מיליונרים צעירים בהייטק: זה דווקא ראוי, מבורך ותורם לחברה הישראלית

הכותב הוא שותף מנהל בקרן הסקנדרי Amplefields Investments

שנת 2021 הייתה שנה שסימלה את אחת הפסגות הגבוהות אליהן הגיע ההייטק הישראלי. גם שנת 2022, כבר מתחילתה, על אף הטלטלות שחוות חברות ישראליות בנסד"ק, נראה כי הגאות הזו לא חולפת במהרה ובכל שבוע אנו מתבשרים על יוניקורן חדש ועל גיוסי עתק של חברות. תופעת לוואי של גאות זו היא הצטרפותם של אלפי עובדי הייטק צעירים, עובדים רגילים, לאו דווקא מייסדים, למעגל ה"מיליונרים" החדש.

לא מעט ניתוחים נעשו סביב תופעה זו, מטיעונים לשיבוש מוחלט של שוק הנדל"ן, ועד להגברת אי השוויון בישראל והעמקת הפער בין המעמדות בחברה. לעניות דעתי, לביקורת זו אין אחיזה במציאות, ודווקא מצב זה, של צעירים רבים המתוגמלים היטב, הוא מהדברים הטובים שקרו לכלכלת ישראל בשנים האחרונות - מצמצום בריחת המוחות ועד החזרת הון עצום לקהילה.

במשך שנים ישראל הפסידה במאבק על בריחת המוחות והטאלנטים בהייטק, בעיקר לארה"ב. התזה שהייתה אז הייתה פשוטה, אתה כישרון עולה, אתה הייטקיסט מוכשר, בארה"ב ידעו לתגמל אותך "כמו שצריך" ותוכל באמת להגשים את עצמך. היום, דווקא עבודה בסטארט-אפ ישראלי צעיר, יכולה להביא הבטחה גדולה יותר לאותו טאלנט מאשר השתלבות בחברת ענק אמריקאית. נכון, יש מצב ששכרו החודשי של העובד הישראלי בחברה בסיליקון וואלי יהיה גבוה משמעותית משכרו בישראל, אבל הפוטנציאל לפריצה גדולה, לאקזיט משמעותי ותגמול נאה בצדו, כמעט ואינו קיים בחברות הגדולות ולכן יותר ויותר צעירים מוכשרים בוחרים להישאר בארץ ולהשתלב בחברות צעירות, פורצות דרך, ובכך לקדם עוד יותר את החדשנות הישראלית.

בנושא העמקת האי-שוויון; אין ספק שזו טענה כבדת משקל שדורשת התייחסות רצינית. האי שוויון בישראל הוא לא פשוט. עם זאת, כמדינה קפיטליסטית עם מערכת מיסוי פרוגרסיבית, ככל שאותם הייטקיסטים, שכבר מהווים כעשרה אחוז משוק העבודה, ירוויחו יותר, כך המס שיחזירו למדינה גדול יותר. עדות לכך ניתן לראות מדיווח רשות המסים על כך שבשנת 2021 תעשיית ההייטק הייתה אחראית ל-25% מכלל תשלומי המסים במדינה. נתון זה מעורר גאווה כאשר מתברר שעשרה אחוז מהעובדים במשק, אחראים לרבע מתשלומי המסים במדינה. כסף זה ממסים אמור לחזור לקהילה, בדיוק לאותן אוכלוסיות שמזלן לא שפר עליהן, ולקדם אותן מעלה.

כמו כן, אם יש משהו שבהחלט תעשיית ההייטק יכולה להתגאות בו, הוא הרצון שלה להיפתח לאוכלוסיות חדשות ולאפשר שוויון הזדמנויות בה. אנו רואים את זה בעליה העקבית בשיעור הנשים בתפקידי ההנדסה, משיעור כמעט אפסי לפני מספר עשורים, לשיעורים של קרוב ל-40% היום, ומגמת השיפור נמשכת. כמו כן, עם כי עדיין בשיעור נמוך יחסית, ניתן לראות גם בהצטרפות חרדים וערבים להייטק. מגמה זו מתחילה לקרום עור וגידים בשנים האחרונות, ואין ספק שהיא רק תלך ותתחזק.

בכל הנוגע לטענות על "ניפוח" בועת הנדל"ן, גם כאן התברר שנתוני האמת רחוקים מאוד מניתוחי הפרשנים השונים. ניתוח של בנק ישראל שפורסם לאחרונה מצביע כי השפעתם של עובדי מחירי הנדל"ן היתה מועטה מאוד, וגם זה אך ורק בעיר תל אביב. מנגד, התרומה למשק, גם בהיבט הזה, היא לא מבוטלת בכל הנוגע למיסוי שמועבר למדינה.

מעבר לכך, אי אפשר להתעלם ולהתפעל מהשינוי שנעשה לנגד עיננו בפן החינוכי (הלא פורמלי) בכל הקשור ל"מודל לחיקוי" של הישראלי החדש. מה שפעם היה קיבוצניק, טייס, או עובד בחברה ממשלתית מפנקת, הופך להייטקיסט, משכיל ומצליח. מודל חיקוי חדש זה דוחף צעירים רבים להרחבת לימודי המדעים, יוצר שאיפה גדולה אצל צעירים להצטרף ליחידות המודיעין הנבחרות, שרבים מבוגריהן מעטרים את רשימת יזמיי ההייטק המובילים, ומעודד אצלם מצוינות.

אין ספק שמדינת ישראל משתנה לנגד עינינו בקצב מהיר. המודל הזה שמתגמל את המצוינים שבייננו ומאפשר להם להתעשר, להצליח, ולהיות מתוגמלים ביד רחבה על מצוינותם, הוא מודל מנצח שיצעיד את החברה הישראלית קדימה בצעדי ענק. אז בכל פעם שתראו כותרת על "מיליונרים חדשים" בארץ, תפרגנו. זה טוב לכולנו.