הגלובליזציה הפכה לכלי של סחטנות, והפלישה הרוסית הדגישה את חולשותיה

בשנת 2021 לוקאויל (Lukoil) הייתה אחת מהחברות הפרטיות המוצלחות ברוסיה. חברת האנרגיה הבינלאומית, שהנהלתה ממוקמת במוסקבה, דורגה על ידי המגזין פורבס במקום ה-99 בגודלה בעולם. שנה לפני כן, בשנת 2020 החברה יצרה כ-2% מתוצרת הנפט העולמית, והכניסה כ-78 מיליארד דולר. באותה השנה הוערכו נכסיה ב־82.8 מיליארד דולר. עד אוקטובר האחרון, החברה נסחרה בלונדון ובמוסקבה בסביבות ה-105 דולר למנייה, לפי שווי שוק של מעל 40 מיליארד דולר. כל זה השתנה בתוך שבועיים.

בשבוע שעבר, כשעוד ניתן היה לסחור במניות, נקבע מחירה על 0.72 דולר. קריסה של 99.3%. זאת אף שהחברה אינה מנועה מלמכור נפט בסין ואפילו לא בארה"ב. לחברה יש גם חוב של כ-7 מיליארד דולר באיגרות חוב. ביום המסחר האחרון באג"ח הם מחקו כמעט 70% מערכם. זהו מצבה של אחת מהחברות החזקות ברוסיה, העוסקת בסקטור הפחות פגיע של האנרגיה: אובדן ערך מוחלט, איגרות חוב שאינן ניתנות לפרעון, ניתוק מהשווקים הפיננסיים, אובדן ידע, ואובדן מסיבי של שווקים והכנסות.

שוו בנפשכם מה מצבן של החברות הרגילות שנסחרו בבורסה של מוסקבה עד לסגירתה. שוקי איגרות החוב והמניות ברוסיה נכנסו לקיפאון עמוק, ועימם תקוותיהם של החברות לגייס כספים ואשראי. עוד נמחק גם רוב הונו של מעמד הביניים הרוסי, כמו גם של המשקיעים הזרים ברוסיה.

הטיסות ייפסקו בהדרגה, האחיזה במזרח עלולה להתערער

הסנקציות המיידיות והחריפות שהטיל המערב על רוסיה ניתקו אותה מהכלכלה העולמית, אבל גם מהטכנולוגיות הזמניות והמובילות בעולם. הכל נעצר באחת. משירותי ענן, ועד הידע של חברות הנפט הגדולות.

לחרם על רכישות נפט, עליו הכריז ביידן מוקדם יותר השבוע, עשויות להיות גם תוצאות ארוכות טווח קשות על הכלכלה הרוסית. לרוסיה יכולת אחסון מוגבלת של כ-80 מיליון חביות נפט. חודשים ספורים של חרם, ומתקני האחסון יתמלאו. לאחר מכן תאלץ רוסיה להפסיק לקדוח. חידוש הקידוחים לאחר הפסקתם אינו דומה לפתיחת ברז בכיור - הוא כרוך בזמן ארוך והפסדים משמעותיים.

שני שליש מהמטוסים האזרחיים ברוסיה הם מתוצרת בואינג האמריקאית ואיירבוס האירופית. רובם ככולם, ובמיוחד המנועים של אותם מטוסים, שייכים לחברות ליסינג אירופאיות. על פי חוקי הסנקציות, נדרשות חברות ליסינג אלו לקחת לבעלותן, עד לסוף החודש את המטוסים והמנועים השייכים להם. אם לא די בכך, בואינג ואיירבוס הודיעו שיפסיקו כל שירות או אספקה של חלפים למטוסים שבידי רוסיה. מהסיבות האלו, הודיעה בשבוע שעבר חברת התעופה הלאומית הרוסית - אירופלוט - שתפסיק את כל טיסותיה הבינלאומיות עד לסוף החודש.

