לא סובלים מתנודתיות, ועדיין מבוזרים: המטבעות היציבים צוברים תאוצה

 הכותב הוא יזם ושותף־מייסד בקרן ההון־סיכון קוליידר וונצ'רס 

בעולם המטבעות הדיגיטליים הממריא, הקורס, וחוזר חלילה, ישנו אי שעומד איתן אל מול התנודתיות והגלים הסוערים, בעל שווי שוק של כמעט 200 מיליארד דולר. ברוכים הבאים לקטגוריית המטבעות היציבים (StableCoins), המוצמדים לשער חליפין קבוע, כגון הדולר או האירו.

למרות שנדמה שמטבע יציב צמוד שער הינו סולידי ביחס ליתר מטבעות הקריפטו, דווקא קטגוריה זו נמצאת תחת עינם הפקוחה והמודאגת של הרגולטורים והבנקים המרכזיים. מדובר במוצר שלכאורה נשמע פשוט וקל לשימוש, אך זוכה לקרב איתנים בין בנקים וחברות ריכוזיות ורגולטוריות החוששות לגורלן, לבין ארגונים מבוזרים השואפים לבנות את הטכנולוגיה שבה ישתמשו ההמונים להעברת ערך יציב באופן דיגיטלי, עצמאי ומבוזר.

אז איך דווקא מטבע פשוט לכאורה, השואף לקדם דיגיטציה של הדולר, הפך לאחד האיומים המרכזיים על העולם הפיננסי המסורתי, ומושא מאוויים של חברות וארגוני הקריפטו הגדולים ביותר. הכל מתחיל במטבע המבוזר הראשון - הביטקוין. לאורך השנים, ככל שהביטקוין צבר תאוצה, כך גם הביקורת על השימוש בו גברה. המבקרים תהו איך אפשר לטעון שביטקוין הינו מטבע שימושי שאמור להחליף את הדולר, בעוד שערכו עולה ויורד בחדות - לעיתים בעשרות אחוזים בימים ספורים.

ככל ששוק הקריפטו התפתח, צצו שלל מטבעות דיגיטליים נוספים. סוחרים שרצו לממש את השקעתם בעולם זה, היו צריכים להמיר את הכסף הדיגיטלי חזרה לדולר רגיל ולשלוח אותו לחשבון הבנק שלהם. בשובם לסחור בשוק הקריפטו, הם היו צריכים לשלוח חזרה דולרים אל הבורסה הדיגיטלית, ולקנות בהם שוב מטבעות מבוזרים. בשל כך, גבר הביקוש למטבע דיגיטלי יציב צמוד דולר, מה שמאפשר למחזיקים בהם לממש רווחים ולייצב את תיק ההשקעות שלהם בקלות ובמהירות - ללא צורך לפדות לבנק. בנוסף, השימוש במטבעות יציבים מאפשר לקרנות ומשקיעים לקבל ולהשקיע כספים ללא חשיפה לתנודתיות, וכך מבסס את היסודות להחלפת מערכות בנקאיות מיושנות כגון SWIFT.

  

מסחר במיליארדי דולרים

כיום, קיימים מעל ל־80 סוגים של מטבעות דיגיטליים יציבים, שנהנים משני העולמות: מצד אחד, הם מבוזרים ובשליטתו המלאה של המשתמש. מצד שני, הם צמודים לשער קבוע, ואינם מושפעים מתנודתיות המאפיינת את רוב מטבעות הקריפטו. בצד הריכוזי של המפה עומדים בגאון המטבעות המגובים, אלו שעבור כל מטבע דיגיטלי ישנו דולר אמיתי בחשבון בנק של החברה המנפיקה, המגבה את מטבע הקריפטו.

הטוקן הוותיק והגדול הוא ת’תר (Tether), ובשמו הנסחר - USDT. שווי השוק שלו הינו כ-80 מיליארד דולר, והוא בעל נפח מסחר יומי של כ-70 מיליארד דולר. ת’תר הוא הטוקן הנפוץ ביותר בבורסות, הן הריכוזיות והן המבוזרות. כפי שנחשף בהדלפות מסמכי פרדייז, קיים קשר עסקי הדוק בין החברה המנפיקה את המטבע לבורסה למסחר במטבעות קריפטוגרפיים, ביטפיניקס. בשל כך, ת’תר שילמה קנס של כ-19 מיליון דולר, לאחר שהואשמה על ידי התובעת הכללית של ניו יורק בגין שימוש בכספי הרזרבה המגבים את הדולר הדיגיטלי לכיסוי הפסדים במאות מיליוני דולרים. למרות כל זאת, שווי המטבע הנסחר נשאר יציב למדי, אולם רבים חוששים מהיום בו יאבד את ההצמדה לדולר והשוק יכנס לסחרור קשה.

