מקינזי: תשואת הבנקים בעולם לא אטרקטיבית. ומה המצב בישראל?

הפיקוח על הבנקים פרסם בשבוע שעבר את ההתאמות האחרונות שלו לקראת השלב הבא של שוק הבנקאות הפתוחה בישראל. בעוד מספר שבועות יתחילו הבנקים המסורתיים לשתף את נתוני כרטיסי האשראי של הציבור הישראלי עם צדדים שלישיים (בהסכמת הלקוח בלבד), וגופים פיננסיים נוספים - בהם הבנק הדיגיטלי וואן זירו, שהחל לאחרונה בהשקה שקטה, לצד חברות אשראי חוץ-בנקאי, כבר מצפים בקוצר רוח למהלך. לצדם, מחכים להזדמנות גם עשרות פינטקים הממתינים לפתיחת השוק.

בישראל של פתיחת 2022 אותן חברות פינטק עדיין רחוקות מליטול חלק משמעותי בעוגת הרווחיות הפיננסית. רבים מהפינטקים הישראליים בוחרים בפעילות מחוץ לגבולות המדינה, וזאת בגלל שוק קטן יחסית, שמקשה על השגת קהל לקוחות גדול, עולם ריכוזי של חמישה בנקים משמעותיים ורגולציה קפדנית, שנפתחת אט אט.

בעולם, הפינטקים נוגסים ברווחי הבנקים

ואולם בניגוד למתרחש בישראל, בארה"ב ובבריטניה חברות הטכנולוגיה הפיננסית כבר נוגסות באופן משמעותי ברווחים של הבנקים הגדולים. למעשה, על פי נתונים של חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי, הפינטקים כבר השתלטו על 3%-5% מהכנסות הבנקים, והם רושמים הכנסות של מאות מיליוני דולרים. "החברות הללו צמחו מאירוע שולי ל'פיל בחדר של הבנקים'. על ידי כניסה לחיי היומיום של הלקוחות, ומתן פתרון לצרכים פיננסיים ספציפיים, החברות הדיגיטליות הרוויחו מיליוני לקוחות, והמשקיעים נמשכים לצמיחה שלהן", הסבירו במקינזי.

סקר צרכני הבנקאות הקמעונית העולמי של חברת הייעוץ לשנת 2021 מראה כי בארצות הברית בערך 40% מהלקוחות הקמעוניים כבר משתמשים בפינטק או בחברת ביג טק בפעילות הבנקאית. במערב אירופה, שיעור החדירה של החברות הללו עומד על 30%. הסיבות העיקריות לכך הן מחיר וחוויית לקוח - ליתר דיוק גישה קלה, מהירות שירות ותכונות של אפליקציה.

במקינזי מסבירים כי לבנקים המעוניינים להיות מובילים בתחומם ברמה הגלובלית נותר חלון הזדמנויות מוגבל, והם קוראים למנכ"לי בנקים לקבל החלטות אמיצות לגבי פורטפוליו ההשקעות והמודל העסקי - הן כדי להתמודד עם תחרות חדשה מצד פינטקים ושירותי בנקאות דיגיטליים והן כדי לנצל הזדמנויות חדשות, בשוק המתאושש לאחר משבר הקורונה. עוד נטען בדוח, כי כשני שלישים מהערך שנוצר במהלך מחזור כלכלי שלם מופקים במהלך השנתיים הראשונות לאחר המשבר, ועל כן ישנה דחיפות רבה אף יותר לבצע שינויים נדרשים אלה.

מה יעשו הבנקים כדי לנצל את החזרה מהמשבר?

"השאלה המרכזית בכל העולם היא מה יעשו הבנקים כדי לעמוד באתגרים ולנצל את ההזדמנויות שמייצר עולם שחוזר ממשבר", אומר בשיחה עם גלובס דיוויד צ'ין, השותף המנהל של מקינזי ישראל. "המסקנה הכי מעניינת מתוך הדוח היא מה בידל את הבנקים הכי מוצלחים והכי פחות מוצלחים מאז המשבר של 2008 ועד המשבר הנוכחי. אלו שיצאו מחוזקים מהמשבר הקודם פתחו פער שהלך וגדל, וניצלו זאת לחידוש דרכי הפעילות כדי להגדיל עוד את הפער".

 דיוויד צ'ין, השותף המנהל של מקינזי בישראל / צילום: מקינזי

בחברת הייעוץ מונים שלוש מגמות שעזרו לאותם בנקים לפתוח את הפער. הראשונה היא שימוש באפיקים דיגיטליים עם יותר נקודות השקה לחיי היומייום של הלקוח וחוויית לקוח משופרת. המגמה השנייה היא מודל כלכלי בר-קיימא, שמוכוון פחות ללקוחות עתירי-הון וממוקד בצמיחה ובמונטיזציה (ניצול פעילות של נכס דיגיטלי כמו אתר או אפליקציה להפקת רווח), באמצעות שירותים ועמלות. המגמה השלישית היא זריזות וגמישות מבחינת רכישות ושותפויות עסקיות. כך, למשל, הדוח מציין את התאגיד הבנקאי ג'יי.פי מורגן, שהשלים כ-30 רכישות בשנת 2021 לטובת יצירת שותפויות עסקיות והגדלת היקף שירותיו.

