חידת המטאוורס: מי ישלוט בעולם הווירטואלי העתידני?

 הכותב הוא יזם ושותף־מייסד בקרן ההון־סיכון קוליידר וונצ'רס 

כדי להבין מהו הצעד הבא של חסידי הדור השלישי של האינטרנט, לאחר שביזרו את הכסף, הכלכלה והנכסים, צריך הפעם להסתכל קדימה, אל הקרב על טכנולוגית המטאוורס.

המושג נטבע בשנות התשעים בספר מדע בדיוני. אולם, רוב הציבור נחשף אליו לראשונה בשנה האחרונה כשצפה במארק צוקרברג בתור אוואטר וירטואלי קופצני בתלת מימד, בהכרזה על המיתוג החדש של של פייסבוק.

סרטוני התדמית של המטאוורס, הכוללים משקפי מציאות מדומה ורבודה, דמויות צבעוניות הווירטואליות ומשחקי ההולוגרמות, מצטלמים היטב ועושים רושם של עולם עתידני. אך האמת היא שהמטאוורס, העולם הווירטואלי, כאן כבר תקופה ארוכה. אנחנו חלק ממנו בין אם נרצה ובין אם לא.

מה זה בכלל מטאוורס?

כדי לענות על שאלה זו, כדאי שכל אחד ישאל מה הוא האינטרנט בשבילו. התשובה לכך תלויה כנראה בשנת הלידה - ככל שהגיל יורד, מהירות האימוץ של טכנולוגיות חדשות עולה.

פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר, פורטנייט, ספוטיפיי, ואמזון הם רק מספר דוגמאות לפלטפורמות וירטואליות. באמצעותן אנו מתכתבים, עובדים ומבלים באופן דיגיטלי כבר שנים - החל מהודעות בין משתמשים בתוכנת ה-ICQ, וכלה בשיחת וידאו עם פילטר של אימוג’י חד קרן. ככל שעברו השנים, הישויות הווירטואליות שלנו קרמו עור וגידים, והשתלטו על הדרך שבה אנו מנהלים את חיינו. המטאוורס הוא רק צעד נוסף ברצף טכנולוגי זה.

אז למה מורכב להגדיר את עולם המטאוורס? נסו להיזכר איך תיארו את עתיד האינטרנט בראשיתו, עם מודם מצפצף, משעמם וסטטי. כעת נסו לדמיין את ההתפתחות של האינטרנט בעוד עשרים שנה, ותקבלו אינסוף מחשבות המציתות את הדימיון של חובבי הפנטזיה, כפי שעושה סדרת הטלוויזיה "מראה שחורה": עולם המנהל אנשים בחברה לפי כמות הלייקים שהסביבה רוחשת להם; חברת משחקי אימה המציגה מציאות מדומה המבוססת על פחדיו של המשתמש; מציאות וירטואלית המאפשרת חיי נצח לאנשים שמתו; או בינה מלאכותית במציאות מדומה לשיפור ההתאמה בדייטים.

המטאוורס ישפיע גם על הדרך שבה אנחנו צופים ומשתתפים בתוכניות טלוויזיה. כך, תוכנית הריאליטי שהעלה תאגיד המדיה FOX נותנת הצצה לעתיד התחרויות.

יקום פתוח ומבוזר לכולם

העולם בסוף הוא אותו עולם, הגוף האנושי נותר פיזי כשהיה. מה שהשתנה הוא אופן החיבור לרשת: אם קודם היינו מתחברים אל האינטרנט או מביטים בטלפון החכם, בעולם המטאוורס, נעבור "לחיות" באינטרנט. לתמיד. אולי עם משקפים, אולי עם שבב מושתל. במקום שניגש למכשיר, נהיה מחוברים לאינסוף משדרים בצורה רציפה.

זו היא אולי ההגדרה הבסיסית של המטאוורס: יקום וירטואלי מקיף, הנבנה על רשת המחברת בין עולמות רב מימדיים, הניתנים לפעולה בזמן אמת, על ידי מספר בלתי מוגבל של משתמשים. כאן בדיוק מתחיל המאבק בין התאגידים הבונים עולמות מטאוורס סגורים - למפתחי הדור השלישי. בין אלו השואפים שהעולמות הווירטואליים של העתיד יהיו מבוזרים ופתוחים לכל בדומה לכלכלה המבוזרת ונכסי ה-NFT, או לתאגידים החולמים על גן סגור וריכוזי בו יבלו המשתמשים את חייהם הווירטואליים. למרות של מטאוורס יש ניחוח של Web3, והוא מוזכר לא פעם בנשימה אחת עם בלוקצ'יין, NFT או קריפטו, כיום הוא מהתחומים הריכוזיים ביותר בתעשייה של האינטרנט, והמפתחים העיקריים הבונים אותו הן ענקיות הטכנולוגיה כמו מטה (פייסבוק) או מייקרוסופט.

