פוטין זה לא רוסיה: זעקתם הבלתי נשמעת של מתנגדי המלחמה

הכותבת היא מרצה בכירה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי

מאז פלישת רוסיה לאוקראינה העולם עוקב בדאגה אחרי התקדמות "המבצע המיוחד" כפי שפוטין קורא לו בניסיון מתוחכם להימלט מצו זימון לבית הדין הבינלאומי בהאג בגין פשעי מלחמה. מסך הברזל נופל על רוסיה, מלווה בגל של רדיפות, מאסרים והפחדה של אזרחים המתנגדים למלחמה. והמערכה אינה מתנהלת רק בשדה הקרב במוקדים שונים באוקראינה אלא גם בשטחים וירטואליים נרחבים הנתונים למעקב ופיקוח של ה"אח הרוסי הגדול"- הרשתות החברתיות הרוסיות נחסמות וערוצי תקשורת עצמאיים נסגרים וקולם כמעט לא נשמע ברוסיה. הדבר בולט יותר מחוץ לגבולותיה במדינות הגוש הסובייטי לשעבר, אליהן נמלטו רבים מנציגי העיתונות החופשית ומתנגדי השלטון.

למרות תהליכים מדאיגים אלה של שלילת חופש הביטוי וסתימת פיות כוחנית, שההתנגדות לה נחשבת קרב אבוד מראש, ניתן לשמוע קול חלופי וחתרני של רוסים המתנגדים למלחמה, יוצאים להפגנות ואפילו לא חוששים להתבטא בשמם האמיתי ברשתות חברתיות בגנות המלחמה.

מי הם האנשים האמיצים הללו ועד היכן קולם מגיע ומשפיע?

חלקם הגדול הוגי דעות, פעלים חברתיים, עיתונאים, אומנים, מוזיקאים, שחקנים וסופרים ידועים, נציגי האינטליגנציה וחלקם עובדי הי-טק, בעלי מקצועות חופשיים ואזרחים פשוטים, רובם צעירים ומתגוררים בבירת רוסיה ובערים הגדולות. למרות ההגבלות שהשלטון הרוסי(ובמילה אחת פוטין) מטיל על המרחב המקוון הלא מוגן דווקא הרשתות החברתיות העולמיות כגון פייסבוק, יוטיוב ודומיהן, דווקא הן הזירות המרכזיות בהן מושמע קול חלופי של מתנגדי פוטין. רבים מהם נמלטו מרוסיה, אך חלקם החליטו להישאר למרות הכל- ומתארים מציאות קשה מנשוא של אשמה ושל חרדה יומיומית מהלא נודע.

ברשתות החברתיות עולות שאלות פילוסופיות עמוקות אודות הסיבות למלחמה, עתיד היחסים בין רוסיה ואוקראינה, מידת האשמה של אזרחי רוסיה, האם לעזוב או להישאר, ולבטים משמעותיים מהעתיד הלא ידוע ברוסיה. עצם הדיון בשאלות אלו שרובן נותרו ללא מענה מצביע על גדולת הרוח ואומץ רב של אזרחי רוסיה המסתכנים היום בעצם ניסוחם ושילובם בשיח הציבורי. בשל כך כל כך חשוב להשמיע אותן ולהכיר את "הפנים האחרות" של רוסיה, שאולי מהווים מיעוט, אך קיימים.

אזרחי רוסיה המתנגדים למלחמה שואלים עצמם איך להמשיך לחיות בזמנים קשים אלה ובשביל מה לחיות ברוסיה? התשובות העיקריות הן: להמשיך לעבוד, למלא את חובותיך ואת ייעודך, לכתוב וליצור. לשמור על הרמה התרבותית ועל הישגי הציביליזציה האנושית. לחפש מפלט בספרות ובאומנות שהם גילוי הרוח והגאונות האנושית. לאזור אומץ ולהמתין לסיום השלב הנוראי, להילחם על החיים הראויים עד הסוף, ולזכות לראות עתיד טוב יותר.

האם כל אזרחי רוסיה אשמים במהלכיו של פוטין?

האם יש תוצאה חיובית למלחמה? בהחלט לא. משמעות המלחמה היא פחד, עוני, רעב, שיגעון קולקטיבי והדרדרות לברבריות. ייתכן כי בשל המחיר הכבד והבלתי נתפס הזה של המלחמה, הרס אוקראינה ורצח של אנשים רבים יגיע קץ השלטון של פוטין, וייבנה עולם חדש בו אוקראינה ורוסיה תהיינה חלק אינטגרלי מאירופה. רוסיה מהווה חלק מאירופה זמן רב ובחרה בכך לפני מאות בשנים, חרף התנגדותו של פוטין כיום.

האם כל אזרחי רוסיה אשמים במלחמה, והאחריות מוטלת על כתפי כולם? לא! פוטין הוא זה שהחליט על המלחמה באופן בלעדי, הוא ועושי דברו אחראיים ישירים לה. הוא מנסה להטיל את האשמה על כל אזרחי רוסיה- ויש ביניהם המעזים להשמיע קול קוראים בחוזקה: זאת לא המלחמה שלנו, רוסים לא רוצים מלחמה! האמיצים שבהם מבהירים שרוסיה ופוטין זה לא היינו הך. רוסיה לא שווה פוטין. גם אם הוא ינצח במלחמה- רוסיה תפסיד.

הדילמה הגדולה ביותר של הרוסים שעדיין לא מגויסים היא להישאר או לעזוב ומתלבטים בין נאמנות למולדת ואי-רצון לברוח מהבית- לבין הסכנה הממשית לנשארים בגיוס לצבא או במאסר- וחלקם מיהרו לעזוב כדי לשרוד ולחזור לארצם אהובה אחרי שתשנה פניה לטובה בהחלפת השלטון אחרי סיום המלחמה. אין ספק שמדובר בהחלטה הקשה מכולן לאזרח רוסי כיום- ואין תשובה פשוטה לכולם מלבד "איש הישר בעיניו יעשה".

התחזית לעתידה של רוסיה קודר עם סיכוי להחרפת הסערה וחשש שהנורא מכל עוד לפנינו. לטענת חלק ממתנגדי השלטון באופן פרדוקסלי עדיף היום להיות אוקראיני מאשר רוסי. לאזרחי רוסיה שמתנגדים למלחמה יש היום בעיה מוסרית קשה כי הם חשים אחריות על המלחמה שלא רוצים בה, ובעיני העולם הם נתפסים ככובשים המזוהים עם שלטון פוטין הבלתי מעורער. אזרחי אוקראינה הם ללא ספק הקורבן האמיתי, וכך הם מוצגים בעולם כשאזרחיהם נרצחים, ואלה שהצליחו לשרוד ולהימלט מהבתים שהופגזו חווים קשיים נוראים של הפגזות, עוני, מחסור ופליטות. גם לטווח ארוך הם יתפסו כגיבורים בעיני העולם ויזכו לאהדה ולתמיכה רבה. כשמנגד כל הרוסים נתפסים כמפלצות ויצטרכו להתמודד שנים רבות עם ההשלכות של המלחמה, בידוד מן העולם, ו-"רוסיה-פוביה".

תקוותי שהדברים שנכתבו כאן יגרמו לקורא הישראלי שאינו מעורב בסכסוך להכיר בכך שלכל מטבע יש שני צדדים- ובמלחמה כל המעורבים כואבים.

שלום לאוקראינה - וחופש לרוסיה.