניליוור על ביצועי הרבעון האחרון של שנת 2020 ופרסמה את הדוחות הכספיים שלה לשנה כולה. ערך המניה אז, בין ה-2-5.2.2021, צנח ביותר מ-8% - יותר מחצי שנה לפני ההתפתחות בזירה הישראלית. למעשה, הקשיים של קונגלומרט המזון והתמרוקים החלו יותר משנה קודם לכן, ונראה שכמו רוב הביצועים המאכזבים בתקופה הזו, ניתן לשייך אותם לנזקי הקורונה יותר מאשר ל"מאבק של הקהילות היהודיות בחו"ל". מניית יוניליוור רשמה ערך שיא של 212 ש"ח ב-30.8.2019, ומאז ועד היום איבדה כ-30% מערכה. בתקופה זו נרשמו כמה וכמה ירידות של יותר מ-20%, כך שהקביעה של בן אנד ג'ריס ישראל כאילו מדובר ב"התרסקות חסרת תקדים" אינה נכונה.

בהודעת שהפיצה בן אנד ג'ריס צוין גם כי "לצורך השוואה, המנייה של המתחרה הגדולה נסטלה עלתה ב-5% בששת החודשים האחרונים". כאן נראה שבזיכיון הישראלי של יצרנית הגלידה דייקו מעט יותר. בתקופה שבין ה-19.7 ל-19.1 רשמה מניית נסטלה עלייה של 4.7%. אלא שליוניליוור מספר מתחרים נוספים, ולא ברור על פי מה נקבע כי נסטלה היא "המתחרה הגדולה". מניית ג'ונסון אנד ג'ונסון, לשם השוואה, ירדה ב-1.2% באותה תקופה, מניית הנקל, ענקית מוצרי הצריכה והטואלטיקה הגרמנית, ירדה ב-10%, מניית לאודר ירדה ב-6%, ומניית דנונה ב-2%. עם זאת, מניית פרוקטר אנד גמבל בחצי השנה האחרונה קפצה בכמעט 16%, מניית קלוג ב-2.8% וחברת פפסיקו רשמה עליה של כ-12% בערך המניה. המתחרות הישירות של יוניליוור אכן רשמו עליות מרשימות או ירידות מתונות בהרבה מחברת האם של בן אנד ג'ריס.

בנוסף, קשה להתעלם מהיקף הפעילות שננקטת נגד התאגיד הענק על ידי גורמים רבים בארה"ב. מאז ההודעה על הפסקת הפעילות ביהודה ושומרון, מדינות רבות בארה"ב, בהן פלורידה, טקסס, ניו יורק, ניו ג'רזי ואחרות, הודיעו על כוונתן למשוך השקעות בהיקף של מאות מיליוני דולרים מהחברה. בהתאם לחוקים האוסרים על חרם על ישראל, שנחקקו בארה"ב בשנים האחרונות כחלק מהמאבק בתנועת ה-BDS, ראשי מדינות אלו הקפיאו השקעות של קרנות פנסיה ואף אסרו על גופים מדינתיים להתקשר עם יוניליוור. גם פוליטיקאים ברמה הארצית בארה"ב פעלו בחודשים האחרונים נגד החלטת החברה, ולאחרונה פרסמה חברת פנדסמית' (Fundsmith), קרן השקעות לונדונית ואחת המשקיעות הגדולות ביוניליוור, דוח שנתי ללקוחותיה בו ביקרה בחריפות את התנהלות החברה וקבעה כי ההתעסקות הפוליטית בהקשר הישראלי פגעה בביצועיה.

לבסוף, יש לציין כי בניגוד למשתמע מההודעה שהופצה ומהדיווח של אברהם ששיתפה שקד, הצניחה של מניית יוניליוור אין משמעותה "הפסד מצטבר של כ-26 מיליארד דולר" לחברה עצמה, אלא ירידה בשווי השוק שלה בלבד, והפסד לבעלי המניות.

לסיכום, בחצי שנה שעברה מאז הודיעה בן אנד ג'ריס העולמית על כוונתה להפסיק למכור גלידה ביהודה ושומרון, מניית חברת האם שלה, יוניליוור, אכן צנחה בכ-20%. עם זאת, מבט רחב יותר מראה כי מדובר בהמשך מגמה שהחלה הרבה קודם, וכי הירידה החדה האחרונה היא תוצאה של מהלך עסקי שנכשל. ההודעה של בן אנד ג'ריס הצית מאבק נרחב בארה"ב במסגרתו מספר רב של מדינות הודיעו על הקפאה ומשיכה של השקעות בחברה, בהיקף של מאות מיליוני דולרים. אך קשה לקשור באופן ישיר או להוכיח קשר סיבתי בין צעדים אלו לירידות נקודתיות בשווי המניה. לכן הקביעה של שקד ושל חברת בן אנד ג'ריס ישראל מטעה.