מיותר לציין שהמרוץ אחר המשתמשים והרצון לכבוש כמה שיותר שטחים במטאוורס, שווה הרבה כסף, ומביא את התאגידים להשקיע עשרות מיליארדים בתחום, ולבנות את התשתית שעליה יולבשו מודלים מוניטיזציה חדשים.

למשל, בישיבת מנהלים וירטואלית של החברה מיטב מותגי הריהוט יתחרו בספה הווירטואלית עליה תשבו, הקפה שתשתו, וכן הלאה.

  

עולם המשחקים תחילה

כיום, האימוץ עדיין בחיתוליו. כדי להבין טוב יותר עד כמה פשוט יהיה המעבר למטאוורס למאמצי הטכנולוגיה הראשונים, צריך להבין עד כמה עולם המשחקים דומיננטי בחייהם, ומספק להם חיים חברתיים וירטואליים. רק ב-2021, מעל 100 מיליארד דולר הניבו המשחקים, במכשירי מובייל בלבד, לרכישת חיים וירטואליים.

גם יזמי הדור השלישי של האינטרנט בונים משחקים מבוזרים. קהילות כדוגמת Axie Infinity ו-YGG, מנצלות את טכנולוגיית ה-NFT לטובת החזרת השליטה על הנכסים הווירטואליים לשחקנים, והיכולת להעביר אותם ממשחק למשחק, ולמכור אותם, דבר שכיום אינו מתאפשר במשחקים של החברות הריכוזיות.

למשל, Axie, המשחק המבוזר הפופולארי ביותר בעולם, המאפשר לשחקנים להרוויח מטבעות דיגיטליים, צמח ב־2021 ל־3 מיליון משתמשים ו־1.3 מיליארד דולר הכנסות.

הוא הביא לקדמת הבמה את תחום הPlay-to-earn השנוי במחלוקת, בין הטוענים שזהו המודל הכלכלי החדש והנכון במשחקים, אל מול אלו החוששים ממבנה פירמידה, ובו נפילה בערך המטבע של המשחק יוביל לבריחת המשתמשים למשחק בו נמצא הכסף.

המטאוורס ישפיע גם על הדרך שבה אנחנו צופים בטלוויזיה. כך, תוכנית הריאליטי שהעלה תאגיד המדיה FOX נותנת הצצה לעתיד התחרויות.

כאמור, הקרב מול התאגידים במטאוורס נמצא בראשיתו. מיזמי המטאוורס המבוזרים כדוגמת Decentraland ,The Sandbox המאפשרים רכישת נכסים וירטואלים, הם רק הניצנים הראשונים והפחות ממומנים מהמתחרים הריכוזיים.

האתגר המרכזי שלהם הוא היתרון התחרותי של תאגידי הענק, המחזיקים במאות מיליוני משתמשים שבויים, אותם הם מתעתדים להעביר את עולם המטאוורס הסגור. בנוסף, ענקיות האינטרנט מגיעת עם מנועי הצמיחה כבר מהפלטפורמות שהן מנהלות, ומשם הדרך להשתלט על השוק קצרה. אולם, יזמי הדור השלישי מאמינים שהתקווה תבוא ממשתמשי המטאוורס הצעירים שירצו לחיות בעולם דיגיטלי חסר מחסומים, בו הם יוכלו להעביר את הדמות מפלטפורמה לפלטפורמה עם כל הנכסים וללא מעצורים. במקביל, יגבר הלחץ על התאגידים לפתוח את שערי העולמות אותם הם בונים.

לצד זאת, לא מעט בעיות אורבות בפתח לחזון העתידני של המטאוורס. הראשון שבהם הוא אתגר החומרה המסורבלת והיקרה, דוגמת קסדות ומשקפי המציאות הרבודה. אתגר נוסף הוא כמות המידע שאינה נתמכת על ידי תשתיות האינטרנט הקיימות. הקרב על המטאוורס דומה לקרבות שאנחנו מכירים על המכשיר החכם - פיסת הנדל"ן היקרה שבה הכל מתרכז. האם היא תישאר בידי התאגידים, או שמא המשתמשים אלו שיהיו בעלי הכוח?