כמחצית מהצרכנים משתמשים בשירותי פינטק

לדברי צ'ין, השוק הבנקאי הישראלי נמצא בנקודת מפתח, והבנקים צריכים לחשוב אסטרטגית איך להבדיל את עצמם אחד מהשני, כשברקע מחכים הפינטקים. "ישנם כמה שינויים שמאוד ישפיעו על ההזדמנויות בעתיד הקרוב.

"הראשון הוא הבנקאות הפתוחה, שנותנת כלים גם למי שאינו בנק לשחק במגרש שהיה עד עתה רק של הבנקים, וזאת דרך הגישה לנתונים. השני הוא ניוד חשבון בקליק, שהוא לא מהפכני בפני עצמו אבל מי שמחזיק ביכולות טובות יכול לגייס לקוחות יותר בקלות. והשלישי הוא שמי שמחזיק ברישיון להעניק שירותים בנקאיים יכול להיעזר בלשכת שירותי מחשוב בנקאית מבלי לבנות מערכת מחשוב מאפס, וזה הבסיס להרבה חברות שרוצות להיכנס לתחום", הוא אומר.

"כשעבדתי בקרדיט סוויס ב-99' ובניתי בנק דיגיטלי, כולנו דיברנו על זה שהאינטרנט וחברות הפועלות על האינטרנט רוצות להרוס את שוק הבנקאות. הן עוד לא לקחו את כל השוק מהבנקים, אבל יותר ויותר מהצרכנים, 40%-50%, כבר משתמשים בשירותי פינטק - אם זה באמצעות חשבון שני, אם זה ב-paypal או בביצוע עסקאות בורסאיות עם רובין הוד.

"אז אנחנו בשלב שהבייבי בומברס מגיעים לסוף החיים שלהם, והכסף עובר לדור הצעיר, שרגיל לעבוד עם חברות אחרות בצורה אחרת. הביזנס הקלאסי של הבנקים - לנצל את המאזן כדי לתת הלוואות, חשבונות העו"ש והפיקדונות הבנקאיים - עומד לתפוס פחות ופחות מהכנסות הבנקים, וכבר כיום הוא עומד על 45%, לעומת 55% ב-2014.

"נוסף על כך, הרווחיות של התחומים האלו היא 3%-5%, בגלל שהם עתירי הון ועמוסים ברגולציה ובתחרות. לעומתם, בעולמות החדשים כמו תשלומים, השקעות ישירות ובנקים להשקעות, התשואה להון היא 15% עד 20%", מסביר צ'ין.

"בפעילות המסורתית אין צמיחה ברווחיות"

צ'ין מציין כי השינויים הללו מביאים לכך שהבנקים לא תמיד מנצחים בתחרות על התחומים החדשים. "למשל, כמעט לא רואים בנקים בתחום של 'לקנות עכשיו לשלם אחר כך', והרווחיות הולכת למקומות אחרים. הבנקים כנראה ישמרו על החלק שלהם בפעילות המסורתית, אבל שוקי ההון נותנים לפעילות הזו ערך כמו שירות ציבורי (כמו תשלומי חשבונות מים או ארנונה) במקום עסק שצומח. כלומר התחום הזה אולי בטוח וארוך-טווח, אבל בלי צמיחה ברווחיות", אומר השותף המנהל של מקינזי ישראל.

איך אתם רואים את הכניסה של בנקים דיגיטליים, כאשר בישראל מעריכים ש-90% מהפעולות מתבצעות גם כך בדיגיטל?
"אני לא בטוח ש-90%. אם מסתכלים על הנתונים שלנו, אז רק קצת יותר מחצי מהלקוחות, 55%, ממש פעילים דיגיטלית, ובין רבע לשליש ממכירות המוצרים הגדולים של הבנקים נעשות בדיגיטל.

"באשר להשפעה של בנקים דיגיטליים, קודם כל הדבר הבולט הוא שכמעט אצל כולם יש חוויית פתיחת חשבון קלה מאוד. אז המון אנשים פותחים חשבון משני בבנקים הדיגיטליים. הילדים שלי, לדוגמה, גרים באנגליה, ויש להם חשבון מסורתי, אבל כולם פתחו חשבון במונזו (בנק דיגיטלי בריטי שהחל את דרכו כאפליקציה לשליטה בהוצאות), ולאט לאט הם מעבירים את הפעולות לשם. מכיוון שהם עוד צעירים הם לא צריכים שירותי בנקאות מסובכים.

  

"הבנקים הדיגיטליים לוחצים על הבנקים המסורתיים לשפר את חוויית השירות ואת האפליקציה. כמעט בכל המדינות מאפשרים פתיחת חשבונות משניים, והרבה מהם מציעים יתרונות עבור פלח שוק מסוים. למשל, העברת כסף לחו"ל, שירות שאצל הבנקים הקלאסיים היה יקר מאוד. ככה הבנקים הדיגיטליים התחילו לצבור לקוחות, וזה השפיע על האיכות והמחיר היכן שהתחרות התפתחה פחות. הולך להיות מעניין מאוד לראות מה יקרה בארץ בתחום הזה".

