במרחק לחיצה: המלכודת הצינית של חברות האשראי

הכותב הוא יועץ מלווה משפחות בעמותת "מקימי" - השער לכלכלה נבונה

בתקופה האחרונה החליטו חברות האשראי לטרגט לי את המכשיר הסלולרי בהטרדות מציקות. באופן שאינו מסתדר עם ההיגיון האנושי, הן מניחות שאני זקוק להלוואה. מעבר לכך שמדובר בנתון שגוי, אין סיכוי שאני אלך לקבל הלוואה מגוף אלמוני שהפרט היחיד שאני יודע עליו הוא שיש לו את הכסף להלוואות.

מבחינתי, הבעיה בשליחת ההודעה הזאת מתחלקת לכמה חלקים: ראשית - למה לשלוח לי הודעה אם אני לא בקבוצת המיקוד שלכם? דבר שני, למה בכלל לשלוח הודעה? אם אני רוצה הלוואה, אני כבר יודע לאן לפנות. אך מעל הכל, מה שהכי מטריד אותי זה האם יש לאותם גופי אשראי לא מזוהים מושג אם אני בכלל מסוגל להחזיר את ההלוואה הזו.

לצערי, התשובה לכל השאלות הללו היא - למי אכפת. חברות האשראי השונות מרוויחות המון כסף מכל הלוואה שאנחנו לוקחים בגלל הריביות המאוד גבוהות שאנו נותנים להם. הריביות עשויות להגיע אפילו ל-17%. כלומר, אם לקחתי הלוואה של 50 אלף שקל לחמש שנים בריבית הזו, בסך הכל אצטרך להחזיר 75 אלף שקל. כלומר, על כל שקל שלוויתי החזרתי שקל וחצי, שזה המון כסף.

הזמנים הרגישים של ראש השנה וחג הפסח יוצרים לחץ בכיס

ההודעות האלה תופסות אותנו בדיוק לקראת החגים, בדיוק כשאנחנו שואלים את עצמנו איפה אנחנו בפסח ואיך אנחנו הולכים לעשות את ליל הסדר. הזמנים הרגישים של ראש השנה וחג הפסח יוצרים לחץ בכיס המתבטא בלקיחת הלוואות בצורה לא מתוכננת וללא יכולת להחזירן. הפיתוי שעומד בפני הלקוח הוא עצום, וכמובן שתחת אותיות קטנות מסתתרים כל מיני תנאים שהלקוח לא תמיד מודע אליהם.

תרבות ההלוואות היא האבא והאמא של התנהלות כלכלית חולה. מי שאשם במחלה הזו הם קודם כל הלקוחות שמסכימים לקחת הלוואות ולחיות על חשבון כסף שאין להם. מעבר לכך, האשמה היא על הגופים המלווים. ברגע ההלוואה הם יראו לכם כמה אתם צריכים את הכסף וכמה לא תוכלו לסגור את החג בלי לקחת איזה 30 אלף כאן ועכשיו. גופי האשראי גם לא עושים כמעט שום עבודה של בירור האם הלווה באמת יכול להחזיר את ההלוואה. בקצה של כל הלוואה כזאת עומדות משפחות, שחלקן לא מסוגלות לסגור את החודש גם בלי לקחת הלוואה. גופים אלו חושבים באופן כלכלי ורווחי, והם עושים תהליכי שיווק נהדרים שגורמים לנו הלקוחות לנזק עצום.

לראות משפחות שמגיעות לחובות גדולים ולא מסוגלות לעמוד בהחזרים רק כי רצו לחגוג את החג בכבוד, או ללוות זוג צעיר לתהליך של פשיטת רגל, זה מראה כואב. מתחילת השנה ישנה עלייה משמעותית בכמות חדלי הפירעון, אלו אותם אנשים שהתחילו בהלוואות קטנות וזמינות, שרק רצו לפנק את עצמם ואת משפחתם לקראת החג אבל הם לא ראו את האותיות הקטנות. הם לא ראו את הריבית, את ההחזרים שהם צריכים להחזיר כל חודש ואת העול הפיננסי שיושב להם על הצוואר ואין להם שום דרך להוריד אותו. כל זה עוד לפני שאנחנו פותחים את הסוגיה בנוגע לגופים המלווים. לפעמים מדובר בשוק אפור שהריביות שלו יכולות להיות 10% בשבוע ושימוש באמצעים נחמדים שגורמים ללווים להחזיר את החובות גם כשאין להם כסף.

אז לפני שאתם גורמים לעצמכם לצאת מהחג עם תחושה של סיוט מתמשך, תעצרו רגע, תנמיכו את הציפיות למה שאתם באמת מסוגלים להרשות לעצמכם ותיתנו לחג תחושה של חלום.