המניות הביטחוניות מזנקות, ותע"א מחמיצה את המומנטום

זו הייתה יכולה להיות שעתן היפה של התעשייה האווירית והבורסה בת"א - הפרטת החברה הממשלתית בתקופה שבה מניותיהן של החברות הביטחוניות נוסקות על רקע המלחמה המתחוללת בין רוסיה לאוקראינה, וכוונות ממשלות המערב להגדיל משמעותית את תקציבי הביטחון שלהן.

הפרטה בתקופה כזו עשויה הייתה להעניק לתע"א שווי מפולפל אף יותר מזה שבו דובר בעת שמהלך ההפרטה יצא באופן רשמי לדרך, לפני כשנה וחצי, ונקב בשווי של כ־12 מיליארד שקל לחברה הממשלתית.

● שוק הנשק העולמי התעורר, והחברות הביטחוניות הישראליות צפויות להרוויח

קחו לדוגמה את המתחרה הגדולה של תע"א - אלביט מערכות  שבשליטת מיקי פדרמן. מניית אלביט זינקה מתחילת השנה הנוכחית ב־15% והוסיפה לשווי החברה כ־4 מיליארד שקל, ובכך מעמידה אותו על כ־30 מיליארד שקל. מאז נובמבר 2020, אז הוחלט רשמית על מהלך ההפרטה של תע"א, זינקה מניית אלביט ב־70%.

מכאן שמדינת ישראל, שתכננה למכור בהפרטת תע"א כרבע מניות החברה תמורת 3 מיליארד שקל, הייתה עשויה להגדיל את היקף התמורה שתזרום לקופת המדינה בשיעור ניכר, לו היה המהלך מתבצע בימים אלה.

אלא שבפועל, הנפקת תע"א תקועה מזה חודשים ארוכים, ותאריך היעד לביצוע המהלך נדחה שוב ושוב, למרות שהוא אמור היה להכניס הון רב לאוצר המדינה, לשפר את מבנה ההון של החברה המנפיקה, ולתרום לנזילות ולמגוון החברות הנסחרות בבורסה. בחברות החיתום שנבחרו אשתקד להוביל את מהלך ההפרטה של תע"א בבורסה מדווחים כי לא שמעו מנציגי החברה והמדינה במשך חודשים ארוכים.

הפרטה ככלל, נדגיש, אמורה להיטיב עם החברות הממשלתיות, שמתקשות לרוב להציג את הרווחיות המאפיינת חברות במגזר הפרטי. הנפקת חלק ממניותיהן לציבור אמורה להעלות אותן על פסי ניהול מקצועי, לתרום לשיפור יעילותן ולרווחיותן, להגביר את השקיפות שלהן ולשדרג את הממשל התאגידי. כך, השוואה בין תוצאות אלביט לתע"א בתשעת החודשים הראשונים של 2021 מלמדת על הבדלים משמעותיים בשיעור הצמיחה בהכנסות וברווח: בעוד שהכנסותיה של אלביט צמחו ב־15% לעומת התקופה המקבילה ב־2020, בתעשייה האווירית הסתפקו בצמיחה צנועה של כ־4% בלבד. הרווח הנקי של אלביט לתקופה (266 מיליון דולר) כפול מזה של תע"א וגם שיעורי הרווחיות שלה גבוהים בהרבה, הן בשורת הרווח הגולמי (26% מהמחזור לעומת 15.6% בתע"א) והן ברווח התפעולי (8.2% בהשוואה ל־5.9%). נתוני תזרים המזומנים מצביעים כי אלביט ייצרה כ־157 מיליון דולר מפעילותה השוטפת, בעוד שבתע"א היה התזרים שלילי בסך כ־86 מיליון דולר.

את העיכוב המתמשך בהנפקת תע"א תולים גורמים המקורבים למהלך בשני מכשולים עיקריים. הראשון הוא שאלת החיסיון על פרסום מידע מסווג בפעילות החברה, סוגייה שאמורה הייתה להיות מוסדרת על ידי משרדי הביטחון והמשפטים, ושככל הידוע טרם הושג לגביה הסכמה. מדובר בסוגייה קריטית להנפקה, המותנית בכך שיימצא פתרון חוקי שימנע פרסום מידע הקשור לפעילות תע"א שעלול לסכן אינטרסים ביטחוניים של המדינה. הסוגייה השנייה ש"תוקעת" את קידום הנפקה היא חתימת הסכם קיבוצי חדש עם עובדי תע"א, המעלים דרישות שכר מופלגות כתנאי להסכמתם למהלך ההפרטה. נכון להיום פועלת החברה על בסיס הסכמי עבודה היסטוריים הפוגעים בניהול וביעילות שלה.

תע"א כמובן אינה יוצאת מן הכלל בנוף החברות הממשלתיות בישראל. זה קרוב ל־20 שנה שלא הופרטה חברה ממשלתית בישראל דרך הבורסה (האחרונה לעשות זאת הייתה אל על), וזאת אף שמדי כמה שנים יוצאת רשות החברות הממשלתיות בתוכנית סדורה להפרטת מספר דו־ספרתי של חברות באמצעות הבורסה. בין השמות המופיעים תדיר באותה הרשימה נמנות חברת החשמל, מקורות, רכבת ישראל, עמידר וכמובן דואר ישראל (שרק לאחרונה התבשרנו כי נקלע לקשיים ונדרש לחבילת חילוץ ממשלתית כדי להצילו מקריסה), אבל הנפקה - יוק.