התשואה על ההון של הבנקים יורדת

התובנות האלה מגיעות על רקע משבר הקורונה, שהוביל לירידה משמעותית בתשואה על ההון של הבנקים המובילים בעולם. בצפון אמריקה ירדה התשואה של הבנקים הוותיקים מ-12% ב-2019 ל-8% ב-2020, באירופה מ-6% ל-3%, וברמה הגלובלית ירדה התשואה על ההון מ-8% ב-2011 ל-6% ב-2020.

לפי מקינזי, עד שנת 2025 תניב תעשיית הבנקאות תשואה של 7% עד 12% - תחזית סבירה, אך לא אטרקטיבית במיוחד (שעולה בקנה אחד עם התשואה הממוצעת לאורך העשור האחרון, בין 7% ל-8%). לכך חשוב להוסיף ממצא נוסף של הדוח, שלפיו התשואה על ההון של יותר ממחצית (51%) מהבנקים נמוכה יותר מההוצאה שלהם על ההון - ממצא המעיב על התחזיות לעתיד ומצנן אותן.

בישראל, לעומת זאת, הציגו הבנקים בשלושת הרבעונים הראשונים של 2021 תשואה של 15% על ההון. בבית ההשקעות אי.בי.אי צופים כי ב-2022 התשואה תהיה 12%-13%.

"הכלכלה הישראלית נהנית מהגידול במדד הצרכני", מסביר צ'ין. "בעולם, אם הריבית הבנקאית עולה, בערך על כל 1% שהיא עולה, התשואה על ההון עולה בין 1% ל-1.5%. בישראל, להבדיל מהרבה מדינות, יש הלוואות צמודות-מדד, ואני מניח שזה נובע מההיסטוריה שלנו של אינפלציה גבוהה. לכן, כשהמדד עולה זה מגדיל את הרווחים של הבנקים בלי שבנק ישראל צריך להעלות את הריבית.

  

"דבר שני, הרזרבות שהפרישו הבנקים להפסדי אשראי (למקרה שהלווים לא יוכלו לעמוד בהלוואות) הוחזרו בחלקן הרבה יותר ממה שציפינו. אם זה ימשיך, הבנקים ירוויחו במשך שנה-שנתיים משחרור הרזרבות. הם בצדק לא משחררים את כל הרזרבות עכשיו, כי גם בתחילת השנה מצב המגפה עוד לא ודאי", הוא מסביר.

בהקשר זה נציין, כי במקינזי העריכו שהבנקים ברחבי העולם יפרישו רזרבות להפסדי אשראי בהיקף של 1.5 טריליון דולר בשנת 2020. סך ההפקדות עמד לבסוף על 1.3 טריליון דולר, עדיין מספר מדהים, הגבוה ב-400 מיליארד דולר מאשר ב-2009, לאחר משבר הסאב-פריים.

"נוסף על שתי הנקודות הללו, הכלכלה הישראלית צומחת באופן חד יותר משהאוכלוסייה צומחת וההייטק פורח, כך שהיא נהנית משיעור צמיחה גבוה מזה שבאירופה, ואפילו טוב יותר מאשר בארה"ב, וזה טוב למערכת הבנקאית".

"עשוי להיווצר מצב שכולם בינוניים בהכול"

בסיכומו של הדוח קוראים במקינזי למנכ"לי הבנקים לקבל החלטות אמיצות לגבי פורטפוליו ההשקעות ומודל הפעילות שלהם. "המודל עד לאחרונה היה של 'יוניברסל בנקינג' - בנק חזק שעושה הכול. אך כשכולם מתנהלים באותו אופן, עשוי להיווצר מצב שבו כולם בינוניים בהכול.

"אני לא חושב שיש בנק אחד בעולם שהוא מספיק גדול כדי לעשות הכול. היכולת של הבנקים לגייס אנשי טכנולוגיה ברמה הגבוהה ביותר תמיד תהיה מוגבלת, ומנגד, למתחרים שלהם יש גישה לכמות כסף כמעט בלתי מוגבלת בשוק ההון, כך שיש להם יכולת 'לקנות לקוחות', שאין אותה לבנק קלאסי.

"לכן, הציפיות מהבנקים כשהתחרות תגבר הן לקבל החלטות לגבי המקום שבו הם רוצים להתחרות, וחלק מההחלטות הפורטפוליו יהיו לוותר על חלק מהפעילות בפורטפוליו.

"ואנחנו כבר רואים, לדוגמה, בנקים שמוכרים פעילות בחו"ל כדי לגייס הון לפעילות המרכזית שלהם, או בנקים שנכנסים יותר לתחומים מסוימים. כלומר המגמה היא לנווט הון מעסק אחד לעסק אחר שמרגישים שאפשר להרוויח בו יותר", מציין צ'ין.