אחרי ת’תר, עם שווי שוק של כ־50 מיליארד דולר, עומד הטוקן USDC. מדובר בטוקן המונפק על ידי חברת Circle האמריקנית, המתהדרת ברגולציה מחמירה ואפילו מחזיקה ב-BitLicense, אישור נדיר ביותר לפעילות במטבעות קריפטו. גם USDC מגובה בדולר על כל מטבע שהונפק, ובאמצעות פלטפורמת Circle, ניתן להמיר דולר לכסף דיגיטלי. USDC נחשב כיום למטבע המוביל מבחינה רגולטורית ולבטוח ביותר מבין המטבעות היציבים. גם USDC וגם USDT הינם טוקנים הנשענים על טכנולוגיית הבלוקצ’יין של איתריום, ומתבססים על אמינות רשת העל שלה.

אל מול המטבעות מגובי הדולרים בחשבונות הבנק, עומדים המטבעות מגובי האלגוריתם, מטבעות יציבים ביחס לדולר באמצעות נוסחה אלגוריתמית. הטוקן שפרץ ב־2022, עם 16 מיליארד דולר שווי שוק הינו UST, שהונפק על ידי הבלוקצ’יין טרה (Terra), ומגובה באמצעות המטבע לונה (Luna), ולאחרונה גם במטבעות ביטקוין. הטוקן שומר על יציבותו ביחס לדולר הודות לאלגוריתם המתבסס על היצע וביקוש.

מטבעות הרזרבה הדיגיטליים המגבים אותו, מעודדים סוחרי קריפטו לייצב את מחיר המטבע לדולר בכל רגע נתון. מנגנון זה מייצר סכנה שהמטבע הדיגיטלי יאבד את הצימוד לדולר, ויכול לקרוס מכיוון שאין בנק המחזיק בדולרים בשווי המטבעות שבשוק. עם זאת, UST מחזיק בכתר המטבע הדיגיטלי היציב המבוזר יחד עם הטוקן DAI, לאור זאת שהם נשענים רק על קוד פתוח, מבוזר ולא תחת אף רגולציה שיכולה להציב מגבלות למחזיקי המטבעות.

גם בישראל מביעים עניין

אי אפשר שלא להזכיר כמובן את המטבעות הדיגיטליים של הבנק המרכזי (CBDC), הנידונים בימים אלו ברחבי העולם, החל מהבנק הפדרלי, דרך הבנק המרכזי האירופי ועד בנק ישראל. עדיין לא ברור מהי רמת הביזוריות שבה ישתמשו, כל זאת אם בכלל הבנקים המרכזיים ינפיקו דולר, אירו או שקל דיגיטלי. אולם, ברור שהמטבע של הבנק המרכזי יהיה מפוקח הרבה יותר. בעוד שבשימוש במטבע מגובה דולרים יש לסמוך על חשבון הבנק של החברה המנפיקה, עם CBDC המשתמש סומך על הבנק המרכזי לספק את הוודאות הכלכלית.

נדמה שככל שעוברות השנים, היתרונות של המטבעות הדיגיטליים היציבים הופכים לברורים יותר ויותר. רק בשבוע שעבר הפתיעה נשיאת הבנק המרכזי האירופי באמירה שמטבעות דיגיטליים יציבים ומטבעות דיגיטליים של הבנק המרכזי יכולים לחיות זה לצד זה. במקביל, המרוץ העסקי לכבישת ארנק המשתמשים עם המטבע היציב והמבוזר - כבר בעיצומו, כשבקצה מחכים לדיגיטציה וביזור 2.2 טריליון דולר, בלי להזכיר עוד 200 מטבעות נוספים ברחבי העולם, בשווי של עשרות טריליוני דולרים נוספים.