  

ללא חלפים ושירות, גם הטיסות הפנימיות ייפסקו בהדרגה. רוסיה היא המדינה בעלת השטח הגדול ביותר בעולם. שטחה עולה על 17 מיליון קילומטרים רבועים, מתוכם כ-13 מיליון קמ"ר באסיה וכארבעה מיליוני קמ"ר באירופה. השטחים שבאסיה רחוקים שעות טיסה ממוסקבה. ללא תעופה אווירית סדורה, האחיזה של מוסקבה על הפרובינציות הרחוקות באסיה, הקרובות לבייג'ינג יותר מאשר למוסקבה, עלולה גם היא להתערער.

לא רק הכסף הופך למבוזר, אלא גם הסנקציות

החרם הכלכלי מיוחד לא רק בעוצמתו, אלא גם מבחינת אלו היוזמים אותו, ואלו והמשתתפים בו. זהו החרם הגדול הראשון בעידן הרשתות החברתיות. כך למשל, סיפורו של בחור צעיר בן 19 מפלורידה, שעוקב ומפרסם בטוויטר אודות תנועת המטוסים הפרטיים של האוליגרכים הרוסים המקורבים לפוטין. תוך זמן קצר הוא צבר 400,000 עוקבים. אלו, צופים בסרטונים הקצרים שהוא מפרסם המראים את חבריו של פוטין עם מטוסי הפאר שלו, שעה שחיילים רוסיים יורים באזרחים והורסים את ערי אוקראינה, ומשתפים אותם עם אחרים.

כמוהו ישנם רבים אחרים, בטוויטר, בפייסבוק, בטלגרם ובווטסאפ. מיליוני אנשים רגילים שנחשפים לסרטונים ומסרים. מכאן קצרה הדרך לאימיילים או הודעות סלאק למנכ"לי החברות בהם הם עובדים או מהם הם קונים, דורשים לעשות מעשה ומיד. ביום שישי שעבר פורסם שחברת האנרגיה האמריקאית SHELL רכשה 100 אלף טון של נפט גולמי מרוסיה בהנחה משמעותית. עד יום שלישי שאחריו היא כבר התנצלה, והודיעה שתתרום את רווחיה מרכישות ברוסיה לפעילות הומניטרית באוקראינה, ושתנסה למצוא מקורות אלטרנטיביים לנפט הרוסי.

הגלובליזציה המודרנית מצטרפת לכוח העצום של הרשתות החברתיות ומביאה עכשיו לרוסיה, בשידור חי, מהיר ואכזרי, את תרבות ה"ביטול" של אמריקה. לא עוד רק פוליטיקאים בוושינגטון, הכוח עבר לא פחות, לכיכר העיר הדיגיטלית. מהאוליגרכים ועד החרמת קבוצות ספורט, סנקציות וחרמות באות לעולם כתוצאה של יוזמה פרטית לא פחות מאשר ממעשים של ממשלות.

יש כאן שיעור חשוב ונורת אזהרה בוהקת לישראל. במשך שנים, היה ארגון AIPAC ,הלובי הישראלי, חוד החנית של ההשפעה הפרו-ישראלית בוושינגטון. אבל לא עוד. בעולם החדש תמיכת המנהיגים כבר אינה מספקת, ותרומות כספיות לפוליטיקאים כבר לא יעשו את העבודה. לפנינו נולדת תנועת סנקציות חדשה, אפקטיבית להחריד, שאינה מובלת ונשמעת למנהיגים, להיפך היא זו שמובילה אותם. את התנועה הזו גם אי אפשר להסיר להפסיק או לבטל על פי ההוראות של אותם מנהיגים. זהו כוחו של הביזור. מעתה לא רק הכסף הופך למבוזר אלא גם הסנקציות הבינלאומיות.

אספקת המזון ברוסיה משתבשת, אבל גם הגלובליזציה

הפלישה לאוקראינה החזירה את מחוגי הזמן עשורים לאחור. שוב בסופרמרקטים ברוסיה ניתן לראות מחסור והגבלות קניה, גם של מוצרים בסיסיים. לאנטה היא חברה קמעונאית ציבורית מהגדולות ברוסיה. החברה מפעילה מאות סניפים ומעסיקה כ-50 אלף עובדים, בעיקר במרכזים עירוניים. לפני ימים ספורים היא הודיעה שהיא שכל לקוח יוגבל לרכוש עד עשרה מוצרים בכל ביקור בחנות. בכך הצטרפה החברה להגבלות דומות שהטילה חברה בשם X5 , קמעונאית המזון הגדולה ביותר ברוסיה. X5 היא חברה ציבורית שנחסרת בלונדון ובמוסקבה ומעסיקה 340,000 עובדים. בשנת 2020 היא רשמה הכנסות של 27 מיליארד דולר.

