איומים ממשלתיים על יבואנים או פיקוח לא יורידו את המחירים

רמת המחירים בישראל גבוהה בכ-15% ויותר מהממוצע בארצות המפותחות. שיעור האינפלציה בעשור 2020-2010 הוא נמוך יחסית לעולם כ-0.6% לשנה. רמת המחירים הגבוהה נובעת בעיקרה מרמת תחרותיות נמוכה יחסית הן בשירותים המקומיים והן ביבוא עקב היותנו "מדינת אי" עם בירוקרטיה כבדה המכבידה על הפעילות הכלכלית בכל התחומים ובעיקר בנדל"ן.

בשנת 2021 שיעור האינפלציה עלה ל-2.8% ובעדכון לעליית מחירי השכירות הריאליים, השיעור מגיע ל-3.5% בקרוב.

בחודשים האחרונים אנחנו עדים לעליות מחירים גבוהות יחסית בשורה ארוכה של מוצרים ושירותים, ממוצרי מזון דרך רכב יד שנייה, מספרות, מכבסות, מסעדות ועוד, זאת לצד המשך ההתייקרות במחירי דירות ושכר דירה.

צד ההיצע

ההסברים המקובלים בתקשורת ואצל חלק מהכלכלנים, אומרים שהגורם המרכזי הוא צד ההיצע - עליית מחירי היבוא (אנרגיה, הובלה וביטוח ביבוא, קשיים באספקה) הגורם השני הוא עליית מחירים עקב רמת התחרותיות הנמוכה במשק (קרטלים, ריכוזיות ביבוא ועוד).

להערכתי, שני גורמים אלה הם דווקא משניים. עליית מחירי היבוא קוזזה בחלקה הגדול על ידי התחזקות השקל בכ-10% מול סל המטבעות, כך שמחירי היבוא של מוצרים וחומרי גלם הוזלו בשיעור זה. הטענה שהתחרותיות במשק נמוכה - היא נכונה אולם לא חל כל שינוי בנושא זה בשנתיים האחרונות, כך שהסבר זה הוא חלקי ומשני.

לדעתי, הגורם המרכזי לעליית המחירים בשנה האחרונה הוא - לחצי הביקוש של הצרכנים. הצריכה הפרטית עלתה ב-10.5%, עלייה של פי שניים ויותר משנה רגילה והיא התמקדה בביקוש המקומי עקב מיעוט הנסיעות לחו"ל.

בתנאים אלה של תחרות משוכללת, יצרן ונותן שירותים מתכנן את נושא המחירים על בסיס עלויות וביקושים צפויים.

חברות התעופה ובתי המלון פועלים על בסיס מודלים סטטיסטיים מדויקים לשבועות ולחודשים הקרובים, אחרים פועלים על בסיס תחזיות ואינטואיציה המבוססת על ניסיון.

התגובה הראשונה של הסקטור העסקי להגדלת ביקושים משמעותית היא ביטול או צמצום ההנחות ומכירות סוף העונה, ולאחר מכן עליית מחירים יזומה.

הגדלה ארוכת-טווח

להערכתי, הסקטור העסקי מעריך ובצדק שהגדלת הביקושים המהירה היא ארוכת טווח לפחות שנה עד שנה וחצי ולכן "ראוי" להעלות מחירים. הסיבות לצפי זה הן:

1. בניגוד לתחושה הרווחת בציבור, מרבית המשפחות הגדילו משמעותית את ההון הפיננסי שלהן בשנתיים האחרונות. התשואות בשוק ההון (לדוגמה קרנות השתלמות העיקריות) עלו ב-14% בממוצע בשנת 2021 ועוד ב-6% בשנת 2020. רבות מהמשפחות נהנו מרווחים גדולים יותר, רווחים מסוג זה מופנים בחלקם לרכישות של מוצרים בני קיימא יקרים, שיפוצים והשקעות בנדל"ן.

2. המדיניות המרחיבה של ממשלת נתניהו הביאה לגידול בהכנסה הפנויה והשכר (כולל המענקים) בשנת 2020 בשיעורים של 3% עד 5% תהליך שנמשך בשנת 2021 עם הגאות העסקית.

3. הביטחון התעסוקתי של יותר מ-80% מהאוכלוסייה לא נפגע כלל בשנות המשבר. מתוך כ-4 מיליון מועסקים - כ-1.2 מיליון מועסקים בסקטור הציבורי והשירותים הציבוריים ועוד מספר דומה מועסק בענפים שכמעט לא נפגעו כגון: תעשיה, בינוי, תחבורה, פיננסים וביטוח. הענפים שנפגעו תעסוקתית ממש, כוללים פחות מחצי מיליון איש בתחומים כמו אומנות, שירותי האוכל והאירוח ותחום התיירות. הביטחון התעסוקתי הוא שאפשר לחלק מהציבור אף להגדיל את המשכנתאות לקניית דירות למגורים ולהשקעה בנדל"ן.

4. שכבת המנהלים ובעלי החברות שיפרו מאוד את הכנסתם הכלכלית בשנת 2021 בתחומים כגון, רשתות השיווק, האופנה , התחבורה, הפיננסים והמקצועות החופשיים זאת בנוסף לענף ההייטק שבו השיפור המהותי היה לכלל המועסקים בענף.

גורמים אלה הביאו לעודפי ביקוש גדולים בכל ענפי המשק, מה שאפשר ליצרנים ולנותני השירותים להעלות מחירים.

תהליך עליית המחירים הנובע מעודפי הביקוש ייבלם בהדרגה כאשר נתוני הצריכה הפרטית המקומית יתייצבו. ספק אם איומי הממשלה על היבואנים או פיקוח מחירים - יביאו לשינוי במגמת עליית המחירים במשק.

הכותב כיהן כממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר, מחבר הספרים "חברת השפע בלא רווחה ובלא שלום" ו"כלכלה פוליטית"