למורי ישראל מגיע ייצוג ראוי יותר

מאבקה העיקש של מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד למען זכויות המורות והמורים בתקופת הקורונה עולה לכותרות שוב ושוב. לכל אורך הדרך היא תוקפת בחריפות את החלטות הממשלה, החל במלחמתה כנגד הרצון להוסיף ימי לימוד בתחילת הקורונה, ועד הניסיון האחרון להשבית את מערכת החינוך בשל ההחלטה לפטור את התלמידות והתלמידים מחובת בידוד.

אני מודה שהיחס שלי למאמצים ההירואיים של יפה בן דוד להגן על זכויות המורות והמורים אמביוולנטי. מחד, אני מאמין גדול בצורך להעניק לנשות ואנשי החינוך תנאי העסקה מכבדים, סביבת עבודה נאותה ושכר הולם. בעיני, מערכת החינוך היא התשתית החברתית-ביטחונית של מדינת ישראל, והמרכיב העיקרי שיכול להבטיח את הצלחתה הוא איכותם של עובדות ועובדי ההוראה. אם ננהג בכפיות טובה כלפי אלו העוסקים בחינוך ומקדישים לו את חייהם - לא נצליח להביא אל הכיתות את אלו שהיינו רוצים שיהיו המורות והמורים של ילדינו.

מאידך, קשה להשתחרר מהתחושה שיפה בן דוד מנצחת לפעמים בקרב אבל מפסידה במלחמה. הסתדרות המורים תחת הנהגתה מצליחה להביא לעובדות ועובדי ההוראה הישגים מסוימים בתקופת הקורונה, אבל מחירם של הישגים אלה כה גבוה עד שהם הפכו ללא כדאיים למורות ולמורים.

השמירה על זכויות המורות והמורים חייבת להיעשות בדרך שתתרום למעמדם וכבודם. אם המאבקים מציירים את נשות ואנשי החינוך ככאלה שלא אכפת להם מהתלמידות והתלמידים שלהם, וכל מה שמעניין אותם הוא החופשות שלהם; אם נוצר הרושם שהמורות והמורים אינם רואים את התמונה הרחבה, לא מוכנים לתת מעצמם כלום מעבר למה שהם חייבים, והם תמיד יעשו כמה שפחות במסגרת עבודתם - כנראה שמשהו במאבק למען עובדות ועובדי ההוראה מחטיא את המטרה.

בן דוד מנהלת מאבק מר, עיקש וחסר פשרות לטובתם של המורות והמורים, ועל כך היא ראויה להערכה. אבל בה בעת היא גם מבלבלת את הציבור הישראלי, שמתחיל לשאול את עצמו מהי דמותם האמיתית של עובדות ועובדי ההוראה בישראל: האם הם דומים למורות ולמורים של ילדינו, שאנו מכירים מקרוב כאוהבי אדם וחדורי תחושת שליחות, או שמא דווקא לדמות המתלהמת והכוחנית שאנו רואים פעם אחר פעם בחדשות.

לא כל אחד יודע להתראיין בכלי התקשורת. גם מי שמתראיין על תחום עיסוקו, שבו הוא ללא ספק בקי, חייב להתכונן לקראת הופעה בתקשורת כדאי להפגין שליטה עצמית ולשמור על גישה חיובית. אם תחפשו ביוטיוב את הראיון של יפה בן דוד ליונית לוי וקרן מרציאנו תמצאו אותו תחת הכותרת "מופע האימים של יפה בן דוד", והחיקוי שלה בארץ נהדרת משקף בצורה כואבת את הדרך בה היא נתפסת בציבור.

העיסוק של מנהיגי ארגוני המורים במאבקים קשים עלול להשכיח מהם לפעמים את הערכים שמאפיינים את נשות ואנשי החינוך. אפשר להגיע להישגים בכל הנוגע לתנאי העסקתם של עובדות ועובדי ההוראה גם בלי לפגוע בדימוי הציבורי שלהם. מגיע למורות ולמורים ייצוג טוב יותר, שיידע לשלב הגנה אמיצה על תנאי עבודתם וזכויותיהם יחד עם שמירה על כבודם.

הכותב הוא נשיא האקדמית חמדת, מכללה לחינוך בשדות נגב