  

אך הסנקציות החריפות אינן משבשות רק את הסדר בחנויות המזון ברוסיה. הן גם משבשות את הסדר העולמי, קרי את הגלובליזציה, שהחלה לפרוח מאז תחילת שנות השמונים של המאה הקודמת. הגלובליזציה הביאה לעולם פתיחות, סחר וזרימה של ידע כמותם, ושלא היו מאז טרום מלחמת העולם הראשונה.

הגלובליזציה הזו אפשרה למאות מיליוני סינים לייצר ולמכור בזול באמריקה, וגם נתנה לחברות רוסיות, סיניות, ישראליות, ואחרות גישה לשוקי ההון המערביים. היא הורידה חומות מכס וחסמי מסחר, והיעילות הכלכלית שהביאה העלתה את רמת החיים במדינות רבות, ובמיוחד במדינות המתפתחות. כך למשל, התל"ג בסין גדל מ-205 דולר לאדם בשנת 1980 ל-10,500 בשנת 2020, יותר מפי 50.

הגלובליזציה הביאה עימה גם קשיים, ובעיקר הכבידה מאוד על המעמד העובד, והבינוני-נמוך בארה"ב, שנאלץ להתחרות עם כוח האדם הזול במזרח. עם השנים, הכבדה זו החלה להשפיע על הפוליטיקה האמריקאית. כך ב-2016 נבחר בארה"ב נשיא פופוליסט שצעד כל הדרך לבית הלבן על גבי סיסמאות של "אמריקה קודם", ורטוריקה תוקפנית כלפי סין והסחר החופשי.

עם כניסתו לתפקידו החלה מלחמת סחר בין סין לארה"ב. בעקבותיה באו הגבלות על סחר ועל העברת ידע, והוטלו מכסים מסוגים שונים. הנשיא החדש שינה אך במעט את מדיניות קודמו ואף הכריז עם כניסתו לתפקיד על יוזמת "תוצרת אמריקה", שנועדה להבטיח כי רכישות הממשלה ותקציב המדינה יופנו באופן כמעט בלעדי לחברות ויצרנים אמריקאים.

הספק האמריקאי והלקח המשותף לסין ולאירופה

ביסוד הגלובליזציה עומד שיתוף הפעולה הבינלאומי לשימוש נרחב, קואופרטיבי, ויעיל במשאבים, בהתאם למיקומם הפיזי ויתרונותיהם היחסיים. אך הגלובליזציה אינה יכולה להתקיים בד בבד עם אגרסיה ואלימות בינלאומית. או אז, היא הופכת מכלי של יעילות כלכלית לכלי של סחטנות, כפי שנוכחו עכשיו לדעת האירופאים.

 תומכי טראמפ במפגן תמיכה / צילום: Associated Press, Wilfredo Lee

גם הקורונה אכלה בגלובליזציה. השיבושים הקשים בשרשראות האספקה הבינלאומיות, וההעדפה הטבעית של ממשלות את אזרחיהן בעת המשבר, היו קריאת השכמה לרבים. החשש משאיפותיה הגאו-פוליטיות של סין, שבאו לידי ביטוי במדיניות מתמשכת של השקעות עתק בכוחה הצבאי, כמו גם פריסת הצי המתחדש בים סין הדרומי, הביאו באמריקה לספקות נוספים ביחס לגלובליזציה. עליית השכר והמחירים בסין השפיעו גם הם על שיקולי הכדאיות.

ביחד, הביאו אלו לתהליך מתגבר של החזרת הייצור התעשייתי, ובעיקר זה הקשור לטכנולוגיות, לאמריקה. כך למשל, בתחילת 2021, הכריזה ענקית השבבים אינטל, על השקעה של 20 מיליארד דולר במפעלי ענק לייצור שבבים באוהיו. ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחומי האוטומציה, הרובוטיקה והאינטליגנציה המלאכותית ( AI ) הופכים חזרה שכזו לקלה עוד יותר, שעה שהתלות בכוח האדם הזול במזרח הולך ומצטמצם.

