גז ישראלי הוא חלק מתוכנית האיחוד האירופי להיגמל מהאנרגיה הרוסית

כשבועיים אחרי פתיחת המלחמה באוקראינה, האיחוד האירופי נמצא כבר הרבה מעבר לצעד הראשון הנדרש מכל מי שמנסה לעבור גמילה מזורזת - הכרה בבעיה. כבר בימים הראשונים של הלחימה הבינו קברניטי האיחוד, וגם ראשי המדינות החברות בו, כי אירופה השתנתה וכי עליה להפחית מיידית את התלות באנרגיה הרוסית. כעת, בזמן שיא בעבור הגוש, הוא גם הציג תוכנית שאפתנית כיצד לבצע זאת עוד השנה.

תוכנית מקיפה שהוצגה אתמול (ג') בבריסל היא אולי צעד דרמטי יותר, מבחינה מעשית והאיום הכלכלי על רוסיה, מאשר הכרזת ביידן על אמברגו נפט ופחם רוסיים. למעשה, בשבועיים האחרונים יבוא הנפט הרוסי לארה"ב ולבריטניה היה קפוא, בגלל החשש של המגזר העסקי מהשלכות דעת הקהל או רצון אמיתי להחרים מדינה שתוקפת ללא סיבה מדינה אחרת. הצעד האירופי, לעומת זאת, עלול לגרוע עשרות מיליארדי אירו מהכלכלה הרוסית, ולהפוך תשתיות קיימות במיליארדי דולרים לצינורות פלדה ריקים.

אז איך האיחוד מתכוון לעשות זאת? בשלב הראשון, הוא הודיע על היכולת להפחית עד סוף השנה את יבוא הגז הרוסי בשני-שלישים. שליש אמור לבוא מהגברת משלוחי גז טבעי נוזלי (LNG) מקטאר, ממצרים ומארה"ב לטרמינלים קיימים במדינות אירופיות, ואז הזרמה של הגז ביניהן. מכיוון שמצרים מייבאת גז ממאגרי הגז הישראלים ומפיקה ממנו LNG, גז ישראלי יכול לשמש את אירופה בקרוב. מצרים ייצאה בשנה האחרונה שיא של כל הזמנים מבחינת כמויות LNG, כשליש ממנו (שני מיליון טון מטרי) לאירופה. מדובר בזינוק של פי עשרה לעומת המצב בשנה שעברה, לפי נתונים מצריים.

השאלה אם שלל המדינות המוזכרות יוכלו לספק את הכמויות הללו היא קריטית, ועדיין פתוחה. אין עדיין הסכמים חתומים בנושא. האיחוד גם יבקש ממדינות אסיה, הלקוחות העיקריים של LNG, לשלוח לו עודפים. המחיר יהיה אסטרונומי, ללא ספק. הוא גם יחליף תלות אחת באחרת, ואף יגביר אותה.

השליש הנוסף שייחסך אמור לנבוע משורת צעדים מיידים: הכפלת ייצור גז מביומסה, הפחתת הצריכה על ידי הפחתת חימום במגזר הציבורי וקריאה לציבור לעשות זאת גם בבתים, שיפור הבידוד האנרגטי של בתים, ייצור מוגבר של חשמל מאנרגיות מתחדשות ועוד. האיחוד מתכונן להשתמש באביב ובקיץ המתקרבים כדי למלא את המאגרים לקראת החורף הקרוב בגז נורבגי ו-LNG. גם אזרבייג'אן יכולה פוטנציאלית להזרים גז בצינורות קיימים לאיחוד.

בטווח הארוך, הנציבות אמרה כי התוכנית היא להיגמל מהגז הרוסי "הרבה לפני 2030". הדבר יהיה כרוך בהגברת היבוא ממדינות אחרות, אך גם בהשקעות עתק באנרגיות מתחדשות וב"חשמול" תעשייה, חימום ותחבורה שיתלווה אליהן. סגן נשיאת הנציבות, פרנס טימרמנס אמר בראיון כי יהיה אפשר להפעיל תחנות כוח פחמיות "למשך זמן ארוך יותר", במקום ההסתמכות על המעבר לגז, "במקביל להגברת ההשקעות באנרגיות מתחדשות". האיחוד אינו צפוי לשנות את יעדי פליטת הפחמן שלו במסגרת התוכנית החדשה. נכון להיום, רוסיה אחראית ל-40% מיבוא הגז הטבעי לאיחוד האירופי (גרמניה ואיטליה הן התלויות ביותר) ול-25% מיבוא הנפט הגולמי.