פלישת רוסיה לאוקראינה, והתגובה המערבית הנמרצת לה, הדגימו שוב את חולשותיה של הגלובליזציה ותורמים להחשת קיצה. סין בוודאי רושמת בפניה את שעובר על רוסיה בגין הסנקציות, ותבקש לצמצם את תלותה במערב בכלל, ובמערכות התשלומים והפיננסיים שלו בפרט. תהליך דומה עובר על אירופה, הבונה בימים אלו תוכנית לקצץ עוד השנה 80% מתלותה בנפט ובגז הרוסי. בינתיים רוסיה מאיימת במחירים של 300 לחבית נפט ובסגירה מוחלטת של הזרמת הגז לאירופה. אך זוהי קריאת ייאוש מסוכנת, שכן היא רק ממחישה ומאיצה את אירופה להיפטר אחת ולתמיד, ובמהירות מהסחטן בגבולותיה.

  

כשפוטין יעבור לשלב הבא, זה יהיה מסוכן לא רק לתושבי אוקראינה

האירועים האחרונים סביב המלחמה באוקראינה יחישו את המגמות האנטי גלובליות של העשור האחרון, אך הסובלות העיקריות יהיו דווקא מדינות כמו רוסיה וסין. ארצות הברית בניגוד אליהן, אינה תלויה כמעט ביבוא, היא יצרנית הנפט הגדולה בעולם, יותר מרוסיה, סין והנסיכויות ביחד. היא מיצרניות המזון הגדולות בעולם, והגדולה והיעילה ביותר פר-אדם. בשטחן של ארצות הברית וקנדה יותר מ-21% מהמים המתוקים שעל פני כדור הארץ, וכשמדובר בטכנולוגיה, ארה"ב ובעלות בריתה במערב אינן תלויות ברוסיה או בסין כלל. התפוררות הגלובליזציה תעלה דרמטית את מחירי נעלי הספורט, המחשבים והטלוויזיות בחנויות בצפון אמריקה, אך היא עלולה להביא לרעב של ממש ברוסיה ובסין.

 כוחות רוסיים מדכאים הפגנה נגד המלחמה ברוסיה / צילום: Associated Press

רוסיה של פוטין היא מדינה ללא עתיד וללא כלכלה, שגם סובלת מהזדקנות מואצת. כבר עתה כ-30% מאוכלוסייתה היא מעל גיל 55 ורק כ-18% מתחת לגיל 14. צעירי רוסיה, במיוחד בערים הגדולות, שהם גם עתידה של המדינה ושדרת ההנהגה האזרחית והטכנולוגית של העתיד, מבינים זאת היטב. לכן הם גודשים את הרכבות, קשר היבשה האחרון למי שמבקש לעזוב את רוסיה בימים אלו. לוקחים איתם את המעט שנשאר מעתידה ותקוותיה. כך, מקום על הרכבת מסנט פטרסבורג להלסינקי, הקשר הכמעט אחרון החוצה, שבימים כתיקונם עלה כ-60 דולר, אינו בנמצא שבועות קדימה, וכרטיסים בשוק השחור כבר טיפסו למחירים של 7500 דולר למקום בודד.

פוטין הוא איש מבוגר, כמעט בן 70. "בומר" של המאה הקודמת, שחי בעולם המושגים של המלחמה הקרה ומלחמת העולם השנייה. ככזה, הוא בעל ידע מוגבל ביחס לעולם האמיתי בו הוא חי. לכן הוא נכשל להבין שבעולם המרושת והמקושר, ובעידן של הכפר הגלובלי, אין מדינה גדולה מדי, עצמאית מדי או חזקה מדי, שיכולה להתחמק מזעם ההמון. כ"בומר" היושב הרחק אפילו מהגנרלים הבכירים שלו, הוא עכשיו בשלב הראשון של תהליך האבל: הכחשה ובידוד. בקרוב הוא יעבור לשלב הבא: הכעס. וזה יהיה הרגע המסוכן מכולם, ולא רק לתושבים המסכנים של רוסיה ואוקראינה.

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com